3.18 הנחיית רשות המסים להגדרת נכות לעניין סעיף 9א לפקודה
כידוע, סעיף 9א לפקודה מסדיר את הנושא של הענקת פטור לקצבה המשתלמת מאת מעביד או קופת גמל ולקצבה המשתלמת על פי ביטוח מפני אובדן כושר עבודה.
הפטור האמור ניתן למי שהגיע לגיל הזכאות כהגדרתו בסעיף האמור, קרי לגיל הפרישה, או הגיל שבו החל יחיד לקבל קצבה מזכה, כולה או חלקה, לפי המאוחר.
בנוסף, קובע סעיף 9א לפקודה כי, יראו אדם הגיע לגיל פרישה אם הוא פרש פרישה מוקדמת בשל נכות יציבה בדרגה של 75% או יותר, שנקבעה על פי אחד החוקים המפורטים בסעיף 9(5)(א) לפקודה, או על פי תקנות שהותקנו מכוח סעיף 9(5)(ב) לפקודה.
ביום 10 ביוני 2013, פרסם סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים של רשות המסים, הבהרה להגדרת נכות, וזאת בשל אי הבהירות הקיימת, במיוחד נוכח הדינים השונים על פיהם נקבעת הנכות, הסמכויות מכוח אותם חוקים ולנוכח תכליט ההטבה שבהוראות סעיף 9א לפקודה.
על פי ההבהרה, הוחלט לנקוט בפרשנות מקילה כך שהקלת המס לפי סעיף 9א לפקודה, תינתן לא רק במקרה בו מקבל הקצבה הינו בעל נכות רפואית יציבה בדרגה של 75% או יותר, אלא גם במקרה שלמקבל הקצבה נקבעה נכות יציבה בדרגה של 75% או יותר, על פי אחד החוקים המפורטים בסעיף 9(5)(א) לפקודה, גם אם שיעור הנכות שנקבע ע"י הגורם הרפואי המוסמך, כולל נכות תפקודית, וכן במקרה שלנכה נקבעה דרגת אי כושר להשתכר יציבה, לפי סעיף 209, בפרק ט לחוק הביטוח לאומי, בשיעור של 75% או יותר, הכול בכפוף להנחת דעתו של פקיד השומה כי פרישתו של מקבל הקצבה מעבודתו קשורה בקשר סיבתי ברור לנכות תפקודית זו.
יובהר כי אין באמור לעיל כדי לשנות מעמדת רשות המסים כי הנכות לעניין הוראת סעיף 9(5) לפקודה הינה נכות רפואית ולא נכות תפקודית.