7.5 ניכוי מס תשומות בגין כלי רכב – מע"מ
- רכב פרטי
(א) הגדרת "רכב פרטי" – תיקון ההגדרה החל מ-1 ביולי 2005
"רכב פרטי" מוגדר בתקנה 1(1) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 (להלן: "תקנות מע"מ") בזו הלשון:
"רכב נוסעים פרטי, רכב פרטי דו שימושי, רכב מסחרי אחוד ורכב מסחרי בלתי אחוד כמשמעותם בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 ובלבד שמשקלו הכולל המותר של רכב מסחרי כאמור אינו עולה על 3,500 ק"ג, וכן רכב המפורט בתוספת הרביעית, דומה לו במהותו או זהה לו, אך למעט ג'יפ המועסק דרך קבע בתנאי שדה או בחצרי העסק או המפעל" (ההדגשות אינן במקור – פ.ק.).
הקטעים המודגשים בהגדרה שלעיל הינם שינויים שחלו בנוסח התקנה בעקבות תיקון תקנה 1 לתקנות מע"מ (להלן: "התיקון") אשר אושר ביום 23 במרץ 2005 בוועדת הכספים של הכנסת.
התיקון נועד לקבוע תנאים אחידים לרכבים פרטיים ולרכבים מסחריים לעניין היבטי החיוב במס. עובר לתיקון נקבע סיווגו של רכב פרטי, בהתאם לתקנות התעבורה ולתוספת הרביעית לתקנות, כרשימה מצומצמת ביותר.
משמעות התיקון לעניין זה, הינה הרחבת הגדרת רכב פרטי לצורך התקנות גם לדגמים המוכרים על פי תקנות התעבורה, התשכ"א-1961 כרכב מסחרי, ובכלל זה טנדרים, רכב מסחרי אחוד, מסחריות קלות, וואנים וכדומה.
בעקבות התיקון, אמורה להיות מושגת גם באמצעות תקנות אלו, המטרה לפיה רכישת רכב מסחרי, תעשה מתוך שיקולים עניינים, ללא השפעת שיקולי מס.
(ב) איסור ניכוי מס תשומות על רכישה או יבוא
בתקנה 14(א) לתקנות מע"מ נקבע, כי מע"מ ששולם על רכישתו או ייבואו של "רכב פרטי", בין חדש ובין משומש, לא ניתן לניכוי כמס תשומות, וזאת גם אם הרכב משמש באופן מלא אך ורק לצורכי העסק.
בעקבות התיקון לא יותר ניכוי מס תשומות על פי תקנה 14(א) לתקנות מע"מ בגין רכישה (לרבות יבוא והשכרה) של רכב מסחרי שמשקלו אינו עולה על 3,500 ק"ג. מכאן שלאור התיקון, כלי רכב כאמור, שיימסר לקונה לאחר 10 ביולי 2005, לא יוכר בגינו ניכוי מס התשומות, למעט במקרים החריגים המפורטים בתקנה 14(ב) לתקנות מע"מ להלן.
עוסקים הרשאים לנכות מס תשומות ללא מגבלת תקנה 14(א) לתקנות מע"מ
על אף האמור לעיל, נקבע בתקנה 14(ב) לתקנות מע"מ כי מס התשומות ברכישה או יבוא של "רכב פרטי" (לפי הגדרתו החדשה לרבות רכבים שנקבעו ברשימה להלן) יהא ניתן לניכוי בהתאם לכללים הרגילים של חוק מע"מ וללא המגבלה של תקנה 14(א) (לא תחול) כאשר היבוא או הרכישה נעשו:
(1) בידי עוסק שעיקר עסקו מכירת (השכרת) רכב, לרבות רכב פרטי משומש – לגבי רכב שאין בו שימוש ואינו מיועד לשימוש, לבד ממכירתו (השכרתו) במהלך העסק (מלאי עסקי);
(2) בידי עוסק אחר, אם הרכב משמש אך ורק:
– ללימודי נהיגה בבית ספר לנהיגה;
– להשכרת רכב בידי מי שעסקו השכרת רכב;
– להסעת נוסעים במהלך העסק, בידי מי שעסקו הסעת נוסעים;
– לסיורים וטיולי שטח, בידי מי שעסקו ארגון סיורים או טיולים כאמור (ראה לעניין זה, ע"א 460/00 ממן מסופי מטען וניטול בע"מ נ' מנהל המכס ומע"מ).
בעניין זה ניתן לפנות לע"מ 1572/12 אינפו-סיסטמס בע"מ נ' מע"מ נתניה שעניינו עוסק בניכוי מס תשומות בהשכרת רכבים. המערערת, עוסקת בספירת מלאי במחסני לקוחותיה, שכרה רכבים פרטיים לצורך עבודתה וכן ניכתה מס תשומות בגין שכירתם וזאת בהתאם לתקנה 14 (ב)(2)(ב) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו- 1976 (להלן "התקנות") וכן תקנה 18. המשיב טען כי המערערת אינה נכנסת בגדר החריג הקבוע בהוראות תקנה 14(ב)(2)(ב) לתקנות מע"מ, משום שעיסוקה בספירת מלאי ולא בהסעת נוסעים. מטרתה של תקנה 14 לתקנות הינה למנוע את השימוש ברכב פרטי בעסק. על כן, עוסק הבוחר להשתמש ברכבו הפרטי לצורך עסקו עליו לספוג את מלוא המע"מ. תקנה 18 הינה תקנה כללית העוסקת באפשרות ניכוי מס תשומות באופן יחסי לשימוש בעסק (תשומות מעורבות). זאת במקרה שבו מס התשומות מותר לניכוי במהותו. בית המשפט טען כי תקנה 14 הינה תקנה ספציפית שכן עניינה ניכוי הוצאות שכירות בעוד שתקנה 18 הינה תקנה כללית העוסקת בניכוי תשומות מעורבות. על כן, קבע בית המשפט כי הוראות תקנה 14 גוברות על הוראות תקנה 18 ועל כן הערעור נדחה.
בנוסף, מותר ניכוי מס התשומות בגין ג'יפ המועסק דרך קבע בתנאי שדה או בחצרי מפעל. ג'יפ המועסק דרך קבע בתנאי שדה או בחצרי מפעל, אינו נחשב לעניין התקנות הנ"ל כ"רכב פרטי". פועל יוצא מכך, הוא שבהתקיים התנאים הקבועים בחוק, ניתן לנכות את מס התשומות בגין רכישתו או יבואו. לעניין זה יובהר, כי בפסק הדין של בית המשפט המחוזי בעניין "תל שבע" (עמ"ה 29/93, המועצה המקומית תל שבע נ' פ"ש באר-שבע) נקבע שרכב פרטי כאמור, מסוג ג'יפ ייחשב כ"מועסק בתמידות בתנאי שדה" אם רוב רובו של השימוש ברכב נעשה בדרכים שאינן סלולות, להוציא: נסיעות בדרך סלולה לצורכי מילוי דלק, מעבר משדה לשדה ונסיעה מהבית לשדה וחזרה. יודגש, כי כל שימוש אחר בדרכים סלולות יגרום לכך שהג'יפ לא ייחשב עוד כ"מועסק בתמידות בתנאי שדה".
ע"מ 9652-01-17 בטחון שרותים אבידר בע"מ נ' מנהל מע"מ ת"א 3
המערערת עוסקת במתן שירותי אבטחה, שמירה וניקיון כאשר עובדיה מוצבים באתרים של לקוחותיה.
המערערת קיזזה מס תשומות מלא על רכבים מושכרים בטענה כי הרכבים משמשים את עובדיה לצרכי עבודה בלבד והם אינם צמודים לעובדים. בנוסף טענה המערערת שתקנה 14(א) לתקנות המע"מ חלה רק על מכירת רכב פרטי לעוסק ולא על השכרה.
השופטת ירדנה סרוסי דחתה את טענת המערערת כי הרכבים משַמשים רק למטרות עבודה באתרי הלקוחות ולכן יש לראותם כמוחרגים מהגדרת "רכב פרטי". לאחר שבית המשפט פסל טענה זו המערערת ביקשה ליישם את תקנה 18 ולנכות חלק יחסי ממס התשומות לפי שיעור השימוש רכבים לצורך העסקה. בית המשפט לא קיבל גם את טענה זו וקבע כי תקנה 14 גוברת על תקנה 18. כמו כן, השופטת החליטה כי אין מקום להפריד בין הוצאת החזקת הרכבים לדמי השכירות ששילמה המערערת לחברת ההשכרה מכיוון שאופי ההתקשרות עם חברת ההשכרה אינה תומכת בפיצול עלויות השכירות מעלויות ההחזקה. יש לציין כי במסגרת פסק הדין המערערת ערערה גם על אי התרת ניכוי מס תשומות בגין רכישת תלושי מזון לעובדים, טענה שגם נדחתה.
(ג) חכירת רכבים (ליסינג)
רכב אשר נרכש במסגרת עסקה של ליסינג מימוני או תפעולי ונמסר לקונה לפני 10 ביולי 2005 יותר ניכוי מס התשומות הכלול בחשבוניות המס אשר יוצאו לחוכר (לקונה) עד ליום 1 בינואר 2008 בכפוף לתנאים הקבועים בהוראת פרשנות 1/2002 ("השכרת רכב פרטי בליסינג תפעולי – פיצול למרכיבי השכרה ותחזוקה").
מכירת רכב כאמור לאחר 1 בינואר 2008 ע"י החוכר, הרשום כעוסק, שניכה את מס התשומות הכלול בחשבונית המס שהוצאה לו ע"י חברת הליסינג בגין התשלומים החודשיים – תחויב במס באופן יחסי למס התשומות שנוכה (סעיף 31(4) לחוק מע"מ).
- רכב מסחרי
(א) רכב מסחרי (שאינו "רכב פרטי" כפי שהוגדר לעיל) שעל פי הצהרת העוסק משמש לצורכי עסקו – ינוכה לגביו מס התשומות כך:
(1) רכישת הרכב – ינוכה מלוא מס התשומות.
(2) שימוש שוטף – ינוכה מס התשומות בהתאם לשימוש היחסי לצורכי העסק, כפי שהצהיר על כך העוסק (בהקשר זה ראה תקנה 18 לתקנות מע"מ בסעיף 6 להלן).
(ב) לעתים, חברה המוכרת רכב מסחרי, נותנת הלוואה לקונה לצורך מימון הרכישה, או משמשת כערבה לקונה לגבי הלוואה שהוא לוקח מצד ג' לשם מימון הרכישה.
על מנת להבטיח את עצמה, נשאר הרכב בבעלות החברה והוא רשום על שמה עד לגמר פירעון ההלוואה ע"י הקונה.
במקרה מסוג זה, אם יש בידי הקונה חשבונית מס שהוצאה על שמו והרכב המשמש לצורכי עסקו, הקונה רשאי לנכות את מס התשומות. על רכישת הרכב ועל השימוש השוטף בו, גם אם רישיון הרכב אינו על שמו (בהקשר זה ראה סעיף 7.4.3 לעיל).
- קטנועים, אופנועים, ג'יפים
(א) קטנועים ואופנועים אינם בגדר "רכב פרטי" כמשמעותו בתקנה 1, ולפיכך יחול עליהם האמור בסעיף 2 לעיל (מס התשומות יהא ניתן לניכוי, לפי העניין).
יחד עם זאת, בהתחשב באופי השימוש המעורב באופנועים וקטנועים יש להחיל בגין רכישתם (לרבות יבואם או השכרתם) את הוראות תקנה 18 כאמור בסעיף 6, להלן.
במקביל מכירת האופנוע בעתיד ע"י העוסק תחויב במס באופן יחסי למס התשומות שנוכה, כאמור בסעיף 31(4) לחוק מע"מ.
(ב) ג'יפים נחשבים ל"רכב פרטי", אך ג'יפים המועסקים בתמידות בתנאי שדה ובתוך חצרות העסק או המפעל נחשבים לרכב מסחרי, ויחול עליהם האמור בסעיף 2 לעיל.
- רכב "סיור ותיור"
בענף רכב "סיור ותיור" נוהגות חברות התיור לרשום את המכוניות על שמן, כאשר למעשה המכוניות שייכות ומופעלות ע"י הנהגים עצמם (עפ"י הסכם ביניהם). הנהגים רשומים כעוסקים לצורכי מס ערך מוסף, ומנכים את מס התשומות על רכישת הרכב או ייבואו למרות שהחשבוניות מוצאות על שם החברה.
מובהר בזה, כי במקרים כנ"ל אין לאפשר לנהג לנכות את מס התשומות, אלא אם כן תהיה ברשותו חשבונית מס שהוצאה על שמו. במקרים, שבהם רשומה המכונית על שם החברה, תהיה החברה רשאית לנכות את מס התשומות בעת הרכישה ותתחייב במס עם מכירת הרכב או העברתו לחברת סיור ותיור אחרת.
- משווקים (כגון: מחלקי "תנובה")
חלק מהמשווקים כגון מחלקי "תנובה" מועסקים כשכירים, ואולם בכל הקשור למתן שירותי הובלה, הם פועלים כעצמאים ועל כן חייבים ברישום כעוסקים.
עוסקים אלה הם בעלי רכב מסחרי המשמש להובלת התוצרת.
מס התשומות על רכישת רכב זה ואחזקתו – מותר בניכוי.
- ניכוי מס תשומות בגין הוצאות שוטפות (כגון: דלק, שמנים, תיקונים וכדומה), של רכב פרטי
מס התשומות ניתן לניכוי עפ"י סעיף 38(א) לחוק מע"מ ביחד עם הכללים שנקבעו בתקנה 18 לתקנות, בדבר ניכוי מס תשומות כאשר מדובר בתשומה מעורבת, דהיינו: התשומה היא גם לשימוש בעסק וגם לשימוש שלא לצרכי העסק.
להלן הכללים:
א. אם השימוש ברכב הוא במלואו אך ורק לצרכי העסק, ניתן לנכות את מלוא מס התשומות.
ב. אם השימוש הוא מעורב, ניתן לנכות את מס התשומות לפי יחס השימוש לצרכי העסק.
אם לא ניתן לקבוע את יחס השימוש, מס התשומות ינוכה עפ"י קביעת מנהל מע"מ או עפ"י מבחן עיקר השימוש, כמפורט להלן:
- אם עיקר השימוש הוא לצרכי העסק, ינוכה 2/3 מסך מס התשומות.
- אם עיקר השימוש הוא שלא לצרכי העסק, ינוכה 1/4 מסך מס התשומות.
לעניין זה ראה גם פס"ד ע"ש 1097/04 על רד הנדסת מעליות 1992 בע"מ נגד מנהל מע"מ ת"א 1, שם נקבע שיש לקבוע שיעור ניכוי של 90% ביחס לניכוי מס תשומות בגין רכבים ששימשו בכוננות 24 שעות 7 ימים בשבוע להסעת טכנאים לתיקון מעליות.
- סיווג כלי רכב מסחריים לעניין מע"מ (כרכב פרטי או לא) – "התוספת הרביעית"
לאחר תיקון הגדרת "רכב פרטי" מיום 10.07.05, נקבע כי "רכב פרטי" אשר מס התשומות בגין הרכישה או היבוא שלו אינו ניתן לניכוי, יכלול גם רכב מסחרי ובלבד שמשקלו אינו עולה על 3,500 ק"ג, וזאת בנוסף לרכב המפורט בתוספת הרביעית, דומה לו במהותו או זהה לו.
לפיכך, לאחר תיקון הגדרת "רכב פרטי" כאמור, כל רכב מסחרי שמשקלו אינו עולה על 3,500 ק"ג ייחשב ל"רכב פרטי" ללא קשר לתוספת הרביעית, ובנוסף, גם רכבים שמשקלם עולה על 3,500 עשויים להיחשב ל"רכב פרטי" וזאת במקרה שהם מפורטים בתוספת הרביעית.
להלן רשימת כלי הרכב המופיעים ב"תוספת הרביעית":
שברולט טאהו מיצובישי ספייס גיר אופל פרונטרה
ג'יפ קרנד – צ'ירוקי GMC יוקון טויוטה פור-ראנר
קאיה קרניבל GMC ספארי סאניאנג מוסו
ניסן פטרול GMC ג'ימי דייהו מוסו
יונדאי טרג'ט שברולט אסטרו מיצובישי פגארו
טאטא ספארי פורד ארוסטאר ניסן – טרנו
איסוזו אקסיום סאניונג קוראנדו איסוזו טרופר
איסוזו רודיאו דייהו קורנדו פורד אקספלורר
יונדאי טרקאן יונדאי גלופר קרייזלר וויאג'ר
ניסן Trail-X לנד רובר פרילנדר מזדה – MPV
קאיה סורנטו מרצדס M ריינג' רובר
ג'יפ (קרייזלר) צ'ירוקי/ליברטי פורד וינדסטאר לנד רובר דיסקברי
ב.מ.וו.X5 טויוטה פראדו לנד קרוזר טויוטה פריויה
סוזוקי ויטרה/גרנד-ויטרה שברולט בלייזר לנד רובר דיפנדר – בטל (*)
(*) רכב זה בוטל מהרשימה לעיל, בתקנות מס ערך מוסף (תיקון מס' 4), התשנ"ז – 1997, מיום 16.7.97, ובתחולה מיום 1.4.97