5.16 חילוט ערבות כהוצאה שוטפת בשותפות – פס"ד רייטר מרק
בעמ"ה 5062/97, רייטר מרק נ' פקיד שומה חיפה, נידונה סוגיה בה שותף בשותפות בתחום קבלנות הבניין. במסגרת פעילות השותפות הוציאו השותפים למזמינים ערבויות ביצוע. בשנת 1987 נחתם זכרון דברים בין השותפים על פירוק השותפות. במהלך שנות המס 1992 ו-1994 מומשו ערבויות בגין השותפות האמורה.
יש לציין שבסיס ההכרה בהכנסה בעסק היה בסיס מזומן.
מר רייטר דרש בניכוי את מימוש הערבויות כהוצאה שוטפת היות ולטענתו מדובר בהפסדים מחלקו בשותפות, לכן מדובר בהפסד מעסק הקבלנות. מנגד, טען פקיד השומה שמדובר בהפסד הון הניתן לקיזוז בעתיד רק כנגד רווח הון.
פקיד השומה ביסס את טענתו על כך שבהתאם לסעיף 85 לפקודה במועד הפירוק הופך המלאי העסקי לרכוש קבוע (בגין נכסים שאינם מלאי או התחייבויות אין הוראה ספציפית בפקודה, אך לפי כללים חשבונאים יש לראות גם בהם נכסים הוניים).
בית המשפט קבע, כי אין לקבל את עמדת פקיד השומה לפיה במועד הפסקת יחסי השותפות הופכים כל הנכסים וההתחייבויות לבעלי אופי הוני. פירוק השותפות אינו אירוע מס (כיוון שאינה נפרדת משותפיה לצורך חישוב המס) ואין בו בכדי לשנות את סיווג ההכנסות וההוצאות.
יצויין, כי בית המשפט הדגיש שאם היחיד היה חדל מעיסוקו בתחום הקבלנות בו עסקה השותפות הרי יתכן שהדבר היה מוביל לסיווג שונה של ההכנסות וההוצאות. טענה זו לא נטענה לעניינינו.
משמע, חילוט במקרה האמור מהווה הפסד עסקי ולא הפסד בעל אופי הוני, קרי, הוצאה פירותית.