24.4.24 מעסיקי עובדים במשק בית
על פי הוראת המוסד לביטוח לאומי אי אפשר לדווח על העסקת עובד משק בית ללא פרטים מלאים של העובד. יש לבקש מן העובדים את הפרטים המלאים כדי שניתן יהיה לדווח ולשלם את דמי הביטוח.
יש לדווח גם על עובד תושב חוץ ולרשום את מספר הדרכון במקום מספר תעודת זהות. יש לחשב את דמי הביטוח בשיעור המתאים בעד עובד תושב חוץ.
מומלץ לוודא שלעובד יש אשרת עבודה תקפה לעבוד באותו משק הבית (לא מומלץ להעסיק עובד שאינו חוקי אך מי שמעסיק עובד כאמור חייב לבטח אותו במוסד לביטוח לאומי).
יש לזכור שמעסיק שאינו משלם דמי ביטוח בעבור עובד עלול להידרש לשלם את דמי הביטוח בצירוף הצמדה וקנסות, ולעתים אף להיתבע להחזיר גמלה שהמוסד לביטוח לאומי שילם וישלם לעובד. כאשר העובד תובע גמלה, אשר ייתכן שלא היה זכאי לה בשל העובדה שהוא עובד במשק בית, עלול המעסיק להיחשד כמי שסייע לעובד לקבל גמלה שלא כדין אם לא דיווח כדין על העובד.
כאשר עובד ניקיון מועסק בבית פרטי והתגמול בעד העבודה משולם על ידי בעל הבית הפרטי ישירות לחברה ששלחה את העובד – חובת תשלום דמי הביטוח חלה על החברה/המעסיק, ולא חלה שום חובה מבחינת האדם הפרטי בהקשר לתשלום דמי הביטוח (הובהר בפגישה של נציגי הלשכות עם עו"ד דני זקן ונציגי תחום הביטוח ביום 10.1.2018).
עובד במשק בית מוגדר במוסד לביטוח לאומי כמי שמועסק בעבודות שוטפות ורגילות במסגרת ביתו הפרטי של המעסיק או בעבודות ניקיון בבניין משותף. נכללים גם מי שעוסקים בטיפול בילדים, במבוגרים, בקשישים ובסיעודיים. לא נכללים מי שעוסקים בעבודות לצורך עסקו או משלח ידו של המעסיק.
מדובר בעבודות שבטבען נחוצות לשמירה על אחזקה תקינה ועל תפקוד משק הבית הפרטי (ולא העסק) ו/או הבניין המשותף וסיוע לבעל הבית הפרטי ו/או לבני ביתו בניהול משק הבית.
|
סוג העבודה |
תנאי עבודה |
הסבר |
1. |
עבודות ניקיון |
העבודה מתבצעת בבית הפרטי ובחצרות הבית הפרטי. מדובר בעבודות ניקיון, לרבות בישול, גיהוץ, קיפול כביסה וכדומה |
העבודה מתבצעת על ידי העובד עצמו והוא אינו מעסיק עובדים מטעמו |
2. |
טיפול, השגחה ושירותי שמרטפות |
עיקר העבודה אינה מתבצעת בבית המטפל |
סעיף זה מתייחס לטיפול בילדים, בקשישים ובחולים הזקוקים להשגחה. במסגרת זו ייכללו גם מצבים זמניים שבהם הטיפול מתבצע מחוץ לבית, כגון: בתי אבות, בית חולים וכדומה |
3. |
עבודות ניקיון וחצרנות בבתים משותפים |
העבודות מתבצעות ברכוש המשותף ולא ברכוש הפרטי, ומבצע העבודה אינו מעסיק עובדים |
מתייחס למעסיק שהוא ועד בית |
4. |
נהג פרטי |
ההסעה מתבצעת שלא בכלי הרכב של הנהג הפרטי, והנהג לא נשלח מטעם חברה או מעסיק אחר |
|
5. |
שומר |
בכל תנאי ההעסקה, ובלבד שלא נשלח לעבודה מטעם חברה |
|
6. |
מטפל שנשלח על ידי חברה פרטית ומועסק על ידי המטופל מעבר לשעות שנקבעו על ידי החברה |
|
בתחום הסיעוד |
7. |
העסקה משותפת על ידי קבוצת הורים בשמירה על ילדים |
גם אם ההעסקה מחוץ לבית |
על קבוצת ההורים המעסיקה לצרף מכתב שבו הם מציינים מי נבחר לשמש כמעסיק, ועל מי תחול חובת הדיווח והתשלום |
בין היתר נקבעו בהוראות מי שאינם כלולים בין העבודות במשק הבית: הוראה פרטית והנחיית סדנאות, גננים שעיקר עיסוקם בגננות וכן ניקיון ואחזקת עמותות, לרבות בתי כנסת, מסגדים וכנסיות (בכל תנאי העסקה). בחודש נובמבר 2019 נקבע כי עבודות ניקיון ואחזקה (תמורת שכר ולא בהתנדבות) במוסדות דת כאמור, נכללות במסגרת עבודות במשק בית לעניין הדיווח למוסד לביטוח לאומי.
להלן העקרונות המצטברים שעל פיהם נחשב מבוטח לעובד במשק בית, על פי המוסד לביטוח לאומי:
- המעסיק הוא אדם פרטי (או ועד בית, או קבוצת הורים) והעבודה אינה לצורך עסקו או משלח ידו.
- העבודה נחוצה וחיונית, ואילולא היו מעסיקים את העובד אזי היו מעסיקים עובד אחר במקומו.
- לעובד במשק הבית משולם שכר ריאלי (ולא סמלי) והוא אינו עובד בהתנדבות או ללא שכר.
- העובד במשק הבית אינו מבצע את העבודה במסגרת עזרה הדדית טבעית בין בני המשפחה או בין חברים.
- העבודה שמבוצעת נמדדת בכסף ומוערכת כשכר עבודה במסגרת קשר חוזי להסדרת זכויות וחובות בין עובד למעסיקו.
- עיקר העבודה נעשה באופן סדיר וקבוע במסגרת שעות עבודה או ימי עבודה קבועים.
- העובד במשק הבית מחויב לבצע את העבודה באופן אישי.
- העובד במשק הבית אינו מעסיק עובדים בביצוע העבודה.
- היקף העבודה ריאלי וסביר ביחס לסוג העבודה.
עבודה בבית העובד
בדרך כלל עובד שכיר מבצע עבודה אצל המעסיק. לעתים העבודה מתבצעת בביתו של העובד וסביר שהוא מנהל עסק עצמאי. דוגמה לכך ניתנה בפסק דין פרפרה נגד המוסד לביטוח לאומי (ב"ל 41382-08-11, מיום 9.5.2012).
על פי ההוראות שפרסם המוסד לביטוח לאומי, כאשר העבודה מתבצעת בביתו של מבצע העבודה, הוא ייחשב עצמאי ולא עובד שכיר.
צו הרחבה לביטוח פנסיוני במשק
בצו ההרחבה לביטוח הפנסיוני נקבעו העובדים שהצו חל עליהם, לרבות עובדים שלא חלה עליהם חובת ביטוח על פי חוק או הסכם כלשהו. בדרך כלל עובדי משק בית נמנים על עובדים אלו ולכן צו ההרחבה חל עליהם. ההפקדה לביטוח פנסיוני היא נוסף על התשלום למוסד לביטוח לאומי.
צו הרחבה לביטוח פנסיוני במשק
בצו ההרחבה לביטוח הפנסיוני נקבעו העובדים שהצו חל עליהם, לרבות עובדים שלא חלה עליהם חובת ביטוח על פי חוק או הסכם כלשהו. בדרך כלל עובדי משק בית נמנים על עובדים אלו ולכן צו ההרחבה חל עליהם. ההפקדה לביטוח פנסיוני היא נוסף על התשלום למוסד לביטוח לאומי.
הרחבת האוכלוסייה שזכאית לפטור מדיווח בגין עובד זר במשק בית בתחום הסיעוד
בחוזר מעסיקים מספר 1453, מחודש דצמבר 2013, פרסם הביטוח הלאומי את ההוראות המפרטות את התנאים שבהם קיבלו מקבלי גמלת סיעוד שמעסיקים עובד זר פטור מדיווח ומתשלום דמי ביטוח לאומי בעד העובד הזר, אם מילאו תנאים מסוימים.
החל בחודש ינואר 2014, מטופל סיעודי שהעסיק עובד זר דרך חברת כוח אדם שמשלמת שכר לאותו העובד, היה פטור בתנאים מסוימים מתשלום דמי ביטוח לאומי על השלמת השכר שהמטופל משלם לעובד הזר (בין התנאים: התשלום לעובד הזר נעשה בהעברה בנקאית לחשבון העובד או בהמחאה לפקודת העובד, התשלום אינו עולה על סך של 3,000 ש"ח לחודש וקיים תיק העסקה במשק בית לאותו מטופל סיעודי).
ביום 24.4.2018 פרסם הביטוח הלאומי חוזר מעסיקים/1476 (חוזר ביטוח/1454) שמרחיב את האוכלוסייה הזכאית לפטור בתחולה מיום 1.4.2018 ואילך.
ביום 2.7.2019 פורסם עדכון לחוזר האמור לגבי מקבל גמלת שירותים מיוחדים וגמלת ילד נכה. מנהלת המוסד לביטוח לאומי אישרה את הגדלת התקרה ואת הרחבת האוכלוסייה אשר זכאית בתנאים מסוימים להקלה בתחולה מיום 1.4.2018 ואילך.
התנאים המצטברים חלים רק על מי שמקבל גמלה בפועל ומעסיק עובד זר (כל בן זוג נבחן בנפרד), והם כדלקמן:
- קבלת גמלה בפועל באחת מהאפשרויות להלן:
- המטופל הסיעודי מקבל גמלת סיעוד בכסף.
- המטופל הסיעודי מקבל גמלת סיעוד באמצעות חברת כוח אדם ומשלם לעובד את ההשלמה.
- המבוטח שמעסיק עובד זר מקבל גמלת שירותים מיוחדים (שר"ם) או גמלת ילד נכה.
- למעסיק יש תיק משק בית במוסד לביטוח לאומי בגין העסקת עובד זר.
- קיים הסכם העסקה בכתב בין המעסיק למטפל הזר.
- קיימות הוכחות לתשלום המשכורת באופן קבוע מדי חודש (כמו העברה בנקאית לחשבון העובד הזר, או המחאה על שם העובד הזר שמופקדת לחשבון העובד הזר בבנק).
- יש לשמור את כל המ
- סמכים וההוכחות למצב שבו העובד יתבע את הביטוח הלאומי לגמלה כמו דמי פגיעה בעבודה או דמי לידה.
חובת תשלום של מעסיק סיעודי
המעסיק הסיעודי פטור מתשלום ומדיווח בחודש שבו תוספת השכר לעובד הזר אינה עולה על 5,500 ש"ח לחודש.
תוספת שכר שמשלם המעסיק הסיעודי – הכוונה לשכר שהמעסיק הסיעודי משלם באופן פרטי לעובד הזר, מעבר לשכר שמשולם לו מחברת כוח האדם או מעבר לגמלה המשולמת על ידי הביטוח הלאומי.
הבהרה לגבי מעסיק שמשלים לעובד הזר סכום שעולה על 5,500 ש"ח לחודש – מתוך השכר שהמעסיק, שמתקיימים בו כל התנאים לעיל, משלם לעובד הזר באופן פרטי, כהשלמה מעבר לשכר שמשולם על ידי חברת כוח האדם או מעבר לגמלה המשולמת על ידי הביטוח הלאומי, פטור סך של 5,500 ש"ח לחודש מדיווח ומתשלום דמי ביטוח לאומי. כלומר, על כל סכום השלמה שעולה על 5,500 ש"ח חייב המטופל הסיעודי לדווח ולשלם את דמי הביטוח הלאומי בעד העובד הזר.
מודגש בחוזר כי אי עמידה בכל התנאים המצטברים תחייב את המטופל הסיעודי לדווח ולשלם על כל סכום המשכורת המשולמת לעובד הזר.
להלן דוגמה מהחוזר:
מקבל גמלת סיעוד ממלא את כל התנאים וחתום על הסכם עבודה עם העובד הזר בסך של 7,500 ש"ח לחודש שמשולם בשק לפקודת העובד. העובד מפקיד את השק לחשבון הבנק שלו בכל חודש.
המעסיק מממן את שכר העבודה כדלקמן:
3,000 ש"ח מהגמלה משולם ישירות מהביטוח הלאומי ו-4,500 ש"ח משולם מכיסו הפרטי של מקבל הגמלה.
לפי דוגמה זו זכאי מקבל הגמלה להקלה ולא תחול עליו בפועל חובת תשלום דמי ביטוח מאחר שסך השכר המשלים אינו עולה על סך של 5,500 ש"ח.
חובת התשלום של מקבל שר"ם או גמלת ילד נכה
מקבלי שר"ם או גמלת ילד נכה משלמים דמי ביטוח בכל מקרה, כדלקמן:
- עד גובה הקצבה יש לשלם דמי ביטוח.
- כל השלמת שכר מעל סכום הקצבה ועד לסכום של 5,500 ש"ח לחודש, יש פטור.
- על כל היתרה יש לשלם דמי ביטוח.
בשונה מגמלת סיעוד, בגמלת ילד נכה ובגמלה לשירותים מיוחדים, אין חובה להודיע למוסד לביטוח לאומי על העסקת מטפל שהוא עובד זר ולכן יש לדווח על העסקה במשק בית.
שיעור דמי הביטוח הוא: 2% מהקצבה ומהשכר המשולם לעובד שאינו פטור מתשלום דמי הביטוח.
דוגמאות מהחוזר:
סכום הקצבה לחודש – 3,500 ש"ח לחודש.
תשלום לעובד הזר בסך הכל – 6,000 ש"ח לחודש (סך של 2,500 ש"ח מעל הקצבה).
חישוב דמי הביטוח הלאומי שיש לשלם:
חייב בדמי ביטוח – 3,500 (קצבה).
פטור מדמי ביטוח – 2,500 (השלמה ל-6,000 ש"ח מקסימום עד 5,500 ש"ח פטור).
סכום דמי הביטוח לתשלום: 3,500 כפול 2% = 70 ש"ח לחודש.
סכום הקצבה לחודש – 2,000 ש"ח לחודש.
תשלום לעובד הזר בסך הכל – 8,500 ש"ח לחודש (סך של 6,500 ש"ח מעל הקצבה).
חישוב דמי הביטוח הלאומי שיש לשלם:
חייב בדמי ביטוח – 2,000 (קצבה) + 1,000 (6,500 פחות 5,500) = 3,000 ש"ח לחודש.
פטור מדמי ביטוח – 5,500 ש"ח.
סכום דמי הביטוח לתשלום: 3,000 כפול 2% = 60 ש"ח לחודש