8.1.1 רקע
ביום 20.5.2001 ניתן בביהמ"ש העליון פס"ד ע"א 2026/92 פקיד שומה פתח תקווה נ' שדות חברה להובלה (1982) בע"מ ואח' (להלן: "פס"ד שדות" או "פסק הדין").
בפסק הדין נדרש בית המשפט העליון להחליט האם על פי דיני המס רואים בשותפות כלי ניהולי, המשמש את השותפים בעסקם המשותף ולפיכך השותפים הם העוסקים בעסק, ומשכך העברת חלקו של שותף לאחר תחשב כמכירת כל נכס ונכס מנכסי השותפות, או שמא מדובר בישות עצמאית ונפרדת המפעילה את העסק בנפרד מהשותפים המחזיקים בה, כך שבכל מקום בו לא נקבע במפורש אחרת יש להתייחס אל השותפות כישות משפטית נפרדת. בהתאם לגישה השניה, העברת חלקו של שותף לאחר, תחשב כמכירה של נכס בודד – הוא ה"זכות בשותפות" (בדומה למניה בחברה).
בפסק הדין נקבעה, בדעת רוב של שלושה שופטים (לעומת שניים), הלכה לפיה הנכס הנמכר, בעת העברת חלקו של שותף בשותפות, הינו הזכות בשותפות (להבדיל ממכירה של כל נכס ונכס מנכסי השותפות).
להחלטה זו השלכות נרחבות, בסוגיית מיסוי שותפויות, כפי שנפרטן בהמשך.
בית המשפט פסק כי:
- לעומת הוראת סעיף 63 לפקודה, קיימות בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א-1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה" ו/או "הפקודה") הוראות אחרות הרואות בשותפות, במפורש או במשתמע, כיחידה עסקית נפרדת.
- הוראת סעיף 63 לפקודה מסדירה אך ורק את סוגיית מיסוי הכנסות השותפות. אשר על כן, אין ללמוד מסעיף 63 לגבי עניינים אחרים שאינם מיסוי הכנסת השותפות (לדוגמא – מכירת הזכות בשותפות). משמעות הדבר היא כי בעת מכירת זכות בשותפות על המוכר יחול מס רווחי הון, כאילו מכר מניה בחברה.