6.8 אי התרת הוצאות בשל דיווח לקוי ואי ניכוי מס במקור
סעיף 32א לפקודה קובע כי לא יותרו לנישום ניכוי הוצאות או הקטנת מקדמות בגין תשלומים שחלה לגביהם חובת ניכוי מס במקור, אלא אם כן הוגשו לפקיד השומה דוחות מזהים לגבי מקבל התשלום.
בית המשפט המחוזי קבע בעמ"ה 255/89 חיים ניניו נ' פקיד שומה רחובות כי אי ניכוי מס במקור בפועל גורם לאי התרת ההוצאה. במקרה של הנישום חיים ניניו, זה לא ניכה כלל מס במקור מתשלומים ששילם לקבלני משנה שהעסיק לצורך ביצוע עבודתו. טענתו העיקרית הייתה שסעיף 32א לפקודה אינו חל בעניינו שכן העביר לפקיד השומה רשימה של הגורמים שקיבלו ממנו תשלום, כך שזה יוכל לגבות מהם את המס בגין תשלומים אלו, גישה אשר מתיישבת עם הוראות הפקודה. בית המשפט פסק כי חובת הדיווח הינה חובה משנית. החובה העיקרית היא חובת תשלום המס בפועל, אותה לא קיים חיים ניניו. על כן, לא נוכו לו ההוצאות שדרש בניכוי.
פירוש זה הינו מחמיר במיוחד ובניגוד לדברי ההסבר לחקיקת הסעיף. רשות המסים לא אימצה את הפרשנות הנ"ל וקבעה כי יש להפעיל את הסעיף רק כאשר הדיווח לקוי, בין אם שולם המס ובין אם לאו . יצויין כי, העדר דיווח או העדר אחד מהפרטים המנויים בסעיף 32א לפקודה (שם, מען ומספר תעודת זהות של האדם אשר לו או בשבילו שולמו התשלומים ובחבר-בני-אדם מספר מזהה אחר), כך שאין אפשרות לפקיד השומה לזהות בצורה מדויקת את מקבל התשלומים – ייחשבו כדיווח לקוי.
על אף האמור בפס"ד חיים ניניו, בעמ"ה 5024/96 יקוטי אברהם נ' פקיד השומה עכו, מיסים טז/2 (אפריל 2002), אימץ בית המשפט המחוזי גישה הפוכה מזו של פסק הדין בעניין ניניו לעיל. לפיה, יש "להפעיל את הסנקציה האמורה בסעיף 32א לפקודה מקום בו הנישום מסר לפקיד השומה פרטים מספקים אודות מקבל התשלום על מנת שניתן יהא לגבות את המס שלא נוכה במקור וכי אין לנקוט בסנקציה החריפה הקבועה בסעיף זה בהתחשב בסנקציות האחרות המוטלות עליו ממילא". גישה דומה אומצה אף בע"א 47997-02-13 פרקו נ' פקיד שומה כפר סבא, בו צויין על ידי כבוד השופט ד"ר בורנשטיין, כי נציבות מס הכנסה (דאז) לא אימצה את הפרשנות הנ"ל מפסק הדין בעניין ניניו וקבעה כי אין להתיר את ההוצאה רק כאשר הדיווח לקוי, בין אם שולם המס בפועל ובין אם לאו.