24.7.7 מבחנים בהעסקת בן משפחה
כאשר הצדדים הטוענים ליחסי עבודה הם בני משפחה, בית הדין בוחן בקפידה רבה את טיב היחסים. לכן, במקרים של העסקת בני משפחה, יש לדאוג לקיומם של מספר עקרונות מצטברים שפורסמו על ידי המוסד לביטוח לאומי:
א. מתבצעת עבודה בעסק או במפעל. יש לוודא שלא מדובר ביחסים וולונטריים התנדבותיים במסגרת עזרה טבעית בין בני משפחה, אלא בקשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות בין עובד ומעסיק.
ב. העבודה מתבצעת באופן סדיר (ולא מדי פעם בפעם כשיש צורך).
ג. העסקת בן המשפחה מתבצעת בעבודה שאילולא עשה אותה בן המשפחה – הייתה נעשית בידי עובד אחר. כלומר, העבודה נחוצה וחיונית.
יש לתת את הדעת, בין היתר, לסימני היכר כגון מסגרת שעות העבודה, שכר ריאלי ולא "סמלי" וכדומה.
הדיווח למוסד לביטוח לאומי מבוצע באופן שוטף, ולעתים אין המבוטח או מעסיקו מודעים לכך שאין התאמה בין הדיווח כפי שהם רואים אותו לבין המעמד במוסד לביטוח לאומי. בעניין זה, מעמדם ובסיס השכר הקובע של מבוטחים שכירים נבחנים רק בדיעבד, בדרך כלל בעת בקשת גמלה מן המוסד לביטוח לאומי.
קרוב משפחה שטוען שהיחסים בינו לבין קרובו חורגים מגדר עזרה משפחתית הדדית, חובת ההוכחה מוטלת עליו, ועליו לשכנע את המוסד לביטוח לאומי כי קיימת מערכת חוזית של חובות וזכויות המאפיינת עובד שכיר.
כאשר מוגשת תביעה לגמלה מחליפת שכר (כגון, תביעה לדמי לידה), בוחן המוסד לביטוח לאומי את המתאם בין השכר המדווח לבין הפקדת הכספים. אם טרם הפסקת העבודה הייתה העלאת שכר לעובדת, אזי יש להביא ראיות מתאימות המעידות כי העלאת השכר אמיתית, לדוגמה: כתוצאה מגידול בעבודה או גידול במכירות וכדומה.
בכל תביעה לגמלה יש דרישה מבעלי שליטה ומקרובי משפחה למלא הצהרה שכוללת מידע שקשור לעבודה המשפחתית. כך יכול פקיד הגמלאות להחליט אם עליו לבקש מסמכים ומידע נוספים (או לשלוח חקירה).
למשל, בתביעה לדמי לידה של בעל שליטה או של קרוב משפחה יש לענות על השאלות כדלקמן ולחתום על הצהרה שהפרטים נכונים:
- מהו תפקידך בעבודה במועד הזכאות? (פירוט העבודה שבצעת בפועל)
- היכן בוצעה עבודתך בפועל? (יש לציין כתובת)
- מהו היקף עבודתך? (יש לפרט ימים ושעות)
- פרטי העובדת שהחליפה אותי במהלך תקופת לידה והורות (שם ומספר זהות)
ביום 17.5.2019 קיבל בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 58086-11-16) את תביעתו לדמי אבטלה של מאג'ד אבו שאהין לאחר שהמוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו לדמי אבטלה בטענה שלא התקיימו יחסי עבודה בינו לבין חברה בבעלות אחיינו שהעסיקה אותו, על אף שהועסק בחברה כשנה ואז פוטר.
ביום 23 בדצמבר 2015 קיבל בית הדין האזורי (ב"ל 46711-11-14) את תביעתו של מוריס רווח לתשלום דמי אבטלה, וקבע כי השכר בתלוש השכר הוא הקובע לעניין דמי אבטלה למרות שלבנק הופקד סכום קטן בהרבה מתוך כלל השכר ששולם כולו במזומן. זאת, לאחר שהמבוטח עבד כמה שנים בחברת בנייה בבעלות ביתו ובעלה, פוטר בשל צמצומים ולא קיבל פיצויים.
בית הדין קבע שאין די להראות כי המבוטח נהנה משכר גבוה מזה המגיע לו או מזה ההולם את אופי תפקידו – אלא על המוסד לביטוח לאומי להראות כי הוא לא קיבל את השכר בפועל או שמדובר בשכר פיקטיבי.
"גם אם יוכיח הנתבע את טענתו לפיה משרתו של התובע אינה מצדיקה תשלום שכר בהיקף ששולם, הרי… בעניין זה נפסק, לא אחת, כי שעה שמדובר בהעסקה בין קרובי משפחה אין מתום בכך כי שכרו של העובד ה"מקורב" יהיה גבוה משכרם של עובדים אחרים, ואין בכך כדי לעמוד לו לרועץ".
ביום 21.6.2011 קיבל בית הדין האזורי (ב"ל 25055-07-10) את תביעתה של רותם פורת לתשלום דמי לידה, בעקבות החלטת המוסד לביטוח לאומי לשלם לה דמי לידה על בסיס שכר נמוך, אף על פי שבפועל דווח עבורה על שכר גבוה יותר.
בפסק דין יהושוע אוסקין נגד המוסד לביטוח לאומי בבית הדין הארצי לעבודה (17.2.2010), התקבל ערעורו של בן המשפחה (עב"ל 701/08) ונקבע שהתקיימו יחסי עבודה.
ביום 9 באוקטובר 2011 התקבל בבית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 9142-09-10) ערעורה של גברת אמיליה מנשה לתשלום דמי לידה.
ביום 12 במאי 2015 קבע בית הדין האזורי (ב"ל 53326-01-14) כי ליטל צרפתי בוזגלו הייתה עובדת שכירה בחברה שבבעלות אביה והיא זכאית לתשלום דמי לידה. זאת, לאחר שהמוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתה בהיעדר יחסי עבודה, בטענה שלא עבדה באופן סדיר ולא הוחלפה על ידי עובד אחר.
בית הדין האזורי דחה ביום 9.7.2016 (ב"ל 26074-05-14) את תביעתה של סיון סלע סנדרס לקבלת דמי לידה בהתאם לתלושי השכר שקיבלה בעסק המשפחתי. זאת, כיוון שתלושי השכר לא שיקפו העברות כספיות תואמות בפועל. לא הייתה במקרה הזה מחלוקת בדבר קיום יחסי העבודה. המחלוקת התעוררה באשר לגובה השכר האמיתי של העובדת בעסק המשפחתי.
בית הדין קובע כי באיזון בין עמדת העובדת לבין עמדת המוסד לביטוח לאומי בקשר לגובה השכר, יש לבחון רק מרכיבים שהמבוטחת הוכיחה בפועל, ולא לקבל את תלושי השכר ואת הסכם העבודה ככתבם וכלשונם. התנהלות ההשתכרות בעסק לדעת בית הדין היא "שעטנז" של הכנסת עבודה ושל תמיכות ברמה המשפחתית שאינן כלל הכנסה לעניין הפקודה.
תכלית תשלום דמי הלידה היא תשלום למבוטחת שעבדה, ואשר לרגל ההיריון או הלידה נכרת מקור פרנסתה ואין היא עובדת יותר או עוסקת במשלח ידה.
בית הדין קבע את השכר ההולם לדעתו שלפיו יש לשלם את דמי הלידה.
ביום 20.8.2017 דחה בית הדין האזורי (ב"ל 34078-04-14) את תביעתו של יובל רחום וקבע כי הוא זכאי לדמי פגיעה לפי שכר המינימום ולא לפי השכר בתלושי השכר. המבוטח עבד בעסק משפחתי, שנקלע לקשיים. בית הדין קבע שאין מתאם בין השכר שצויין בתלושי השכר לבין תשלום השכר בפועל וכן שתלושי השכר אינם אותנטיים באופן שאין קשר בינם לבין העבודה בפועל.
בית הדין האזורי קבע ביום 22.11.2018 בעניין רוני דהן (ב"ל 58248-02-16) כי נטל ההוכחה של בת משפחה להוכיח מהו השכר שמשמש בסיס לתשלום גמלה מוטל על בת המשפחה. במקרה הנדון, בית הדין קיבל את העלייה הקבועה שהייתה בשכר המבוטחת כבסיס לגמלה, אך דחה את תוספת אחזקת הרכב, כיוון ששולמו סכומים משתנים בחודשים שונים, הרכיב לא היה מעוגן בכתב ולא הייתה קיימת עקביות בכל הנוגע למהות ודרך התשלום.