8.4 מהות מול מבנה משפטי – פס"ד סיני
ביום 28 בינואר 2009 פורסם עמ"ה 407/02 סיני אסתר ואח' נ' פקיד שומה חדרה אשר נסוב סביב החלטת המשיב לקבוע הכנסות למערערים לשנות המס 1997-1999 ושנת המס 2000 בצו לפי מיטב שפיטה על פי הוראות סעיף 152 לפקודה.
המנוח ובנו הקימו שותפות בשנת 1988 אשר עסקה באספקת שירותי סיעוד לקשישים וחולים. באותו הזמן אשתו של המנוח, אסתר (להלן: "המערערת"), הועסקה כאחות מקצועית בשנים שבערעור. המנוח, אשר סבל ממחלה קשה, הוכר כנכה 100% מכוח תקנות מס הכנסה (קביעת אחוזי נכות), תש"ם-1979. חרף קיומה של השותפות יוחסו כל ההכנסות של השותפות בשנות המס שבערעור לרבות דמי שכירות של דירה משותפת של המנוח והמערערת כהכנסותיו של המנוח הפטורות ממס על פי הוראות סעיף 9(5)(א) לפקודה.
לטענת המשיב השותפה היחידה בשותפות הינה המערערת לאור היותה המנהלת בפועל של השותפות. יתרה מכך, טען המשיב כי גם אם השותפות תישאר ככזו שאינה מכלילה במסגרת שותפיה את המערערת, יש לראותה כשותפה, ויש לייחס למערערת הכנסות, וזאת מכוח זכותה לקבל משכורת בהיקף הכנסות השותפות, בשים לב לתפקידה ולפועלה. לחילופין טען המשיב כי אף אם קיים יחוס של ההכנסות אל המנוח הרי שיש לבחון האם ההכנסות נובעות מ"יגיעה אישית" או שמא יש לייחס להן פטור מצומצם במסגרת סעיף 9(5)(ב) לפקודה.
בית המשפט קבע כי שותפות היא בגדר הסכם שנערך על בסיס אומדן דעתם של השותפים לו. התערבות של בית המשפט לעניין זה גם בתחום המס, תוך צמצום עיקרון חופש החוזים, צריך שתיעשה על דרך הצמצום. בהתאם החליט בית המשפט כי חרף טענותיו של המשיב הרי שאין לייחס הכנסות השותפות למערערת, למרות שהיוותה את הרוח החיה והמנהלת בפועל של השותפות.
בית המשפט קיבל את הערעור באופן חלקי, בית המשפט קבע כי המנוח היה השותף היחיד בשותפות, הזכאי להכנסות השותפות וכי רק 25% מהכנסת השותפות תיראה כ"יגיעה אישית" לעניין הפטור.
.