26.3 הוראות פרשנות והחלטות מיסוי מקדמיות עיקריות מהשנים האחרונות
החלטת מיסוי: 6839/17- החבות במע"מ בגין סכומים המיועדים לתשלום ריבית בשל הלוואות לרכישת דירות מגורים חדשות – החלטת מיסוי בהסכם
העובדות: חברה עוסקת בקבלנות בניין ועוסקת במכירת ושיווק של דירות לרוכשים פרטיים. כחלק מתהליך קידום המכירות שלה, הציעה הסדר מימון שבמסגרתו היא תממן את הפרשי ההצמדה והריבית של הלוואה לצורך רכישת דירת המגורים למשך 12-24 חודשים. לטענת החברה, הפרש המימון הינו חלק מהתמורה החוזית שנקבעה בהסכם וכוללת סכומים המשתלמים גם עבור הדירה וגם עבור הפרש המימון. לאחר שללקוח מאושר ההלוואה בבנק, החברה מעבירה את הפרש המימון ישירות אל הבנק אשר מעביר את כספי ההלוואה לחברה.
הבקשה: לקבל את אישור רשות המסים כי החברה תהא רשאית להפחית את הפרש המימון ממחיר מכירת דירת המגורים ללקוחות מכאן ואילך.
ההחלטה: תקנה 6 (א) לתקנות מס ערך מוסף קובעת, כי סכום ששולם על ידי עוסק בהוצאה בשביל לקוחו והוצאה חשבונית או מסמך אחר שאישר המנהל לעניין זה לשמו של אותו לקוח, לא יהיה חלק ממחיר העסקה. לפיכך, הוחלט לאשר כי הפרש המימון המשתלם על ידי החברה לבנק איננו חלק ממחיר העסקה ובכפוף לתנאים שנקבעו בהחלטה: בין היתר, צירוף הסכמי רכישת הדירה בין החברה ללקוח, הסכם ההלוואה עם הבנק, בחשבונית המס שתוצא על ידי החברה בגין מכירת דירת המגורים ללקוח יצוין במפורש כפריט נפרד את הסכום שמהווה הוצאה בשביל הלקוח ובגין רכיב זה לא ייגבה מע"מ.