24.7.13 מיסוי רווחי חברה – השלכות על הביטוח הלאומי
חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 (להלן: "חוק ההסדרים" או "חוק ההסדרים לשנת 2017") הוסיף לפקודת מס הכנסה את סעיפים 3(ט1) ו-62א, בתחולה מיום 1.1.2017.
לתיקוני החקיקה האלה יש השלכות רבות על החבות בדמי ביטוח, על זכאות מבוטחים לגמלאות ועל האפשרות של המוסד לביטוח לאומי לדרוש ממבוטחים להחזיר גמלאות שקיבלו בעבר.
נציגי לשכת רואי חשבון ולשכת יועצי המס נפגשו עם נציגי המוסד לביטוח לאומי מספר פעמים כדי לדון בנושא.
במוסד לביטוח לאומי בוחנים את הנהלים וההנחיות בשיתוף עם הלשכה המשפטית של הביטוח הלאומי, לאור מורכבות הסוגיות שיובהרו בהמשך.
מאמר זה מפרט בתמצית רבה את עיקרי התיקונים בחוק ההסדרים ואת היבטי הביטוח הלאומי שיש להם השפעה על ההתייחסות לתיקוני החקיקה, ומציג חלופות שונות בחיוב בדמי הביטוח ובהתייחסות לגמלאות.
המאמר אינו מציג עמדה כלשהי אלא בא להסב את תשומת הלב לאמור בו משני טעמים:
- הדוחות האישיים שהוגשו לרשות המסים בגין שנת 2017 ושנת 2018 כוללים הכנסות החייבות במס מכוח סעיפים 3(ט1) ו-62א לפקודה.
- מומלץ לבחון את השלכות החקיקה גם לגבי ההתנהלות בשנת 2019.
הוספת סעיף 3(ט1) לפקודה – חיוב במס של משיכות יתר בחברה
הסעיף החדש מחייב במס את בעל המניות המהותי כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה (להלן גם: "היחיד"), בגין משיכות שלו או של קרובו בחברה, או בגין העמדת נכס של חברה לשימושם במישרין או בעקיפין, כמפורט בחוק (להלן: "משיכת כספים").
הגדרת משיכת הכספים רחבה מאוד וכוללת כל הלוואה (לרבות הלוואה על פי הסכם הקובע את מועדי פירעון ההלוואה, שיעור הריבית וכו'), כל חוב והשאלה, כל ערובה שהחברה העמידה כבטוחה לטובת בעל המניות למעט ערבות כללית, וגם משיכה מהחברה בעקיפין, וכן העמדת נכס שבבעלות החברה לשימוש בעל המניות, והכול כפי שמוסבר בחוזר מס הכנסה מיום 22.8.2017 מספר 7/2017.
מספרי הסעיפים נוספו בחוזר מס הכנסה. הם אינם רשומים בסעיף 3(ט1) לפקודה.
- כאשר יש רווחים בחברה משיכת הכספים תחויב במס הכנסה כהכנסה מדיווידנד [לפי סעיף 2(4) לפקודה].
- אם אין רווחים כאמור ומתקיימים יחסי עובד ומעסיק בין החברה ובין בעל המניות – החיוב במס הכנסה יהיה כהכנסת עבודה [על פי סעיף 2(2) לפקודה].
- אם לא מתקיימים התנאים שלעיל, החיוב במס הכנסה יהיה כהכנסה מעסק או ממשלח יד [על פי סעיף 2(1) לפקודה. החוזר מדגיש כי יש לבחון בכל מקרה לגופו אם ההכנסה מעסק היא מיגיעה אישית או לא (שדה 170/150 או שדה 167)].
הוספת סעיף 62א לפקודה – השקפת חברת ארנק לצורך מס
סעיף 62א לפקודה קובע את אופן המיסוי של בעל מניות מהותי (להלן גם: "היחיד") בחברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76 (לעניין זה גם: "חברת ארנק" או "חברת מעטים"), אשר הוא נושא משרה או מנהל שכיר במהותו, ונותן שירותים לחבר בני אדם אחר או לאדם אחר (להלן גם: "מקבל השירות") באמצעות חברת המעטים שבה הוא בעל מניות מהותי.
הסעיף קובע כי הכנסתה החייבת של חברת מעטים, הנובעת מפעילותו של בעל המניות המהותי בה, תיחשב להכנסתו של היחיד והוא אשר חייב במס בשל הכנסה זו. והכול לפי חוזר מס הכנסה 10/2017 מיום 17.11.2017.
החוזר מדגיש כי סעיף 62א לפקודה אינו עוסק במקרים שבהם מדובר בהתקשרות אישית בין היחיד למקבל השירות ולמעשה הכנסות היחיד מוסבות לחברה שבבעלותו (כמו בפסק דין בעניין קרן תל אביב לפיתוח).
סעיף 62א.(א)(1) – אם היחיד או חברת המעטים שבבעלותו הם נושאי משרה בחבר בני אדם אחר, תיחשב הכנסת חברת המעטים שנובעת מפעילות היחיד כנושא משרה בחבר בני האדם האחר, או מעניק לו שירותי ניהול וכיוצא באלה, כהכנסה מיגיעה אישית של היחיד לפי סעיף 2(1), 2(2) או 2(10) לפקודה.
סעיף 62א.(א)(2) – כאשר היחיד מעניק באמצעות חברת המעטים שבבעלותו שירותים שנהוג לראותם כשירותים הניתנים במסגרת יחסי עובד בעבור מעסיקו, לאדם אחר או לקרובו של האדם האחר (מקבל השירות: שהוא יחיד או חברה), הכנסת חברת המעטים תיחשב להכנסת היחיד מיגיעה אישית לפי סעיף 2(2) לפקודה.
סעיף 62א.(א)(3) – הסעיף מרחיב את סעיף 62א.(א)(2) וקובע חזקות חלוטות למצבים המפורטים בסעיף.
לעניין חלופה זו נקבע בסעיף 62א.(א)(3) שהסעיף חל לצורך "דיני המס" בלבד ("מס הכנסה" או "מס" מוגדרים בסעיף 1 לפקודה כדלקמן: "בין מס הכנסה ובין מס חברות המוטלים על פי פקודה זו").
כאשר מצבים אלה מתקיימים, יראו את פעולות היחיד כפעולות הנעשות בידי עובד בעבור מעסיקו, על אף כל דין או הסכם, גם אם לא מתקיימים יחסי עובד ומעסיק לפי דיני העבודה.
חיוב בדמי ביטוח של הכנסת חברה
ככלל, חוק הביטוח הלאומי חל על הכנסה של יחידים ואינו חל על הכנסה של חברות.
באופן חריג קובע סעיף 373א בחוק הביטוח הלאומי את מועד החיוב בדמי ביטוח של חברה שקופה הכלולה בסעיפים 64 עד 64א לפקודה (חברה משפחתית וחברת בית), לפי מועד החיוב במס בחברה.
לעניין החיוב בדמי ביטוח של בעלי מניות בחברה משפחתית ובחברת בית, קבעו פסקי דין לפני חקיקת סעיף 373א בחוק, כי חל חיוב בדמי ביטוח רק בעת חלוקת ההכנסה בפועל לבעל המניות.
יישום טכני של התיקונים בפקודה בדוח האישי לשנת 2017
בדוח האישי של היחיד לשנת 2017 נוספו שדות אינפורמטיביים (323, 343, 350, 351) שכוללים את סכומי המשיכות לפי סעיף 3(ט1) לפקודה ואת הסכומים שעברו מדוח ההתאמה של חברת הארנק לפי סעיף 62א לפקודה.
סכומים אלה רשומים גם בשדות הרלוונטיים בדוח האישי כמו שדה 170/150 למשלח יד, שדה 172/158 למשכורת, שדה 167 להכנסות אחרות שאינן מיגיעה אישית, או שדה 312/212/055 לדיווידנד לבעל מניות מהותי.
ההכנסות החייבות במס של היחיד שמקורן בחברת הארנק (לאחר ניכוי ההוצאות הרלוונטיות), מופחתות מההכנסות החייבות במס בדוח ההתאמה בחברה ובעל השליטה מדווח עליהן למס הכנסה בדוח האישי שלו. שאר ההכנסות ממקורות אחרים נשארות בחברת הארנק.
שדה 323 – משיכה מחברה בהתאם לסעיף 3(ט1) כדיווידנד (הסכום נרשם בשדה 312/212/055).
שדה 343 – משיכה מחברה בהתאם לסעיף 3(ט1) כמשכורת (הסכום נרשם בשדה 172/158).
שדה 350 – משיכה מחברה בהתאם לסעיף 3(ט1) כעסק/משלח יד (הסכום נרשם בשדה (170/150 או 167).
שדה 351 – הכנסה המועברת לפי סעיף 62א (הסכום נרשם בשדה 172/158 או 170/150).
כאשר בעל המניות המהותי משך בפועל משכורת או דמי ניהול בשנת 2017 ודיווח עליהם כדין למס הכנסה ולמוסד לביטוח לאומי – רק ההפרש, אם קיים הפרש, יתווסף להכנסות החייבות במס.
דוח מבקר המדינה על חברות ארנק בהקשר לביטוח הלאומי
כאשר יחיד מבצע פעולות על ידי חברת מעטים שבשליטתו, הוא מחויב באופן אישי במס הכנסה רק אם משך דיווידנד, משכורת, דמי ניהול וכדומה. היחיד נהנה מהמיסוי ה-דו שלבי של החברה. חברה כזאת, בתנאים מסוימים, נקראת "חברת ארנק".
דוח מבקר המדינה לשנת 2016 הנחה את המוסד לביטוח לאומי לבחון במסגרת ביקורת הניכויים אם המעסיק מפריש כחוק את דמי הביטוח בעבור כל העובדים, כולל נושאי תפקידים בכירים שהתגמול בעבור עבודתם משולם באמצעות חברת ארנק. מסקנות הדוח מיושמות במוסד לביטוח לאומי, כדלקמן:
- המוסד לביטוח לאומי אמור לבחון במסגרת ביקורת ניכויים אם מתקיימים יחסי עבודה בין החברה לבין נושאי המשרה שלה שפועלים במסגרת חברות ארנק, לפי המבחנים לקביעת יחסי עובד ומעסיק.
- המוסד לביטוח לאומי פנה לחברות ציבוריות שלגביהן מופיע המידע על נושאי המשרה בפרסום גלוי באינטרנט, ובחן קיום יחסי עבודה בין החברה לנושאי המשרה שפועלים באמצעות חברות ארנק.
בפגישה עם נציגי הלשכות ביום 10.1.2018 הובהר כי המוסד לביטוח לאומי ביצע חקירות רבות של בעלי תפקידים בחברות ובחן יחסי עובד ומעסיק.
בפגישה נמסר, שבאותם מקרים שבהם ניתנו שירותי ניהול מובהקים, למשל בדרג של מנכ"ל/סמנכ"ל לחברה אחרת, המוסד לביטוח לאומי מתכנן לשלוח דרישה לתשלום הפרשי דמי ביטוח בין ההכנסה שדווחה במסגרת הדיווחים בחברה בע"מ (חברת הארנק) לבין הסכומים שהועברו בפועל מאותן חברות, כפוף לשימוע.
עוד נמסר בפגישה כי המוסד לביטוח לאומי מתכנן לנתק ממערכת המייצגים את מייצגי חברות הארנק שלא שילמו את מלוא דמי הביטוח, כפוף לשימוע.
לאחר הפגישה:
- נשיא לשכת רואי חשבון פנה מיד למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי. המנכ"ל הבהיר כי המייצגים לא ינותקו ממערכת המייצגים.
- חיוב רטרואקטיבי של חברות הארנק או בעלי השליטה שלהן נדון במוסד לביטוח לאומי, לרבות עם נציגי המייצגים.
מנכ"ל הביטוח הלאומי הודיע בכנס רואי החשבון באילת ביולי 2018 (במסגרת מושב בהשתתפות כותבת המאמר) כי המוסד לביטוח לאומי לא ישלח חיובים בעבור פעילות עבר של חברות הארנק.
בשלב זה מסר המוסד לביטוח לאומי לנציגי המייצגים ביום 17.9.2018 כי החלטת המנכ"ל נמסרה לפי חוות דעת משפטית. חברות הארנק לא יחויבו רטרואקטיבית עד שנת 2016, כולל בביקורות ניכויים שהחלו לאחר מועד הודעת המנכ"ל.
השפעת הגדלת ההכנסות על הזכאות לגמלאות
הגדלת הכנסות בשומה עלולה לשלול גמלאות באופן מלא או באופן חלקי ממבוטחים. להלן כמה דוגמאות:
- הגדלת ההכנסות שמקורן בסעיף 2 לפקודה עלולה לשלול מאלמן שאין לו ילדים (כהגדרתם בחוק) את ההכרה כאלמן לעניין הזכאות לגמלאות הביטוח הלאומי, או לשלול זכאות לקצבת אזרח ותיק (זקנה) בגיל פרישה שמותנה בהכנסות, או לשלול תוספת תלויים בקצבת נכות כללית, או תוספת תלויים בקצבת אזרח ותיק.
- הוספת הכנסה מעבודה או ממשלח יד עלולה לשלול גמלאות מנכה שמקבל קצבת נכות כללית, מנכה שמקבל גמלה לשירותים מיוחדים וגם ממי שמקבל דמי אבטלה.
סעיף 327 לחוק הביטוח הלאומי מטיל סנקציות על מי שמסר למוסד לביטוח לאומי מידע מטעה או שנמנע מלמסור מידע ביודעו שיש בכך כדי להשפיע על זכותו לגמלה. כיוון שמדובר בדיווח רטרואקטיבי, עלולה לעלות הטענה שהיחיד לא דיווח על הכנסתו במועד לעניין גמלאות הביטוח הלאומי.
הסוגיה הזאת עלתה לדיון בישיבות עם המוסד לביטוח לאומי והובטח לתת לכך פתרון במסגרת ההנחיות שיפורסמו.
הגדלת המשכורת בביקורת ניכויים שנערכת אצל המעסיק
כאשר המוסד לביטוח לאומי מגדיל הכנסת עובד במסגרת ביקורת ניכויים (באופן גלובלי או בייחוס פרטני) הבסיס לגמלאות מחליפות שכר של העובד גדל בדיעבד. ככלל, לעמדת הביטוח הלאומי, המעסיק היה אמור לכלול רכיבי שכר אלה בתלושים של העובד כדי שזכויות העובד לגמלאות לא ייפגעו.
המוסד לביטוח לאומי משלם הפרשי גמלאות מחליפות שכר (תגמולי מילואים, דמי פגיעה, דמי אבטלה ודמי לידה) בעקבות ביקורת ניכויים.
על אף הגדלת המשכורת בדיעבד במסגרת ביקורת הניכויים, המוסד לביטוח לאומי אינו שולל בשלב זה מעובדים גמלאות שהם קיבלו בשנים שנבדקו בביקורת הניכויים, ואינו עורך מבחן הכנסות מעודכן בשל הכנסות אלה.
חלופות אפשריות להשלכות תיקוני החקיקה על החיוב בדמי הביטוח ועל הגמלאות
הוספת דיווידנד והכנסה שאינה מעבודה בדוח האישי
דיווידנד שחייב במס לפי סעיף 125ב לפקודה בשיעור מס מוגבל (בין שבשיעור 30% מס ובין שבשיעור 25% מס לפי הוראת השעה), אינו חייב בתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 350(א)(6) לחוק הביטוח הלאומי.
כל הכנסה בשדה 167 תעבור למוסד לביטוח לאומי כהכנסה שאינה מעבודה ותחויב בהתאם בדמי ביטוח באופן אוטומטי.
הכנסה ממשלח יד שאינה עונה להגדרת עובד עצמאי נחשבת להכנסה שאינה מעבודה לעניין תשלום דמי ביטוח ולעניין תשלום גמלאות (לבחינת זכאות לקצבת נכות כללית ההכנסה נחשבת כהכנסה מעבודה).
החיוב בדמי ביטוח של הכנסה שאינה מעבודה (שאינה פטורה מתשלום דמי ביטוח) הוא לאחר סכום פטור בשיעור של 25% מן השכר הממוצע במשק ובשיעורי דמי ביטוח נמוכים יותר משיעורי דמי ביטוח של עובד שכיר ושל עובד עצמאי.
מעבר לטענה שלעיל, יש לתת תשומת לב מיוחדת במקרה של יחיד שחויב במס לפי סעיף 3(ט1) לפקודה בשל הלוואה אשר נתן לחברה שכוללת מועדי פירעון, ריבית וכו' כנדרש. למבוטח זה תיווצר הכנסה שעלולה לשלול גמלה, אף על פי שהוא אמור להחזיר את ההלוואה על פי התנאים שנקבעו מראש (אם בעלי המניות האחרים לא יסכימו לאי-פירעון ההלוואה), ורק לצורכי מס הכנסה תיחשב ההכנסה הזו לדיווידנד.
הוספת הכנסה בשומה בשדה 172/158 כמשכורת לפי סעיף 2(2) לפקודה
כאשר בעל השליטה מדווח על הכנסה ממשכורת בחברה שבבעלותו (בשדה 172/158 בדוח) לפי סעיף 3(ט1) או 62א לפקודה, הביטוח הלאומי מקבל את השומה ממס הכנסה ואמורה לצוף אי התאמה בנתונים בין המשכורת שמדווחת בשומה ובין המשכורת שדווחה בטופס 126.
המוסד לביטוח לאומי מסר כי יוקם מנגנון מיוחד לצורך זיהוי ההפרש בין המשכורת ששולמה בפועל לבין המשכורת המדווחת לפי חוק ההסדרים.
בעניין בחינת יחסי העבודה, המוסד לביטוח לאומי אמור לבדוק קיום יחסי עובד ומעסיק בקשר לחברות הארנק, בין היתר במסגרת ביקורת ניכויים, ולחייב בדמי ביטוח את המעסיק בגין משכורות והטבות שהמעסיק לא דיווח עליהן ו/או לא שילם בעדן את דמי הביטוח כחוק.
ניתוח החלופות שעומדות בפני המוסד לביטוח לאומי
להלן ניתוח החלופות שעומדות, לדעתי, בפני המוסד לביטוח לאומי בהתייחס לאמור לעיל.
המוסד לביטוח לאומי יקבל את השומה של היחיד ממס הכנסה עם הכנסות ממשכורת לפי סעיפים 3(ט1) ו-62א לפקודה בשדה 172/158 בדוח האישי, ויקבל דיווח מרשות המסים על מהות ההכנסה:
- המוסד לביטוח לאומי יקבל מידע שזו משכורת לפי סעיף 3(ט1) לפקודה – חיוב ההכנסה בדמי ביטוח ייתכן באפשרויות הבאות:
- חיוב היחיד בדמי ביטוח כהכנסה שאינה מעבודה אצל היחיד.
- חיוב חברת הארנק כמעסיק בשיעורי דמי ביטוח של עובד שכיר בתיק ניכויים קיים, בקביעות אוטומטיות, בצירוף מכתב הסבר.
אם אין תיק ניכויים, המוסד לביטוח לאומי מסר שהוא יכול לפתוח תיק ניכויים באופן אוטומטי, או לחייב את היחיד כ"עובד החייב בעד עצמו" בשיעורי דמי ביטוח של עובד עצמאי.
יש להחריג, לדעתי, חיוב בדמי ביטוח בשל הלוואה של בעל המניות המהותי עם מועדי פירעון ידועים, כאשר ברור כי ההלוואה תיפרע על ידי בעל המניות.
- המוסד לביטוח לאומי יקבל מידע שזו משכורת לפי סעיף 62א לפקודה – המוסד לביטוח לאומי יכול להתייחס להכנסה בדרכים הבאות, ויש לזכור שמדובר בהכנסה שהתקבלה בחברת הארנק אך לא הועברה בפועל ליחיד בשנת המס (לו הייתה עוברת בפועל ליחיד הוא היה משלם את המס בהתאם לאופי התשלום):
- סעיף 62א לפקודה אינו בר חיוב בחוק הביטוח הלאומי – הכנסת חברת הארנק המחויבת במס לפי סעיף 62א לפקודה אצל היחיד, נמצאת בחברה, לא נזקפה ליחיד ולא שולמה לו בפועל.
כלומר, על פי הפסיקה, יש לחייב את היחיד בדמי ביטוח רק כאשר ההכנסה הזאת תעבור אליו בפועל (או לתקן את חוק הביטוח הלאומי). עם זאת, ייתכן שהביטוח הלאומי יחייב את ההכנסה בדמי ביטוח רק משום שבשומה היא תופיע במסגרת ההכנסות שחייבות בדמי ביטוח.
- לא לחייב בדמי ביטוח את ההכנסות לפי סעיף 62א.(א)(3) – הסעיף אינו בר חיוב כיוון שרשום בו במפורש כי הוא חל על דיני המס בלבד.
סיווג הכנסה כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה ללא תשלום "משכורת" בפועל וכאשר אין מתקיימים יחסי עבודה, אינו יכול להטיל אחריות לדיווח ולתשלום דמי ביטוח על "מעסיק".
- חיוב דמי הביטוח כהכנסה שאינה מעבודה אצל היחיד.
- חיוב חברת הארנק כמעסיק שלא שילם משכורת בפועל, בשיעורי דמי ביטוח של עובד שכיר בתיק ניכויים קיים, בקביעות אוטומטיות, בצירוף מכתב הסבר.
אם אין תיק ניכויים, המוסד לביטוח לאומי מסר שיפתח תיק ניכויים באופן אוטומטי, או יחייב את היחיד כ"עובד החייב בעד עצמו" בשיעורי דמי ביטוח של עובד עצמאי.
- חיוב מקבל השירות כמעסיק כפוף לבחינת יחסי עובד ומעסיק.
גמלאות כשיש תוספת הכנסה ממשכורת
- חיוב מקבל השירות בדמי ביטוח כמעסיק (לפי דיני העבודה) – המבוטח זכאי לכל הגמלאות, כולל רטרואקטיביות, לפי סעיף 365 לחוק הביטוח הלאומי.
המוסד לביטוח לאומי אמור לבחון כל מקרה לגופו על פי הסכמי ההתקשרות, לעניין חיוב המעסיק להחזיר את הגמלה לפי סעיף 369 לחוק.
- חיוב היחיד כעובד החייב בעד עצמו – ככלל, עובד החייב בעד עצמו משלם דמי ביטוח כעובד עצמאי ומבוטח לגמלאות כעובד שכיר לרבות לענף אבטלה. המוסד לביטוח לאומי מסר כי כיוון שמדובר בבעל שליטה בחברת מעטים, המוסד ינהג בו כעובד עצמאי לעניין זכאותו לגמלאות, כפי שהוא נוהג כיום.
- חיוב חברת הארנק בדמי הביטוח כמעסיק – כיוון שמדובר בבעל מניות מהותי בחברה שבשליטתו, המוסד לביטוח לאומי יבחן את הגדלת ההכנסה לעניין גמלאות רטרואקטיביות, על פי הכללים הנהוגים כיום במוסד לביטוח לאומי. רוב בעלי השליטה לא ייהנו מזכויות ביטוחיות, אף על פי שישלמו את דמי הביטוח (לדוגמה, פסק הדין לעיל בעניין רחמים משולם בבית הדין הארצי לעבודה):
- אם בעל השליטה לא קיבל משכורת, לא תהיה זכאות לגמלאות, כגון, דמי פגיעה ודמי לידה, בדומה לעובד עצמאי שלא היה רשום במוסד לביטוח לאומי.
- אם בעל השליטה קיבל משכורת, ולא נהג לקבל בונוסים, ינהגו כלפיו כעובד עצמאי לפי כללי הגמלה החוסמת.
- אם בעל השליטה קיבל משכורת ונהג לקבל בונוסים בשנים קודמות, המקרה ייבחן לגופו. לדוגמה, המוסד לביטוח לאומי אמור לאפשר למבוטחת כזו לקבל דמי לידה גם בגין הפרשי המשכורת, כמו עובדת עצמאית שמקבלת הפרשי דמי לידה בעקבות הפרשי שומה.
- חיוב ההכנסה כהכנסה שאינה מעבודה – ההשלכות על הגמלאות יהיו בהתאם:
- לא תוגדל גמלה מחליפת שכר.
- תיתכן פגיעה בגמלאות באופן מלא או באופן חלקי.
הוספת הכנסה בשומה בשדה 170/150 כעצמאי לפי סעיף 2(1) לפקודה
כאשר מדובר בחיוב של היחיד בשדה 170/150 (משלח יד) המוסד לביטוח לאומי בוחן את ההכנסה מול המעמד הביטוחי שרשום אצלו.
לעניין סעיף 62א לפקודה יש לזכור כי מדובר בהכנסה שהתקבלה בחברה וחיוב המס תיאורטי בלבד אצל היחיד בשנת המס שלגביה הוגש הדוח האישי.
המהלכים האוטומטיים בביטוח הלאומי יגרמו לחיוב בדמי ביטוח, כדלקמן:
- אם המבוטח רשום במוסד לביטוח לאומי כעובד עצמאי – ייווצרו הפרשי שומה, כמקובל, באופן אוטומטי.
- אם המבוטח רשום במוסד לביטוח לאומי כמי שאינו עונה להגדרת עובד עצמאי – ייווצרו הפרשי שומה לפי סכום ההכנסה באופן אוטומטי, לרבות עדכון המעמד לעובד עצמאי לפי הצורך.
- אם המבוטח אינו רשום במוסד לביטוח לאומי כעצמאי – ייווצרו הפרשי שומה באופן אוטומטי לפי סכום ההכנסה, כפוף לרישום של 12 שעות כברירת מחדל (אפשר לשלוח טופס 6101 לעדכון מספר השעות).
השפעת הגדלת הכנסת העצמאי על הגמלאות שהוא מקבל
- ענף פגיעה בעבודה – מי שאינו עונה להגדרת עובד עצמאי אינו מבוטח. מי שעונה להגדרת עובד עצמאי אך אינו רשום במוסד לביטוח לאומי, אינו מבוטח. תיקון ההגדרה בדיעבד אינו מזכה בגמלה.
מי שרשום כעובד עצמאי במוסד לביטוח לאומי מבוטח ברוב המקרים בהתאם לבסיס לחישוב המקדמות בשנה שמשמשת בסיס לחישוב הגמלה וחלים עליו כללי הגמלה החוסמת. כלומר, הגדלת הכנסה בשומה ותשלום דמי ביטוח בדיעבד לא יגדילו את הגמלה.
- ענף אימהות והורות – מי שלא שילם את דמי הביטוח לפני לידה/שמירת היריון/אימוץ וכו', ולא צבר תקופת אכשרה, אינו מבוטח לגמלאות דמי לידה והורות ולגמלה לשמירת היריון.
הגדלת הכנסה של עובד עצמאי כהפרשי שומה תגדיל את הגמלה עד המקסימום לתשלום הגמלה.
- ענף מילואים – ככלל, הגדלת ההכנסה תגדיל את הגמלה עד הגמלה המירבית.
- קצבת נכות כללית וגמלה לשירותים מיוחדים – הגדלה רטרואקטיבית של ההכנסות עלולה לשלול זכאות באופן מלא או באופן חלקי ודרישה של הגמלה בחזרה.
- ענפי גמלאות אחרים – הגדלת ההכנסה כעצמאי ואיחור בתשלום דמי ביטוח עלולים לשלול זכאות באופן מלא או באופן חלקי.
השפעת הגדלת הכנסת העצמאי על הגמלאות שהוא מקבל
- ענף פגיעה בעבודה – מי שאינו עונה להגדרת עובד עצמאי אינו מבוטח. מי שעונה להגדרת עובד עצמאי אך אינו רשום במוסד לביטוח לאומי, אינו מבוטח. תיקון ההגדרה בדיעבד אינו מזכה בגמלה.
מי שרשום כעובד עצמאי במוסד לביטוח לאומי מבוטח ברוב המקרים בהתאם לבסיס לחישוב המקדמות בשנה שמשמשת בסיס לחישוב הגמלה וחלים עליו כללי הגמלה החוסמת. כלומר, הגדלת הכנסה בשומה ותשלום דמי ביטוח בדיעבד לא יגדילו את הגמלה.
- ענף אימהות והורות – מי שלא שילם את דמי הביטוח לפני לידה/שמירת היריון/אימוץ וכו', ולא צבר תקופת אכשרה, אינו מבוטח לגמלאות דמי לידה והורות ולגמלה לשמירת היריון.
הגדלת הכנסה של עובד עצמאי כהפרשי שומה תגדיל את הגמלה עד המקסימום לתשלום הגמלה.
- ענף מילואים – ככלל, הגדלת ההכנסה תגדיל את הגמלה עד הגמלה המרבית.
- קצבת נכות כללית וגמלה לשירותים מיוחדים – הגדלה רטרואקטיבית של ההכנסות עלולה לשלול זכאות באופן מלא או באופן חלקי ודרישה של הגמלה בחזרה.
- ענפי גמלאות אחרים – הגדלת ההכנסה כעצמאי ואיחור בתשלום דמי ביטוח עלולים לשלול זכאות באופן מלא או באופן חלקי.
הנחיות ביניים של המוסד לביטוח לאומי
המוסד לביטוח לאומי טרם פרסם את ההוראות בשל מורכבות הסוגיות, אך לאחרונה יצאו הוראות ביניים לסניפים שמטרתן להסב את תשומת לב העובדים לתיקוני החקיקה וככל שיצא חיוב של דמי ביטוח בעקבות יישום סעיפים 62א ו-3(ט1) לפקודה – יש להקפיא את החוב עד הוצאת חוזר מנחה בנושא.
להלן ההוראות שפרסם תחום הביטוח במשרד הראשי לסניפים כלשונן:
כידוע לכם, במסגרת חוק ההסדרים 2017 יזמה רשות המיסים תיקון חקיקה בנוגע למשיכת בעלים בחברות ארנק ולחלוקת דיבידנדים.
אנו ממתינים לחוות דעת הלשכה המשפטית בנוגע להשפעת תיקון זה על המעמד, על חובת תשלום דמי ביטוח והשפעתם על הגמלאות.
עד להוצאת חוזר מנחה בנושא, ככל שיתקבלו פניות יש להקפיא את החוב שמקורו בחברות ארנק ולהעביר לתחום הביטוח פנייה במערכת קשר ובירורים תחת לשונית "חברות ארנק".
המוסד לביטוח לאומי מסר כי הכוונה להקפיא את כל חיובי דמי הביטוח שנובעים מתיקוני החקיקה בחוק ההסדרים לשנת 2017 כולל משיכות בעלים גם בחברות רגילות לפי סעיף 3(ט1) לפקודה.
המוסד לביטוח לאומי אינו מבדיל בין הכנסה רגילה בשומה לבין הכנסה שמקורה בחוק ההסדרים 2017, כיוון שטרם קיבל מרשות המסים את המידע מהשדות האינפורמטיביים בדוח לשנת 2017 (ו-2018)
לאור זאת, יש להודיע לסניף בכתב על כל חיוב בדמי ביטוח שמקורו בסעיפים 62א או 3(ט1) לפקודה כדי שהחוב יוקפא תחת הכותרת "חברות ארנק". כדי להקפיא את דרישת התשלום, רצוי לצרף למכתב את המסמכים כדלקמן:
- דוח אישי (1301) ושומה לשנת המס הרלוונטית.
- דוח של החברה (1214) ושומה לשנת המס הרלוונטית.
- דוח התאמה של החברה מאושר על ידי רואה החשבון של החברה.
- דוחות כספיים של החברה, כולל הביאורים לדוחות הכספיים.
כל עוד לא נקבעו ההוראות וכל עוד רשות המסים אינה מעבירה למוסד לביטוח לאומי מידע על חיוב לפי חוק ההסדרים 2017, להלן הפעולות שבהן ינקוט המוסד לביטוח לאומי באופן אוטומטי:
- במקרים שבהם מסווג מקור ההכנסה אצל היחיד לפי סעיף 2(2) לפקודה ואין טופס 126 במקביל, המבוטח יקבל הודעה ויתבקש להצהיר על מקור ההכנסה. אם לא יצהיר על מקור ההכנסה, הוא יחויב בדמי ביטוח (בדומה להכנסות שכיר בחו"ל).
- במקרים שבהם מסווג מקור ההכנסה אצל היחיד ממקור 2(1) לפקודה ואין לו תיק עצמאי בביטוח הלאומי, הוא יקבל דרישה לתשלום דמי ביטוח (לפי ברירת מחדל של 12 שעות בממוצע בשבוע) רטרואקטיבית משנת 2017 ואילך, כולל מקדמות לשנת 2019.
- עובד עצמאי שרשום במוסד לביטוח לאומי כחוק, יקבל הפרשי שומה כמקובל.
- במקרים שבהם מסווג מקור ההכנסה בשדה 167 (הכנסות שאינן מעבודה בשיעור מס שולי), היחיד יקבל הפרשי דמי ביטוח כהכנסה שאינה מעבודה.
- במקרים שבהם מסווג מקור ההכנסה כדיווידנד בחברה רגילה, היחיד לא יחויב בדמי ביטוח.