5.40 סיווג תשלומים בבתי קפה ומסעדות כהוצאות שירותי משרד
ביום 24 בדצמבר 2018, בפס"ד ה"פ 5523-11-18 משרד בקפה ח.א.ד.ל בע"מ (להלן: "המבקשת") נ' רשות המסים בישראל (להלן: "המשיבה") בית המשפט התבקש לתת סעד הסברתי על פיו הוצאה שעניינה יוסבר בהמשך הינה הוצאה המותרת בניכוי לצרכי מס הכנסה על פי סעיף 17 לפקודה ולצרכי מס ערך מוסף בהתאם לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו – 1975 (להלן: "חוק מע"מ").
המשיבה ביקשה את סילוק התובענה על סף וזאת מהסיבה כי בפקודה ובחוק מע"מ קבועים הליכי שומה אשר לא ניתן לדלג עליהם.
המבקשת התקשרה בהסכמים עם בתי קפה ועם בעלי עסקים שאין ברשותם משרד, בהתאם להסכמים פיתחה המבקשת אפליקציה כדלהלן: כאשר בעלי העסקים מגיעים לבית הקפה הם מפעילים את האפליקציה, המבקשת משלמת עבור בעלי העסקים את חשבונית ההוצאה בבית הקפה ולאחר מכן מוציאה המבקשת שתי חשבוניות עבור בעלי העסקים – 60% מהתשלום למבקשת ייוחסו כתמורה בעד שירותי משרד ו -40% הנותרים ייוחסו למזון ומשקאות (יש לציין כי החלוקה היחסית מבוססת על חוות דעת כלכלית שנערכה עבור המבקשת).
על פי עמדתה של המבקשת, החשבונית עבור 60% תהא מותרת בניכוי היות ובדרך זו מושג תשלום מס אמת.
עוד נציין, כי בפס"ד צוינה דעתו שלו מר יעקב ערן, מנהל רשות המסים בכנס יועצי המס באילת אודות מיזם המבקשת. בהתאם לפרסום בעיתונות מר יעקב טען בחריפות כי מדובר בפיצול אסור.
המשיבה הגישה את הבקשה לסילוק על הסף וזאת בהתבסס שתי טענות עיקריות – הצורך בשמירה על ייחוד ההליכים שנקבעו בדיני המס, והיעדר יריבות בין הצדדים, כדלהלן:
כבוד השופט א' גורמן בבית המשפט המחוי קיבל את עמדת רשות המסים וגרס כי על מנת להזדקק בתובענה שהגישה המבקשת תחילה עליה להגישה במשכן הראוי לה.
ראשית ציין השופט כי התביעה הוגשה לפני שנערכו הליכי שומה של ממש מול הגורם הרלוונטי, דבר הנוגד את הפרוצדורה בדיני המס – מדובר בסטייה שלא ניתן לאשר.
שנית, הבקשה שהוגשה על ידי המבקשת בעוד שתוצאת המס לא תחול עליה אלא על לקוחותיה.
עוד הוסיף כבוד השופט כי על מנת לבחון את הסוגיה יש לבחון את מערכת היחסים שבין המבקשת, לקוחותיה ובתי הקפה מתוך זיקה למערכת במיושמת בפועל.
עוד הוסיף כבוד השופט כי העובדה שהמבקשת ביקשה לשנות את אופן החלוקה בין רכיבי ההוצאה בבית הקפה (60% ו – 40% כאמור לעיל) מדברת בעד עצמה אודות אי- התאמת הסוגיה להליך שבפניו.