5.27 פיצוי לשותף כהוצאה פירותית – פס"ד איגוד מקבלי גמלאות מגרמניה
בעמ"ה 1229/03 איגוד מקבלי גמלאות מגרמניה נ' פ"ש ת"א 4, נדון העניין באשר לאיגוד מקבלי גמלאות מגרמניה (להלן: "המערערת") חברה שטיפלה באזרחים ישראלים שביקשו לרכוש פנסיה מגרמניה. המערערת חתמה על הסכם לביצוע עסקה משותפת עם יחיד (להלן: "השותף") שעסק אף הוא בהשגת נרשמים להסכם הפנסיה הגרמנית. הצדדים פעלו במסגרת עסקה משותפת אליה הועברה רשימת הלקוחות של השותף, ונקבע כי שכר הטרחה יחולק בין הצדדים שווה בשווה, תוך תשלום עמלות נוספות לשותף עקב מימון לקוחות וביטוח תשלומים.
בעקבות חילוקי דעות בין הצדדים, בעקבותיהם לא שילמה המערערת לשותף את חלקו בעמלות, פנו הצדדים לבוררות, שם נפסק כי על המערערת לשלם לשותף סכום כסף אשר חושב על פי ההסכמים המתבססים על רווחי המערערת מתיקי הלקוחות שהועברו לטיפול העסקה המשותפת.
פקיד השומה טען כי אין להתיר בניכוי תשלום זה, הואיל ומדובר בקניית תיק לקוחות שהינה נכס הון, בעוד שלטענת המערערת מדובר בחלוקה בדיעבד של כספי העמלות, שמקורה בשיתוף פעולה עסקי, ולפיכך הוצאה זו מותרת בניכוי.
פסק הדין ניתן לאור העיקרון שנקבע בפסיקה, לפיו דין פיצוי ייקבע על פי דין המקור בגינו שולם הפיצוי.
בית המשפט פסק כי מספר עובדות מלמדות כי מדובר בפעילות במישור הפירותי:
ראשית, במקרה הנדון מדובר בהסכם לביצוע פעולה משותפת בין הצדדים, כאשר רשימת הלקוחות המקורית נותרת אצל השותף, כשהוא מעבירה לגוף המשותף טיפין טיפין, תוך הגדרת שכר טרחתו בגין מימון וביטוח הלקוחות ובכך קיים סממן פירותי.
שנית, הקביעה כי התמורה לשותף מותנית בסיכויי ההצלחה של הטיפול, וכן ויתורו על עמלות- מלמדים על פעולה במישור הפירותי, בעוד שמכירת נכס הוני תתבטא בדרך כלל בהעדר כל סיכון לאחר ביצוע המכר מנקודת מבטו של המוכר.
שלישית, לא נקבע בהסכמים ובהליכים שהתקיימו בין הצדדים, כל מימצא פוזיטיבי לפיו מדובר בתקבול הוני. זאת ועוד, פסק הבוררות קבע כי הפיצוי שינתן הינו בגין הפסד השכר והרווח בשנות הפעילות שנמנעו מהשותף. תשתית זו קובעת כי מדובר בשיתוף בהכנסות שינבעו מהלקוחות ולא במכירת תיק הלקוחות.
הטענה שהסכום לו זכאי השותף הינו היוון של הסכום אשר לו היה זכאי מכח ההסכמים, לא משנה את טיב ההוצאה. בנוסף, קבע בית המשפט כי העובדה שהעסקה הינה חד פעמית, עדיין אין בה כדי לבסס קיום עסקה הונית, הואיל וגם עסקאות שתחולתן קצרה, כגון פעילויות עונתיות, עשויות להצמיח עסקה פירותית.
לעניין טענת פקיד שומה, כי לא מדובר בשותפות הואיל וזו לא נרשמה, פסק בית המשפט כי בין אם נתקיימה שותפות או לאו, נתקיימה במקרה הנדון "עסקה משותפת" שאינה מחייבת רישום ולפיכך טיב ההוצאה הוא כמו שבואר לעיל.
לאור האמור, נתקבל הערעור ונקבע כי המערערת תוכל לנכות תשלום זה מהכנסותיה כהוצאה פירותית.