מדריך היערכות במסים

5.37  התרת השקעה במניות חברה עתירת ידע ומו"פ כהוצאה – ""חוק האנג'לים"

ביום 6 בינואר 2011 פורסם בספר החוקים מס' 2271 חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2010. חוק זה כלל פרקים רבים וביניהם גם פרק ז' שכלל הוראת שעה לשנים 2011 עד 2015- הטבות במס להפחתת השקעות בתחום תעשיה עתירת ידע ומתן תמריץ להשבת מדענים לישראל (להלן: "החוק המקורי").

בפרק זה של החוק המקורי נכללו הטבות מס כדלקמן:

• לגבי משקיע יחיד (סעיף 20 לחוק המקורי) – התרת עלות השקעה של עד 5 מיליון ש"ח במניות של חברת מטרה (כהגדרתה בחוק המקורי), כהוצאה בידי משקיע יחיד על פני שנה עד שלוש שנים, חלק זה של החוק המקורי מכונה גם "חוק האנג'לים".
• לגבי משקיע שהוא חברה (סעיף 21 לחוק המקורי) – עידוד השקעה של חברות ישראליות גדולות/בינוניות בחברות ישראליות קטנות, שעיסוקן בתחום תעשיות עתירות הידע, באמצעות ניכוי חלק מההשקעה במניות על פני חמש שנים.
• תמריץ למדענים (סעיף 22 לחוק המקורי) – תמריץ השבת מדענים ישראלים השוהים בחו"ל, לישראל ולעליית מדענים לראשונה לישראל באמצעות מתן פטור ממס לגבי הכנסה מתמלוגים מסוימים.

בספר החוקים 2524 מיום 20 בינואר 2016, פורסם חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 5), התשע"ו-2016 (להלן: "התיקון" או "תיקון מס' 5), בוצעו עיקרי השינויים הבאים:

תיקונים והארכת תוקף חוק האנג'לים (סעיף 20 לחוק המקורי)

• מתן הטבות להשקעה בחברת מטרה או חברה מתחילה (ראה הרחבה בהמשך) גם לשותפות בין יחידים שהוקמה במיוחד למטרה זו, ולא רק ליחידים.
• הארכת תוקף הוראת השעה להשקעות יחיד או שותפות בין יחידים בחברת מטרה עד 31.12.2019.
• מתן הטבות גם להשקעות של יחיד או שותפות בין יחידים במסלול חדש נוסף של "חברה מתחילה", החל מיום 1.1.2016 ועד 31.12.2019.
• קביעת הגדרה למונח חדש "מועד השקעה".
• הארכת תוקף הוראת השעה של ההטבות למשקיע שהוא חברה (סעיף 21 לחוק המקורי) עד ליום 31.12.2019.

במסגרת התיקון נקבעו השינויים הבאים:

• נקבעה הגדרה למונח חדש "מועד ההשקעה" – המאוחר מבין אלה: (1) המועד שבו המשקיע שילם לחברת המטרה או לחברה המתחילה את סכום ההשקעה המזכה.

(2) המועד שבו הקצתה חברת המטרה או החברה המתחילה למשקיע את המניות כנגד השקעתו בחברה, ואולם אם מקור המניות שהוקצו הוא באיגרות חוב הניתנות להמרה למניות, ואיגרות החוב האמורות הומרו למניות באותה שנת מס שבה הונפקו אגרות החוב – המועד שבו שילם המשקיע תמורת איגרות החוב.

• נקבע כי "השקעה מזכה" בחברת המטרה או בחברה המתחילה תעשה במזומן בלבד.
• התווסף מסלול חדש לקבלת ההטבות (חברה מתחילה) לצד הארכת תוקפו של המסלול הקיים (חברת מטרה) כיום בחוק. המסלול החדש מגדיר "חברה מתחילה" כחברה שהתאגדה בישראל והשליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל שמתקיימים לגביה כל אלה:
• במועד ההשקעה טרם חלפו המאוחר מבין המועדים הבאים:

(א)   48 חודשים מיום התאגדות החברה ואם היא פועלת באזור פיתוח א'[1] 60 חודשים מיום ההשקעה.

(ב)   סיוע, במידה והתקבל, במסגרת מסלול שמפעילה הרשות, שממונה על התקציבים במשרד האוצר ומנהל רשות המיסים אישרו כי הוא מיועד לחברות מתחילות – 12 חודשים מתום תקופת הסיוע במסגרת המסלול כאמור.

• היקף המכירות הכולל של החברה מיום התאגדותה עד למועד ההשקעה לא עלה על 4.5 מיליון ש"ח, והיקף המכירות בכל אחת משנות המס שקדמו למועד ההשקעה לא עלה על 2 מיליון ש"ח. לענין זה יראו חלק משנת מס כשנת מס.
• סך כל הוצאות החברה מיום התאגדותה עד למועד ההשקעה לא עלה על 12 מיליון ש"ח, וסך כל הוצאותיה בכל אחת משנות המס שקדמו למועד ההשקעה לא עלה על 3 מיליון ש"ח . לענין זה יראו חלק משנת מס כשנת מס.
• היקף ההשקעות בחברה וההלוואות שניתנו לה מיום התאגדותה עד למועד ההשקעה, ובכלל זה סכום ההשקעה המזכה, אינו עולה על 12 מיליון ש"ח.
• רואה החשבון של החברה אישר כי מתקיימים בחברה, במועד ההשקעה, התנאים שבפסקאות (1) עד (4).
• עד למועד ההשקעה התקבל אישור הרשות לאותה שנת מס כי מתקיימים בחברה שני התנאים הבאים:

(א)   70% לפחות מהוצאות החברה, בתקופה שמיום התאגדותה עד יום ההשקעה, הוצאו, במישרין או בעקיפין, בקשר למוצר המבוסס על מחקר ופיתוח שבוצעו בחברה (להלן: "המוצר שבפיתוח").

(ב)   המוצר שבפיתוח וכל הזכויות הנובעות ממנו הם בבעלות החברה מיום היווצרו. בהגדרה נקבעו תנאים נוספים לעניין חברה שרכשה או קיבלה את מלוא הזכויות במוצר מיחידים או ממוסד יוצר.

• סעיף 20 לחוק בנוסחו טרם התיקון קבע כי רק השקעה של יחיד תוכר לצורך הטבת המס. השינוי בהגדרת "משקיע" מאפשר את הזכאות להטבה גם ל"שותפות בין יחידים", שהיא שותפות שהשותפים בה במשך כל תקופת ההטבה הם יחידים, שהוקמה ופועלת לשם השקעה ייעודית בחברה אחת בלבד שהיא חברת מטרה או חברה מתחילה, ומנהל רשות המיסים אישר כי מתקיימים בה התנאים האמורים בהגדרה זו.
• מטרת התיקון כאמור הינה להגביר את האטרקטיביות של ההשקעות בחברות הזנק צעירות בקרב משקיעים וזאת באמצעות יצירת וודאות למשקיע, כך שיידע על זכאותו להטבות כבר בעת ביצוע ההשקעה. על כן, נקבע כי להפרת התנאים יהיו השלכות לגבי החברה המתחילה ולא לגבי המשקיעים בחברה, וזאת בשונה ממסלול ההטבה לגבי חברות מטרה.
• כאמור לעיל, התנאים להיותה של "חברה מתחילה" נבחנים במועד ההשקעה, כדי ליצור וודאות בעבור המשקיעים בחברה כאמור לזכאותם להטבה. ואולם, במקביל נקבעו הוראות שנועדו להבטיח את המשך קיומם של התנאים שנקבעו גם במהלך תקופת ההטבה ולגבי חלק מהתנאים אף בשנתיים שלאחר תום תקופת ההטבה ("המועד הקובע") כדלקמן:

(א)     הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית ("הרשות") תבחן בתום כל שנת מס בתקופת ההטבה, אם בחברה שבה בוצעה ההשקעה מוסיפים להתקיים התנאים המגדירים אותה "חברה מתחילה" וכן אם יותר מ-50% מהוצאותיה באותה שנת מס הוצאו בישראל. זאת על מנת להבטיח שההטבה תינתן לחברות שעיקר פעילותן וההשקעה שלהן במו"פ יהיה בישראל. אין מדובר בפעילות ההתרחבות של החברה, שלעיתים היא גם בחו"ל, אלא רק הוצאות שבגינן ניתנה ההטבה. יובהר כי מדובר בהקלה לעומת מסלול חברת מטרה הדורש שיעור הוצאה של 75%.

(ב)     במועד הקובע תבחן הרשות תנאים נוספים לשימוש בכספים שנועדו לפתח את המוצר.

• התיקון לחוק לגבי סעיף 20 נכנס לתוקף החל ב-1 בינואר 2016 וקובע שמועד ההשקעה לגבי חברת מטרה יהיה בתקופה שמיום 1 בינואר 2011 ועד ליום 31 בדצמבר 2019 (במקום 31.12.2015) ולגבי חברה מתחילה בתקופה שמיום 1 בינואר 2016 ועד 31 בדצמבר 2019.

שר האוצר באישור ועדת הכספים רשאי להאריך, פעם אחת, בצו את התקופה האמורה בארבע שנים נוספות.

• גם תוקפה של הוראת השעה לגבי סעיף 21 לחוק המקורי לגבי משקיע שהוא חברה ישראלית בחברה ישראלית שעיסוקה בתחום תעשיות עתירות ידע, באמצעות ניכוי ההשקעה במניות על פני חמש שנים, הוארך עד ליום 31 בדצמבר 2019 (במקום עד 31.12.2015). שר האוצר באישור ועדת הכספים רשאי להאריך, פעם אחת, בצו את התקופה האמורה בארבע שנים נוספות.
• יצוין שלא הוארך תוקף הוראות סעיף 22 לחוק המקורי, לגבי תמריץ להשבת מדענים ישראלים, השוהים בחו"ל, לישראל ולעליית מדענים לראשונה לישראל באמצעות מתן פטור ממס לגבי הכנסה מתמלוגים מסוימים.

ביום 23 באפריל 2017 פרסמה רשות המסים את חוזר מס הכנסה מספר 2/2017 "התרת השקעה מזכה במניות חברה מתחילה וחברת מטרה על ידי משקיע כהוצאה- תוספת לחוזר מס הכנסה מס' 12/2011 שעניינו התרת השקעה מזכה במניות חברת מטרה על ידי היחיד כהוצאה", אשר מבהיר את עמדת הרשות ביחס למסלול החדש, מסלול "החברה המתחילה". במסגרת החוזר נקבע כי:

• בהפרת חברת המטרה את תנאי התוכנית כפי שיפורטו להלן, נטל תשלום המס יוטל על החברה ולא על המשקיע. להלן התנאים: מתקיימים התנאים הקבועים להגדרת המונח "חברה מתחילה", יותר מ-50% מהוצאות החברה הוצאו בישראל, יותר מ-50% מהוצאות החברה ב"תקופה הנוספת" הוצאו בישראל, כמו-כן מלוא סכום ההשקעה המזכה שהושקע בחברה הוצא על ידה במשירין, לשם קידום ופיתוח המוצר.
• בחינת תנאי היקף המכירות והיקף ההוצאות. תנאים אלו יבחנו בתחילת הרבעון של מועד ההשקעה.  

 במסגרת החוזר הובהר כי:

• בחברה מתחילה, יש כי השליטה על עסקיה וניהולם יופעלו בישראל במועד ההשקעה, במשך כל תקופת ההטבה ובמועד הקובע.
• בחישוב תנאי ההשקעות יש לכלול את כל ההשקעות וההלוואות שניתנו לחברה גם במסגרת יתרת חו"ז, עסקאות מבוססות מניות, שטרי הון, הלוואות עסקיות ופיננסיות, השקעות מזכות נוספות שבוצועו וכיו"ב.
• השקעה באמצעות קרנות הון סיכון ו/או קרנות גידור, וכן באמצעות חברה משפחתית/ שקופה לא תחשב כהשקעה בשותפות. באפשרות היחיד להשקיע באמצעות נאמן בנאמנות. בנוסף, באפשרותו של עובד לנצל את ההטבה, אך זאת רק עד לסכום ההשקעה העולה על השכר אותו הוא מקבל מהחברה. השקעתו של תושב חוץ תותר בניכוי בכפוף להתקיים התנאים, למול הכנסתו החייבת בישראל.

התרת/דרישת הוצאות באין אסמכתאות

[1] בהתאם לחלק א' לתוספת השנייה בחוק עידוד השקעות הון