מדריך היערכות במסים

5.18   אי הכרה בהפסד הון אצל בעל שליטה בשל ערבות שמומשה. ע"א 918/15 פישמן רשתות בע"מ ואח' נ' פקיד שומה למפעלים גדולים.

המערער מר אליעזר פישמן עומד בראש קבוצת חברות פרטיות וציבוריות הפועלות במגוון תחומים בארץ ובעולם, בהן החברה המערערת. המערער חתם על ערבות לטובת בנק המזרחי בע"מ להבטחת פירעון חובות כמה מן החברות בקבוצה (להלן: "החברות החייבות"), והמערערת שעבדה מניותיה בחברת כרטיסי אשראי לישראל בע"מ ("מניות כ.א.ל") לטובת בנק דיסקונט בע"מ, להבטחת פירעון חובותיה שלה ושל שתי חברות אחרות בקבוצה. עקב הפסדים בעסקאות מטבע חוץ בשנת 2006 דרשו הבנקים מן החברות לפרוע את חובותיהן. המערער מכר מניותיו במספר חברות והמערערת מכרה את מניות כ.א.ל, והתמורה שימשה לכיסוי החובות לבנקים. בדיווח שהגישו המערערים לשנת המס 2006 הצהירו על רווח הון שצמח להם ממכירת המניות, ומולו ביקשו לקזז הפסד הון בגין מחיקת חובן של החברות החייבות כלפיהם. המשיב לא התיר את הקיזוז כאמור. כן לא התיר ניכוי הוצאות מימון הנהלה וכלליות בשנות המס 2006-2008 בנימוק שהחברה לא ייחסה אותן להכנסות בהתאם לסעיף 18(ג) לפקודה.

בית המשפט המחוזי בת"א דחה את הערעור כמעט במלואו. הערעור בפני ביהמ"ש העליון עסק בשאלת ההכרה במחילת החובות כהפסדי הון המותרים בקיזוז עם רווחי ההון שצמחו למערערים.

בית המשפט העליון החליט לדחות את הערעור וקבע כי אכן, בכל מקרה נדרשת נקיטה בהליכי גביה נגד החייב כדי לשכנע כי מדובר בחוב שאינו בר גבייה, וגם המשיב לא חולק על כך. הקביעה העובדתית העומדת במוקד פסק דינו של בית משפט קמא, לפיה לא הוכח שאפסו הסיכויים לגבות את החובות דנן, וזאת כבר בשנת 2006, בסמוך להיווצרות החובות, יוסדה על שורת ממצאים עובדתיים שקבע בית המשפט לגבי כל אחת מהחברות החייבות. זאת, על יסוד סקירת נתוני נכסיהן וחובותיהן, בין היתר על בסיס חוות דעת שהגישו המערערים עצמם, בצירוף ממצאים שקבע בדבר הערבות ההדדית הנוהגת בין החברות בקבוצה, הסיוע שהעמיד המערער לחברות בהיקלען לקשיים, העובדה שהחברות החייבות המשיכו לפעול אף לאחר שנת 2006, וכן העובדה שהחברות החייבות אף החזירו חובות לבנקים, גם אם חלקית, משנת 2006 ואילך. לכל אלה נלוותה הקביעה, כי חובות פנימיים אחרים שחבו חברות בתוך הקבוצה לא הוכרזו על-ידי הקבוצה כחוב אבוד באופן דומה לחובות דנן, ומטיעוני המערערים אף עלה גיוס הון נרחב וחלוקת דיבידנד בקבוצה בסכומים לא מבוטלים. הערעור נדחה.