24.3.33 בחינת מעמדם של מבוטחים המדווחים כשכירים ב"חברות חשבונית"
חברה בע"מ המטפלת בהתחשבנויות של לקוחותיה מול רשויות המס ומדווחת על הלקוחות האמורים כאילו היו עובדי החברה, נקראת במוסד לביטוח לאומי "חברה בבירור". מדובר בחברה שמציגה סממנים דומים לחברת כוח אדם, אך אינה חברת כוח אדם כהגדרתה בחוק.
בדרך כלל הבעיה נוצרת כאשר מדובר בעובד עצמאי שפונה לחברה ביוזמתו או ביוזמת החברה ומבקש לפעול כעובד שכיר. החברה משמשת "גורם מדווח בלבד" לרשויות המס והביטוח הלאומי, תמורת עמלה. פעולה זו "חוסכת" לעצמאי את פתיחת התיקים ברשויות המס והביטוח הלאומי באמצעות הדיווח כשכיר ותשלום "משכורת", אף על פי שלא מתקיימים למעשה יחסי עבודה בין העצמאי לבין החברה שמפיקה את תלושי המשכורת.
כאשר מגיע מידע על עובד עצמאי כאמור לעיל למוסד לביטוח לאומי, נבחן המעמד של העובד האמור ואם הוא מדווח למוסד לביטוח לאומי ב"טעות" כשכיר. בחינת המעמד נעשית פעמים רבות בעקבות הגשת תביעה לגמלה ובמיוחד הגשת תביעה לדמי אבטלה (עצמאי אינו זכאי לדמי אבטלה). המוסד לביטוח לאומי בוחן אם מתקיימים יחסי עבודה ומביא בחשבון אלמנטים נוספים כגון: אם תשלום השכר תלוי בקבלת תמורה מגורם אחר, אם השכר אינו קבוע מידי חודש ותלוי בתזרים המזומנים מצד שלישי, אם יש דיווח כעובד שכיר גם בחודשים שבהם העובד כלל לא עבד, ואם העובד מחליט איזו עבודה לקבל ואיזו עבודה לדחות ומחליט על גובה התשלום.
ביום 13.5.2013 ניתן פסק דין בבית הדין האזורי בעניין חברת במה ותקשורת בע"מ ואחרים, ב"ל 5062/06, שקבע כעצמאיים את מעמד העובדים בחברות מעין אלה. כלומר לפי פסק הדין לא מתקיימים יחסי עבודה בין החברה לבין נותן השירות, ועמדת המוסד לביטוח לאומי התקבלה, אולם קבע בית הדין שאין מקום לתשלום כפל של מבוטחים.
המוסד לביטוח לאומי פרסם ביום 31.10.2013 בחוזר ביטוח/1413 את ההוראות לשינוי המעמד בעקבות פרסום פסק הדין במה ותקשורת.
פסק הדין לעיל מזכיר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחברה דומה, שעל מנהלה נגזרו 62 חודשי מאסר בשל עבירות פליליות על חוק מס ערך מוסף, שנעשו במסגרת פעילות החברה. מעבר לעבירות הפליליות קבע בית המשפט המחוזי כי מטרת הקשר בין הצדדים חייב להיות לצורכי עבודה של המעסיק לעניין התקיימות יחסי עבודה ובמקרה הזה לא היה שום קשר כאמור [ע"פ (ת"א) 7366/09 מיום 1.5.2011].
ביום 23.06.2014 דחה בית הדין הארצי את הערעור שהגישה חברת ייעול שכיר בע"מ מטעמיו של בית הדין האזורי (עב"ל 13632-06-13). חברת עידן חדש לכ"א בע"מ הסירה את הערעור (28187-06-13).
נפסק בבית הדין הארצי כי עיקר עיסוקה של המערערת אינו "הפניית עובדים" אלא מתן פתרונות מיסוי לעצמאים בעלי מקצועות חופשיים תמורת תשלום דמי טיפול. במודל העסקה זה רשאי המוסד לביטוח לאומי לצאת מהנחה שהעצמאי אינו "עובד" של החברה. כל תבנית העסקה אחרת תיבחן לגופה.
המוסד לביטוח לאומי משנה את מעמדו של מבוטח כאמור לעיל מסיווג של עובד שכיר לסיווג של עצמאי החל מינואר 2015. המוסד לביטוח לאומי סבור כי שינוי העיסוק משכיר לעצמאי מחייב שינוי עיסוק גם לצורכי מס. חייבת להיות, לעמדת המוסד לביטוח לאומי, התאמה בין המעמד לצורך מס למעמד לצורכי הביטוח הלאומי.
עיקרי ההוראות שהמוסד מיישם בפועל
- החל בחודש ינואר 2015 ואילך נדרש כל נותן שירותים ש"מועסק" באופן שהוצג לעיל לפתוח תיק עצמאי במוסד לביטוח לאומי.
- הכלל העיקרי שעולה מההוראות הוא שהמוסד לביטוח לאומי אינו משנה מעמד בדיעבד למי שפתח תיק עצמאי במסגרת המבצע. המעמד נשאר "שכיר" מבחינה טכנית בלבד כדי לא להעביר כספים מחשבון המעסיק לחשבון המבוטח ולחסוך את הפרוצדורה הטכנית. לאור זאת, נדרשים נותני שירותים אלה להחזיר דמי אבטלה, אם קבלו אותם בעבר (למעט שכירים אצל גורם שלישי).
- מהאמור לעיל עולה, כי מבוטח שבחר שלא לפנות למוסד לביטוח לאומי ולא עדכן מעמדו כעצמאי, ימצא עצמו כמי שיחויב כעצמאי בדיעבד.
- כאשר מתבצעת העבודה כשכיר לגורם שלישי, המעסיק הישיר אמור להיות מחויב בתשלום דמי הביטוח. גם במצב כזה, לעמדת הביטוח הלאומי, החברה שמנפיקה את תלושי השכר אינה נחשבת כמעסיק ואינה מורשית לדווח על העובד כשכיר. המעסיק בפועל נחשב כמעסיק וחלה עליו חובת התשלום. כאשר המעסיק בפועל הוא תושב חוץ (ללא מען למסירת מסמכים משפטיים) או שגרירות, למשל, עמדת הביטוח הלאומי היא שלפי חוק הביטוח הלאומי ותקנותיו העובד הוא בגדר שכיר המשלם בעד עצמו.
- היבטים פליליים – המוסד לביטוח לאומי בוחן ויבחן היבטים פליליים הקשורים לדיווחים האמורים.
פסק דין בבית הדין הארצי לעבודה חגי דוד נ. יגאל אורמן
בית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 31110-06-14 מיום 17.7.2016) קבע שבין חגי דוד (המעסיק) לבין יגאל אורמן (העובד) התקיימו יחסי עבודה ולא יחסי שותפות לפי המבחן המעורב לקביעת יחסי עבודה וכיוון שלעובד לא היה עסק משלו. זאת, אף על פי שלטענת המעסיק הופקדו כספים בחשבונות הבנק של העובד בעד עבודות שביצע כעצמאי בבית הדפוס של המעסיק וכן שתלושי השכר שהוצאו לעובד לא שיקפו את הכנסותיו, אלא נועדו לתת לעובד "כיסוי" לרשויות המס והמוסד לביטוח לאומי, שכן העובד לא רצה לפתוח תיק של עוסק מורשה.