6.3.6 הוצאות החזקת טלפון שאינו נייד
בתקנות נקבע כי שיטת קביעת ההוצאות שיותרו בניכוי בגין שיחות טלפון לצורכי העסק אשר נעשו ממקום מגוריו של הנישום או בעל השליטה בנישום, ובתנאי שמדובר במקום המגורים המשמש את עיקר עסקו או משלח ידו של הנישום, הינה כלהלן:
כאשר הוצאות החזקת הטלפון (שאינו נייד) אינן עולות על 25,700 ש"ח לשנה – תותרנה בניכוי 80% מההוצאות או חלק ההוצאות העולה על 2,600 ש"ח לשנה, כנמוך.
כאשר הוצאות החזקת הטלפון עולות על 25,700 ש"ח בשנה – יותר בניכוי חלק ההוצאות העולה על 5,100 ש"ח לשנה.
יצויין שבמקרה בו שימש מקום המגורים את עיקר עסקו או משלח ידו של הנישום רק בחלק משנת המס, תותרנה הוצאות החזקת הטלפון, על פי המנגנון שפורט לעיל, באופן יחסי ל"תקופת השימוש" במקום המגורים כמקום העיסוק העיקרי במהלך השנה.
לגבי הוצאות בשל שיחות טלפון לחוץ לארץ, נקבע כי הן תותרנה בניכוי אם נוהל רישום כנדרש. נפנה את תשומת הלב, כי להבדיל מהוצאות שיחות טלפון בארץ, לעניין שיחות טלפון לחוץ לארץ, אין חובה שמקום המגורים ישמש את עיקר עסקו של הנישום ובלבד שהשיחות לחוץ-לארץ היו בייצור ההכנסה; כמו כן, לטעמנו, כאשר משמש מקום המגורים את עיקר עסקו של הנישום, הוצאות בגין שיחות טלפון לחו"ל המשמשות בייצור הכנסה ראוי כי יותרו בניכוי באופן מלא.