בהוראת החב"ק (קובץ פרשנות לפקודת מס הכנסה) לעניין סעיף זה נקבע, כי כל תשלום המתקבל על ידי העובד בעקבות פרישתו מעבודה או מתקבל על ידי שאיריו, יהא חלק ממענק הפרישה או ממענק המוות הכולל. המענק כולל בין היתר גם פיצוי עבור אובדן מקור הכנסה, פיצוי עקב הפרת חוזה עבודה, פיצוי עבור ימי מחלה שלא נוצלו, פיצוי הניתן כדמי לא יחרץ ופיצוי עבור "הודעה מראש" או "חודשי הסתגלות". יש להבדיל בין השניים על פי ההתניות הבאות:
(1) אם התשלומים עבור תקופת ה"הודעה מראש" ו"חודשי ההסתגלות" הינם עבור תקופה בה מתקיימים יחסי עובד ומעביד, יש לראות בתשלומים אלה הכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה.
(2) אם התשלומים האמורים הינן בגין תקופה שלאחר ניתוק יחסי עובד-מעביד, יש לראות בהם חלק ממענק הפרישה.
יודגש, כי תשלומים המהווים את משכורת החודש האחרון, הפרשי שכר או פדיון ימי חופשה – אין לראותם כחלק ממענק הפרישה/מוות האמור.
הערות:
(1) לעניין זה קיימות מחלוקות נוספות לגבי סיווג הכנסה ממענק פרישה כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה או כהכנסה לפי סעיף 9(7א) לפקודה (סעיף הפטור) – ראה בין היתר, פס"ד חיים חפץ ע"א 506/7 נ' פ"ש חיפה, פס"ד מרוה עמ"ה 377/69 נ' פ"ש ת"א 3, פס"ד פרמה שרפ ע"א 604/73 נ' פ"ש חיפה, פס"ד אלדד משען דב"ע נו-904 / נ' ביטוח לאומי, פס"ד שמחה שנקר עמ"ה 169/87 נ' פ"ש כפר סבא, פס"ד ישראל עפר נ' פ"ש אשקלון ע"מ 53358-08-10, לסיווג מענק הפרישה כהכנסת עבודה עשויות להיות השלכות שונות, לרבות לעניין ביטוח לאומי.
בהקשר זה ראה סעיף 3.6.6 להלן.
(2) דמי פדיון חופשה מהווים הכנסת עבודה, ואין הם מהווים חלק ממענק הפרישה, ראה לעניין זה פס"ד קופת חולים הכללית עמ"ה 152/97 נ' פ"ש ת"א 5.