5.19 התחייבויות תלויות – הפרשות
התחייבות תלויה (הפרשה חשבונאית) אשר מתייחסת לשנת המס בה היא נדרשת ניתנת לניכוי גם כהוצאה לצורכי מס. על פי הפסיקה עיקרי התנאים לניכוי התחייבות תלויה שנרשמה בדוחות הכספיים כהוצאה לצורכי מס הינם, כמפורט להלן:
(1) החוב ניתן לאמידה – סכום ידוע;
(2) מבחינה חשבונאית נדרשת הפרשה – התחייבות כלפי צד ג';
(3) סביר להניח כי בעתיד ההפרשה תיהפך לחוב מוחלט – ודאות.
על פי הפסיקה אין מניעה לנכות את ההפרשה כהוצאה לצורכי מס אף אם הנישום מתנגד מבחינה משפטית להתחייבות התלויה המהווה תביעה נגדו. עוד נוסיף כי פקיד השומה בבואו לדון בשומה לאחר מספר שנים, בדיעבד, רשאי לבדוק את נחיצות ההפרשה, לאור ההתפתחות שחלה בנושא. כמו כן, עובדות חדשות עדיפות על השערות בשעת ההכרה, וכל טיעון לקיומו של חוב תלוי זה או אחר צריך להיות מגובה ומוכח באסמכתאות ראויות ונאותות המלמדות על הסבירות לקיומה של ההתחייבות, כפי שעולה בפס"ד עמ"ה 529/03 אמדר חברה לפיתוח עירוני בע"מ נגד פקיד שומה אילת:
"סבירותה של הפרשת "חוב פוטנציאלי" תיבחן עפ"י הנתונים הרלוונטיים ליום הדיון בה ולענייננו – הליכי ערעור זה, דהיינו 15 שנים לאחר המועד אשר בו לטענת המערערת "נולדה" החבות הפוטנציאלית נשוא ההפרשה…. אכן, הפרשה לחוב עתידי, מעצם הגדרתה אינה נסמכת על חיוב שכבר נקבע אלא על חוב העתיד להקבע. אולם, חוב עתידי זה – לצורך הפרשתו מבעוד זמן – יש להוכיחו באסמכתאות ראויות ונאותות המלמדות על הסבירות הגבוהה ביותר כי אכן אורב הוא לפתחו של הנישום המבקש לרשום את הפרשתו."
הפיכת התביעה התלויה לוודאית על ידי פשרה מוקדמת עם התובעים לתשלום התביעה באופן מלא או חלקי, תביא להתרת ההוצאה לצורכי מס.
הפרשה לתיקונים במסגרת אחריות למוצר תותר בניכוי בהתאם למבחנים שפורטו לעיל.
בית המשפט העליון קבע כי הנטל על המבקש לנכות הפרשה להוכיח – לא רק את נכונות החישובים, אלא גם את אמינותם של הנתונים ועל רואה החשבון להיכנס לפרטי הנתונים ומקורם. יתרה מכך, בע"מ 1121/05 ג.פ.ח.מ (עשר) בע"מ נגד פקיד שומה היחידה הארצית לשומה אשר ניתן ביום 21 בינואר 2010 נקבע על ידי כבוד השופט מ. אלטוביה כי כל עוד ידעה החברה על קיומו של חוב אולם לא הציגה עובדה זו במסגרת הדוחות הכספיים, הרי שלא ניתן יהא להכיר בהוצאה לצרכי מס על ידי תיקונם של הדוחות בדיעבד.