מדריך היערכות במסים

5.12  אופן ייחוס והתרת הוצאות מימון

(טיוטת חוזר מס הכנסה בעקבות פסקי הדין בעניין פז-גז ופי גלילות)

לאור ההתפתחות שתוארה בפסיקת בתי המשפט, סבורה רשות המסים כי בכל מקרה בו יכול הנישום להוכיח שקילות כלכלית וקיומם של רווחים בעסק בין אם מדובר בעסק של יחיד ובין אם מדובר בעסק שהואגד כחברה, רשאי הנישום להשתמש ברווחים לכל מטרה שהיא, בין לחלוקת דיבידנד, בין למשיכתם למחייתו ובין להשקעה שאיננה מניבה לעסק הכנסות.

רשות המסים סבורה כי הלכות בית המשפט העליון מצביעות על אימוץ הגישה שנקבעה בפסק דין לוריא לגבי נישום יחיד גם על חברה. היינו, כשם שבעל עסק עצמאי זכאי ליטול רווחיו, לאחר תשלום מס, לשימושו הפרטי, כך רשאית גם חברה לחלק את יתרת ההכנסה, לאחר תשלום המס, לבעלי מניותיה או להשקיע את הונה העצמי מחוץ לעסק בנכסים אחרים.

בהתאם לאמור לעיל, תאפשר רשות המסים לנכות הוצאות מימון במקרים המפורטים להלן וזאת לאחר ביצוע ההפרדה וייחוס של הוצאות המימון למקורות ההכנסה השונים כמפורט להלן:

אופן ייחוס הוצאות המימון לנכסים השונים

במקרים בהם קיימים לצד הנכסים המניבים (נכסים המשמשים בהפקת הכנסה) נכסים שאינם מניבים במאזן החשבונאי, יש לייחס הוצאות מימון לנכסים שאינם מניבים רק בגובה ההפרש שבין הנכסים שאינם מניבים להון העצמי ויתרת הוצאות המימון תיוחס לנכסים המניבים.

במקרים בהם ההון העצמי גבוה מהנכסים שאינם מניבים אין לייחס הוצאות מימון לנכסים שאינם מניבים כך שכל הוצאות המימון ייוחסו לנכסים המניבים.

במקרים בהם הוכיח הנישום כי כל הנכסים המוצגים במאזן החשבונאי הינם נכסים מניבים כל הוצאות המימון תיוחסנה לנכסים המניבים.

הוצאות מימון שיוחסו בשלב הראשון לנכסים המניבים יותרו בניכוי כנגד ההכנסות מהנכסים המניבים על פי המקורות השונים בהתאם להוראות סעיף 17(1)(א) ו- 18(ג) לפקודה.

הוצאות מימון שיוחסו בשלב הראשון לנכסים שאינם מניבים לא יותרו בניכוי.

הוצאות מימון בגין הלוואה שניטלה לצורך חלוקת דיבידנד יותרו בניכוי במידה וההון העצמי לאחר חלוקת הדיבידנד גבוה מהנכסים שאינם מניבים. היה וההון העצמי לאחר חלוקת הדיבידנד גבוה מהנכסים שאינם מניבים, יטופלו הוצאות המימון בהתאם לאמור לעיל.

מובהר בזאת, כי הבדיקה תיערך על בסיס מאזן חשבונאי לתום שנת המס שקדמה לשנת הבדיקה ובהתחשב בשינויים שהתרחשו בנכסים השונים ובהון העצמי במהלך השנה השוטפת כגון: רכישת/מכירת נכסים לא מניבים, הנפקת הון וחלוקת דיבידנדים, כאשר שינויים אילו יבואו בחשבון בהתאם להשפעתם היחסית על אופן הייחוס באותה שנת מס.