24.4.6 צו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים
יישום התוספת הראשונה בצו סיווג מבוטחים
מי שמשלם תשלומים למרצים, למדריכים, לשומרים, לשחקנים, למורי דרך ולאחרים, חייב לבחון אם מתקיימים יחסי עבודה לפי חוקי העבודה.
אם לא מתקיימים יחסי עובד ומעסיק, המשלם חייב לבחון אם תנאי העבודה מחייבים אותו לנכות מנותני השירות האלה דמי ביטוח כעובדים שכירים ולדווח עליהם למוסד לביטוח לאומי, בהתאם לצו הביטוח הלאומי בדבר סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים.
עמדת המוסד לביטוח לאומי שהובהרה בפגישות עם נציגי המייצגים היא, שתנאי הצו נבחנים במשך 12 חודשים רצופים מיום ההופעה או ההרצאה הראשונה. על המשלם להיערך לניכוי דמי הביטוח לפי הצו כבר בתשלום הראשון, או לתקן את הדוחות.
עוד נמסר כי הדיווח למוסד לביטוח לאומי ותשלום דמי הביטוח לפי הוראות הצו נעשה על ההכנסה ללא המע"מ, בהתאם לחודש שבו ניתן השירות ולא לפי חודש התשלום, כאמור בסעיף 344 לחוק הביטוח הלאומי.
חשוב שהמשלם יקפיד על מילוי האישור לעובד. בין היתר עליו לכלול באישור את הסכום שממנו נוכו דמי ביטוח, את דמי הביטוח הלאומי שנוכו, את דמי ביטוח הבריאות שנוכו, את התשלום שהמשלם העביר למוסד לביטוח לאומי ואת פרטי סניף הביטוח הלאומי.
לצורך זכאות לגמלאות המשלם אמור למסור לנותן השירות אישור חודשי ולא אישור שנתי על ההכנסות בחודש שבו עבד בפועל.
מי שמשלם תשלום על פי הצו האמור ומנכה דמי ביטוח ממקבל התשלום, מדווח למוסד לביטוח לאומי מדי חודש בטופס 102. פעם ברבעון יש להעביר את קובץ המבוטחים הללו למוסד לביטוח לאומי, על פי הוראות שמצויות באתר הביטוח הלאומי באינטרנט (לשידור קובץ מרצים ואומנים) בטופס בל/652.
החל מינואר 2010 המוסד לביטוח לאומי דורש לדווח בדיווח רבעוני ממוכן את הטופס האמור באתר קשרים עסקיים של המוסד או באמצעות האינטרנט. החל משנת 2011 המוסד פרסם שלא יתקבלו דיווחים ידניים.
המוסד לביטוח לאומי הציע בעבר לבטל את הצו לחלוטין בעיקר בשל הסרבול שבו. על סדר היום של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת הועלתה בעבר ההצעה לבטל לחלוטין את הצו, אך לאחר דיון בוועדה, ההצעה נדחתה ועל כן יש לוודא ניכוי דמי הביטוח לפיו.
הכנסות מהופעה אמנותית לאחר התיקון בצו סיווג מבוטחים
בחודש מרץ 2018 תוקן פרט 13 לתוספת הראשונה בצו המפרט את התנאים שבהם נכללת הופעה אומנותית במסגרת הצו. לאחר התיקון חל הצו בכל מקרה של הופעה אומנותית, כמפורט בצו, שלגביה נערך הסכם עבודה בכתב לסדרה של חמש הופעות לפחות או לרבע שנה לפחות.
כאמור לעיל, על פי ההוראות שמסר הביטוח הלאומי לנציגי המייצגים, ההתקשרות שכלולה בצו היא לתקופה של רבע שנה לפחות או חמש הופעות לפחות בתוך תקופה של 12 חודשים.
יחסי העבודה גוברים על הצו
כבהד מוהנד היה שחקן כדורגל שנפגע בעת משחק ותבע גמלאות כנפגע בעבודה. המוסד לביטוח לאומי טען שהוא אינו מוגדר כשכיר לפי פריט 14 בצו סיווג מבוטחים כי אין לו חוזה עבודה בכתב. לכן, הוא מבוטח לפי התוספת השלישית כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי ואינו מבוטח לעניין פגיעה בעבודה.
בית הדין הארצי קבע ביום 21.8.2001 (עב"ל 327/99) כי מי שיש לו כל הסממנים של עובד שכיר לפי משפט העבודה נחשב "עובד" לפי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי.
מעמד מבוטחים בענפי הספורט
ספורטאי העוסק בפעילות ספורטיבית במסגרת אגודת ספורט או מטעמה (לעניין זה "אגודת ספורט" היא חבר בני אדם העוסק בענף או בענפי ספורט מסוימים בין שהוא פועל באופן עצמאי ובן אם הוא מסונף לגוף ספורט אחר), נחשב לעובד שכיר של מי שחייב בגמול ההעסקה, אם נערך מראש הסכם העסקה בכתב.
ביום 13.4.2014 פרסם המוסד לביטוח לאומי חוזר ביטוח/1418 וקבע כללים אחידים לעניין מעמד ספורטאים כשכירים או כעוסקים בפעילות חובבנית. על פי הכללים האלה, כדי שספורטאי ייחשב שכיר צריכים להתקיים לפחות שני תנאים מצטברים:
- הסכם העסקה בכתב מראש.
- תשלום שכר (עמדת הביטוח הלאומי היא שיחסי עובד ומעסיק מטיבם מחייבים מתן תמורה בעבור ביצוע עבודה).
ביום 4.5.2014 פרסם הביטוח הלאומי חוזר נפגעי עבודה/48 וקבע על בסיס חוזר ביטוח/1418 כי רק "ספורטאי מקצועי" שעיסוקו בספורט מבוטח בביטוח נפגעי עבודה. "ספורטאי חובב" העוסק בספורט כתחביב אינו מבוטח בביטוח נפגעי עבודה.
ביום 6 במאי 2018 קיבל בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 39281-08-15) את תביעתו של דוד רועי עמרם כי התקיימו יחסי עבודה בינו לבין קבוצת כדור-יד "עירוני רחובות כדוריד" ולפיכך יש להכיר בתאונה שאירעה לו כתאונת עבודה.
המבוטח קיבל תשלום נמוך מאד כהחזרי הוצאות אך בפועל הוכח כי נחתם הסכם עם הקבוצה המסדיר את תנאי ההעסקה, התקיימו מבחני העבודה, כגון פיקוח, השתלבות, השתתפות בארבעה אימונים בשבוע ובמשחקים, ולא הוכח כי התשלום היה רק בשל החזר הוצאות.
המוסד לביטוח לאומי אינו יכול להעניש את השחקן אם המעסיקה לא נהגה כדין, לא שילמה את דמי הביטוח והפרה חוקי מגן בתשלום השכר. המוסד לביטוח לאומי אמור לבחון את מערכת היחסים בין השחקן לקבוצה.
צו סיווג מבוטחים בהקשר לנהג מונית
בסעיף 3 לצו סיווג מבוטחים, נקבע שמבוטח העוסק בסוג עבודה המפורט בתוספת השנייה לצו והנתון בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט בתוספת זו, ייחשב לעניין החוק כעובד עצמאי ובלבד שמתקיימים לגביו תנאי ההגדרה של עובד עצמאי בסעיף 1 לחוק.
בתוספת השנייה בצו סיווג מבוטחים נקבע כי נהג מונית יסווג כעובד עצמאי אם מתקיימים לגביו תנאי ההגדרה של עובד עצמאי, בכל תנאי העסקה, ובלבד שגמול העבודה אינו משתלם על בסיס יחידת זמן.
הגדרת עובד עצמאי בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי היא: "מי שעוסק באותה תקופה במשלח ידו שלא כעובד, ומתקיימים בו תנאי הכנסה ומספר שעות עבודה מסוימים."
קביעת מעמדו של נהג מונית לפי צו סיווג מבוטחים – פסקי דין
ביום 16 במארס 2015 קיבל בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 27308-05-14) את תביעתו של משה הרוש לדמי אבטלה, וקבע כי המבוטח, שהיה נהג מונית ולכאורה נקבע כעצמאי לפי צו סיווג מבוטחים, נחשב לעובד שכיר. כלומר נקבע כי התוספת השנייה בצו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים חלה רק אם מתקיימים תנאי ההגדרה של עובד עצמאי ונשללים הקריטריונים של יחסי עבודה בין הצדדים.
בדומה לפסק הדין שלעיל, קיבל בית הדין האזורי את תביעתו של לירן פישלזון (ב"ל 18390-09-14 מיום 10.11.2015). בית הדין פסק כי יש להגדיר את עבודתו של המבוטח כנהג מונית בחברת מוניות כעבודה של עובד שכיר לצורך תשלום דמי אבטלה. נפסק כי המבוטח השתלב במפעל של חברת המוניות ולבד מלהעמיד את עצמו לרשותה הוא לא נשא בסיכונים ובהוצאות העסק ואין בעובדה ששכר המבוטח שולם על בסיס פדיון המונית או בעובדה שאת חלק מלקוחותיו הוא איתר, כדי לשנות ממסקנה זו.