5.17 חובות אבודים ומסופקים
חובות מסופקים בעסק או במשלח יד אשר הוכח כי הפכו לרעים/אבודים בשנת המס, מותרים בניכוי כהוצאה בשנת המס על פי סעיף 17(4) לפקודה, אם הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה כי נעשו מירב המאמצים לגביית החובות. לכן יש לפעול לגביית החובות עד תום שנת המס, לרבות ביצוע פעולות בעזרת עורכי דין והגשת תביעות במידת הצורך. כאשר נעשו כל המאמצים לגבות את החוב או אף חלק ממנו ניתן "ליהנות" מיתרת החוב שלא נגבתה כהוצאה לצורכי מס.
להלן הקריטריונים כפי שהובאו בחוזר מס הכנסה להכרה בחובות אבודים כהוצאה:
(א) חוב אבוד הוא חוב עסקי בלבד, כלומר שמקורו במהלך העסקים הרגילים ולא בהלוואה שניתנה.
(ב) החוב לא ניתן לגביה (למשל – החייב פשט את הרגל או שהינו חברה שתם פירוקה).
(ג) במידה ובתאריך המאזן לא הגיע מועד פרעון החוב והחברה או העסק החייב עדיין היו פעילים בתאריך הנ"ל, לא קיים חוב אבוד באותו מועד, גם אם לאחר מכן התברר כשמועד הפרעון הגיע, שהחייב פשט את הרגל ולא החזיר חובו.
(ד) אם מועד הפרעון של החוב הוא לאחר תאריך המאזן, אבל לתאריך המאזן ידוע כבר שלא יהיה ניתן לגבותו (למשל כשהחייב פשט את הרגל) אזי ניתן להתיר את החוב כחוב אבוד.
(ה) במידה ובתאריך המאזן הגיע מועד פרעון החוב לפי התנאים שנקבעו בין הצדדים, והחייב המשיך בפעילותו בתאריך זה, לא יותר בניכוי חוב אבוד גם אם התברר לאחר מכן שהחוב לא יוחזר.
(ו) כאשר לחברת בת קיים חוב עסקי לחברת האם, והאחרונה מוותרת על גבייתו, לא יותר בניכוי החוב האבוד. חברת האם צריכה לנסות ולגבות את החוב.
(ז) בפסיקה קיימים מבחנים רבים בנושא עליהם ניתן להסתמך, כגון פסקי דין שריון או פס"ד פז-גז וכן פס"ד ברנס.
בעמ"ה 329/83 אליהו ברנס נ' פ"ש נתניה נקבע שחוב הופך לרע לעניין סעיף 17(4) לפקודה, רק בשנה בה החלו הליכי פרוק, פשיטת רגל. הודעת החייב כי לא יוכל לשלם את חובו, אין בה כדי ליצור את החוב רע.
בעמ"ה 1016/00 פכר אהרון נ' פקיד שומה רחובות לא התיר בית המשפט ניכוי חוב אבוד במקרה שהנישום לא ניהל בעסקו ספרי חשבונות.
בע"א 6557/01 פז-גז נ' פשמ"ג נקבע, כי הצהרה בעלמא אינה מהווה הוכחה מספקת על מנת להפוך חוב לחוב אבוד או מסופק.