מדריך היערכות במסים

 

24.7.3 דמי אבטלה לבעלי שליטה ולבני משפחה של בעלי שליטה

החל מיום 1.1.2004 קובע סעיף 6ב בחוק הביטוח הלאומי, שבעלי שליטה בחברת מעטים אינם זכאים לגמלאות דמי אבטלה וזכויות בעת פירוק חברה, ולכן אין לשלם דמי ביטוח בעד גמלאות אלה. לצורך תיקון החוק הוספו שתי הגדרות לסעיף 1 בחוק הביטוח הלאומי:

 

"בעל שליטה – כהגדרתו בסעיף 32 בפקודת מס הכנסה".

"חברת מעטים – כמשמעותה בסעיף 76 בפקודת מס הכנסה".

הרישום הפורמלי ברשם החברות מחייב את המוסד לביטוח לאומי בבחינת הזכאות של בעל המניות לדמי אבטלה.

זכאות לדמי אבטלה של בני משפחה שעובדים בחברה

בפסק דין פ"ש באר שבע נ' יוסף ואליהו שלם (ערעור אזרחי 6357/99 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, שניתן ביום 10/4/2002) נקבע כי "קרוב" ייחשב "בעל שליטה" גם ללא החזקה כל שהיא במניות. הכרעתו של בית המשפט, יוצרת תוצאה בלתי סבירה כיוון שלפי תוצאה זו, כל בני המשפחה, המקיימים את ההגדרה של "קרוב", גם אם אין להם קשר לחברה, נחשבים בעלי שליטה (ובעקיפין בעלי שליטה גם לעניין חוק הביטוח הלאומי).

 

לאור זאת קבע הביטוח הלאומי כי כאשר לאחד מבני המשפחה אין מניות בחברה, רק העובדה שהוא קרוב של בן משפחה שיש לו מניות בחברה לא תשלול זכאות לדמי אבטלה, כפוף לבחינת שליטה במישרין או בעקיפין וכפוף לבחינת יחסי עבודה (פסק דין דוד יהודית, ב"ל 3145-11-10 מיום 24.4.2013, פסק דין פליקס יער, ב"ל 1813-09 מיום 19.3.2014 ופסק דין אפרים וגימה ב"ל 45410-02-15 מיום 29.12.2015).

 

חוזר המוסד לביטוח לאומי (כללי 123/06) קובע לעניין זכאות לדמי אבטלה כי בן זוג שאינו מחזיק במניות חברה שבה בן זוגו נחשב בעל שליטה, יכול בתנאים מסוימים להיחשב עובד ולא בעל שליטה.

 

כאשר בת זוגו של בעל השליטה מועסקת בחברה שבשליטת בעלה (נכון גם כאשר בן הזוג עובד אצל בעלת השליטה) ואין לה מניות (או שליטה) בחברה במישרין או בעקיפין (הכוונה בפסיקה לשליטה בעקיפין: לפי התנהלות בני הזוג ומידת השפעת בת הזוג וסמכויותיה בחברה), אין לדווח עליה כבעלת שליטה בטופס 102 המדווח למוסד לביטוח לאומי מדי חודש, אלא כעובדת שכירה, כפוף לקיום יחסי עובד ומעסיק כהלכתם בין בת זוגו של בעל שליטה שאין לה כלל מניות בחברה, לבין החברה.

 

לעתים לבני משפחה יש פחות מ-10% ממניות החברה. במקרים אלה כל מקרה נבחן לגופו (פסק דין שביט חיים נגד המוסד לביטוח לאומי בבית הדין האזורי לעבודה ב"ל 1059-09 מיום 3.10.2010).

 

ככלל, כאשר לכמה בני משפחה יש מניות בחברת מעטים, מחברים את אחוזי המניות של כולם ומחלקים במספר בני המשפחה. אחוז נמוך מ-10% מאפשר לקבל דמי אבטלה, כפוף כמובן לקיום יחסי עבודה וליתר התנאים המזכים בדמי אבטלה.

 

 

ביום 17.5.2019 דחה בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 54379-09-17) את תביעתה של מרים לוי לדמי אבטלה בטענה שלמעשה הייתה בעלת שליטה בחברת מעטים.

ביום 29.3.2018 דחה בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 43037-10-17) את תביעתה של רונית זוארץ לדמי אבטלה, חרף טיעוניה כי רישומה כבעלת מניות היה הצהרתי בלבד ובפועל היא תפקדה כעובדת שכירה.

בית הדין קבע כי מעמד של בעל שליטה בחברת מעטים שולל באופן קטגורי את הזכאות לדמי אבטלה מבלי להידרש לבחינת המעמד בחברה ומערכת היחסים בינה לבין החברה. בית הדין קבע כי תכלית החקיקה ברורה – למנוע מבעל שליטה בחברה קטנה, המוחזק כעובד עצמאי, זכאות לדמי אבטלה.

פסק הדין המוביל עמדה זו הוא עלי תיתי נ' המוסד לביטוח לאומי בבית הדין הארצי לעבודה, שקבע: "נראה שדי היה בקביעה שלפיה המערער הוא שהיה "בעל השליטה" האמיתי והיחיד בחברה – כדי לדחות את התביעה לתשלום דמי אבטלה. זאת בין אם המערער היה "עובד" בחברה… ובין אם לאו".

ביום 12.7.2018 דחה בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 30811-03-16) את תביעתה של גיטל דיאמנט רהב לתשלום דמי אבטלה. המבוטחת הייתה בעלת שליטה והעבירה את מניותיה לאחיה. לאחר העברת המניות, עקב מעבר פעילות החנות למקום המרוחק מביתה, התפטרה, ותביעתה לדמי אבטלה נדחתה. בית הדין כלל לא בחן יחסי עבודה ודחה את התביעה כיוון שהייתה בעלת שליטה בחברת מעטים בסמוך לפני ניתוק יחסי העבודה.

בפסק דין בעניין אמיר שוורץ מיום 3.2.2017 (ב"ל 26658-09-15), דחה בית הדין האזורי את תביעתו של העובד לדמי אבטלה בטענה כי שלילת הזכאות מעוגנת בחוק הביטוח הלאומי ובפסיקה בהיותו בעל שליטה בחברת מעטים. קובע בית הדין כי לו רצה המבוטח, יכול היה במהלך שנות עבודתו לבקש משותפיו לבטל את מעמדו בחברה כבעל מניות, או לממש את זכויותיו בחברה.

 

 

ביום 13.3.2017 דחה בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 60451-12-14) את תביעתו לדמי אבטלה של אסף מקס בירנצוייג בהיותו בעל שליטה בחברת מעטים, אף על פי שהעביר את מרבית מניותיו לחברה אחרת. בית הדין קובע כי מבוטח שהוא בעל שליטה מבחינה פורמלית לא יוכל להיחשב בדיעבד כמי שלמעשה לא היה בעל שליטה.

 

עוד קובע בית הדין במקרה הזה כי המבוטח לא הוכיח כי התקיימו יחסי עבודה ולכן לא השלים את תקופת האכשרה הדרושה בחוק לזכאות לדמי אבטלה.

 

ביום 17.11.2016 קבע בית הדין האזורי (ב"ל 43732-11-14) כי ספטני מריה שעובדת כשכירה בחברה שבעלה הוא בעל שליטה בה, אינה נחשבת כבעלת שליטה בחברה שבבעלות בעלה והיא זכאית לדמי אבטלה.

 

בית הדין קובע על פי פסקי דין קודמים שלא קיימת חזקה חלוטה לפיה בן זוג של בעל שליטה בחברה הוא בהכרח בעל שליטה. מדובר בחזקה שניתנת לסתירה והנטל הוא על התובעת להוכיח שהיא עובדת מן המניין ואין לה שליטה, לרבות שליטה עקיפה בחברה. בית הדין בחן את התנהלותה ואת מידת השפעתה ואת סמכויותיה בחברה וקבע כי היא שימשה בעסק כעובדת מן המניין בלי שתהיה בעלת שליטה, לא פורמלית ולא בפוע

בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 20894-05-13) דחה ביום 12 באפריל 2015 את תביעתה של אמירה סגל לתשלום דמי אבטלה. לדעת בית הדין, תשלום דמי הביטוח בעבורה במשך שבע שנים אינו יוצר עילה לקיומם של יחסי עבודה כיוון שמעורבותה בעסק נבעה ממעמדה כשותפה בעסקו של בעלה.

 

ביום 7.8.2017 קיבל בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 7649-03-16) את תביעתה של ציונה בן גיגי לדמי אבטלה, לאחר שבית הדין קבע כי היא שכירה בחברה שבבעלות בעלה ואינה בעלת שליטה בחברת מעטים. הקביעה נעשתה בשני שלבים:

 

  1. בשלב הראשון קבע בית הדין כי המבוטחת אינה בעלת שליטה בחברת מעטים.
  2. בשלב השני קבע בית הדין כי התקיימו יחסי עובד ומעסיק (המוסד לביטוח לאומי לא טען אחרת במקרה הזה), ולכן המבוטחת זכאית לקבל דמי אבטלה.

 

עולה מפסק דין זה כי לו הייתה המבוטחת ממלאה בקפידה רבה את הטפסים והשאלון שמסרה לביטוח הלאומי, סביר שמלכתחילה הייתה זכאית לדמי האבטלה, ללא צורך בהגשת תביעה לבית הדין.