7.1.4 הוראות תקנות 4 עד 6
- תקנה 4 לתקנות קובעת מפורשות כי לעובד שכיר לא יותרו בניכוי הוצאות החזקת רכב שהוצאו בייצור הכנסתו מעבודה (לפי סעיף 2(2) לפקודה).
- תקנה 5 לתקנות קובעת כי בכל רכב יש להתקין מכשיר למדידת מספר הק"מ של נסיעת הרכב, תצרוכת הדלק ותאריכי התדלוק.
- תקנה 6 לתקנות, מתנה את התרת ההוצאה בכך, שלגבי כל רכב ינוהל רישום של מספר הק"מ שהרכב נסע, על ידי רישום קריאת המונה (המד-אוץ) בתחילת השנה ובסופה, או בכל עת שהרכב יצא מרשות הנישום (נמכר) או הגיע לרשות הנישום (נקנה), והנישום דיווח על כך בדוח השנתי שלו על פי סעיף 131 לפקודה. תנאי זה מאפשר את חישוב ההוצאה המותרת כמפורט לעיל, לגבי כל רכב בנפרד.
יצוין כי תקנות 5 ו-6 לתקנות, בנוסחן לפני התיקונים, נותרו תקפות גם לאחר התיקונים, אף על פי שהגדרת "מספר הקילומטרים השנתי" נמחקה וכן בוטלו כל ההתייחסויות השונות למספר הקילומטרים השנתי של 9,900 ק"מ.