ביוני 2005 נדונה בבית המשפט המחוזי בנצרת בעניין אמיר מאיר (ע"א 164/01, אמיר מאיר נ' פ"ש טבריה) השאלה האם רשאים רואי חשבון לנכות מהכנסותיהם את ההוצאות שהוצאו על ידם ללימודי תואר ראשון במשפטים.
פקיד השומה לא הסכים להתיר את ניכוי ההוצאות בטענה שהן מהוות "יצירת יתרון מתמיד" ולא "שמירה על הקיים".
בית המשפט קבע כי הן על פי המבחן האיכותי והן על פי המבחן הכמותי, לימודי המשפטים של המערערים לא רק שיפרו את הידע המשפטי שלהם, אלא הקנו להם מקצוע חדש. אין מקום להשוות בין הידע המשפטי המוקנה לרואה חשבון במסגרת לימודיו עם הידע המשפטי הנרכש לאחר ארבע שנות לימודים בפקולטה למשפטים. אין זו השלמת חומר אלא רכישת חומר חדש לגמרי בהיקף רב ללא כל השוואה.
עם זאת, נקבע כי בנסיבות מסויימות עשוי הידע המשפטי לסייע לרואה החשבון במלאכתו, במיוחד כשהסביבה העסקית נעשית תובענית ומתוחכמת יותר. לכן השתלמות בנושא משפטי פלוני, אפילו בהיקף רחב מאוד, עשויה להיחשב הוצאה מוכרת לרואה חשבון.
לפיכך, במקרה זה פסק בית המשפט כי לימודי המשפטים הם בבחינת יצירת יתרון מתמיד ולא שמירה על הקיים בלבד והוצאות אלו לא תותרנה בניכוי כנגד הכנסתם החייבת של המערערים.