הוראות סעיפים 17(5) ו-18(א) לפקודה קובעות, כי הפקדות ליעודה לפיצויים בגין התחייבות לפיצויים יותרו כהוצאה רק אם ההוצאות שולמו בפועל (על בסיס מזומן) ועל בסיס השתתפות שנתית סדירה. יחד עם זאת, בתקנות קופות הגמל נקבע, כי אם בתחילת שנת המס נוצר עודף ביעודה לפיצויים שהיא "קופה מרכזית" העולה על הסכום שהיה המעביד חייב כפיצויים לכל עובדיו אילו פרשו מעבודתם באותה עת, כשהוא כולל את תוספת היוקר הראשונה שהיתה בשנת המס בתוספת 10% – לא יוכרו הפקדות שבוצעו בשנת המס בגובה העודף הנ"ל.
