24.3.3 קביעת מעמד המבוטח
מעמד מבוטח במוסד לביטוח לאומי נקבע בדרך כלל על פי הצהרת המבוטח, בהתאם לחוק ולתקנות. מומלץ לבחון את ההתאמה בין המעמד האמיתי למעמד המוצהר, כדי למנוע שלילת גמלאות בעת הצורך, או לחלופין – כדי למנוע תשלום מיותר.
עב"ל 33996-12-17 עמוס לבן נ' המוסד לביטוח לאומי – דיווחי מע"מ אינם מספקים לרישום עובד עצמאי
עמוס לבן היה עובד שכיר שהפך עצמאי והיה רשום במוסד לביטוח לאומי כעצמאי שאינו עונה להגדרת עובד עצמאי. הוא הצהיר על שינוי העיסוק ביום 28.6.2016 ולאחר מכן הגיש תביעה להכיר בפגיעה מיום 9.6.2016 כפגיעה בעבודה (אוטם שריר הלב שנגרם לטענתו עקב מריבה עם לקוח).
בית הדין הארצי דחה ביום 30.4.2018 את ערעורו לקבלת דמי פגיעה מאחר ולא עשה את המוטל עליו כדי להירשם כעובד עצמאי טרם התאונה.
בית הדין הארצי חוזר על העובדות שלפיהן הודיע המוסד לביטוח לאומי למבוטח כמה פעמים כי מעמדו הוא עצמאי שלא עונה להגדרה, וכי במעמדו זה אינו מבוטח בביטוח נפגעי עבודה. המבוטח לא הודיע על שינוי מעמדו טרם האירוע.
בית הדין שב וקובע כי דוחות מע"מ אלו או המכתב הנלווה שצורף לדיווח "אינם יכולים בשום דרך להיחשב כ"דין וחשבון" כדרישת תקנות הרישום, או כמילוי חובת הרישום בכל דרך אחרת".
עב"ל 430/07 רונן הורביץ נ' המוסד לביטוח לאומי – אין רישום כעובד עצמאי ביום הפגיעה
ביום 3.4.2005 נפצע המערער פציעה קשה בתאונת דרכים, בדרכו לביתו מהעבודה. ביום 28.4.2005 שלח רואה החשבון שלו מטעמו בקשה לפתיחת תיק כעצמאי החל בחודש מארס 2005 (למס הכנסה נשלח מכתב לפתיחת תיק בחודש פברואר 2005). התביעה לדמי פגיעה נדחתה משום שהמבוטח לא היה רשום כ"עובד עצמאי" בעת הפגיעה.
בית הדין האזורי קיבל את עמדת המוסד לביטוח לאומי. בית הדין הארצי לעבודה קיבל אף הוא את עמדת המוסד לביטוח לאומי, תוך שהוא מזכיר את ההלכה הפסוקה שלפיה מעשה או מחדל של מייצג ברישום מבוטח כעובד עצמאי – לא יועיל למבוטח. כלומר, אי ידיעת החוק לרבות "התרשלות" המייצג – אינה מועילה.
עב"ל 430/07 רונן הורביץ נ' המוסד לביטוח לאומי – אין רישום כעובד עצמאי ביום הפגיעה
ביום 3.4.2005 נפצע המערער פציעה קשה בתאונת דרכים, בדרכו לביתו מהעבודה. ביום 28.4.2005 שלח רואה החשבון שלו מטעמו בקשה לפתיחת תיק כעצמאי החל בחודש מארס 2005 (למס הכנסה נשלח מכתב לפתיחת תיק בחודש פברואר 2005). התביעה לדמי פגיעה נדחתה משום שהמבוטח לא היה רשום כ"עובד עצמאי" בעת הפגיעה.
בית הדין האזורי קיבל את עמדת המוסד לביטוח לאומי. בית הדין הארצי לעבודה קיבל אף הוא את עמדת המוסד לביטוח לאומי, תוך שהוא מזכיר את ההלכה הפסוקה שלפיה מעשה או מחדל של מייצג ברישום מבוטח כעובד עצמאי – לא יועיל למבוטח. כלומר, אי ידיעת החוק לרבות "התרשלות" המייצג – אינה מועילה.
ת"א 41386-11-10 מנדז נ' בירן – אחריות חלקית של המייצג לאי רישום מבוטחת
בפסק דין זה קבע בית המשפט המחוזי שהמייצג והמבוטחת (לקוחתו של המייצג) אשמים ביחד (50%:50%) ברשלנות שהביאה לשלילת זכאותה של המבוטחת לגמלאות בשל פגיעה בעבודה מהמוסד לביטוח לאומי, לאחר שלקתה באירוע מוחי בעקבות ויכוח עם עובדת. זאת כיוון שהמבוטחת לא הייתה רשומה במוסד לביטוח לאומי כ"עובדת עצמאית" ביום קרות האירוע בעבודה.
בית המשפט המחוזי חייב את המייצג בתאריך 20.10.2015 לשלם ללקוחתו פיצוי בסכום 50% מהפסד הקצבה.
פתיחת תיק עצמאי בעקבות שומה – בעקבות פסק דין
המוסד לביטוח לאומי שלח למר יצחק חג'אג' בעקבות שומה שהתקבלה ממס הכנסה מכתב לבירור מעמדו, לרבות פירוט מקורות ההכנסה והיקף שעות העבודה. במכתב הובהר כי המבוטח אינו מבוטח לענף נפגעי עבודה כעובד עצמאי בתקופה האמורה.
בהיעדר תגובת המבוטח, שלח לו המוסד לביטוח לאומי ביום 6.4.2010 פנקס לתשלום דמי ביטוח כעובד עצמאי ומכתב שבו פורט חישוב דמי הביטוח אשר עליו לשלם.
ביום 19.4.2010 נפגע המבוטח בתאונה במסגרת עיסוקו, הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי ונדחה.
ביום 9.7.2012 קיבל בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 2416-06-11) את תביעתו של המבוטח וקבע כי אף שהמבוטח לא נרשם במועד כעובד עצמאי, הרי בנסיבות המקרה יש לראותו כעובד עצמאי לעניין פגיעה בעבודה.
המוסד לביטוח לאומי אימץ את החלטת בית הדין גם למקרים אחרים וקבע נוהל פנימי שעל פיו בעקבות כל שומה שמגיעה למוסד לביטוח לאומי וגורמת לפתיחת תיק עצמאי חדש, ייקבע תאריך רישום לפי יום עריכת השומה במס הכנסה.
יש לשים לב לחשיבות תשלום דמי הביטוח. במקרה שלעיל הורה בית הדין למוסד לביטוח לאומי להתחשב בהוראות סעיף 366 לחוק הביטוח הלאומי. סעיף זה מאפשר שלילת גמלה ממבוטח שקיים לו חוב, באופן מלא או באופן חלקי.
קידום שומה והפרשים בעקבות קבלת מידע במוסד לביטוח לאומי
מועד שינוי הסיווג של עובד עצמאי
בסעיף 5 לחוק הביטוח הלאומי נקבע שמי שחדל להיות עובד עצמאי והפך למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי נחשב לעובד עצמאי עד ליום שבו הודיע למוסד לביטוח לאומי, או שהמוסד לביטוח לאומי הודיע לו, על היותו למבוטח כאמור. המוסד לביטוח לאומי רשאי, לפי שיקול דעתו ולבקשת העובד העצמאי, לראותו כעובד עצמאי או כמבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי למרות ההודעה האמורה או אף בהיעדרה.
בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 16519-11-15 מיום 26.12.2017) דחה את ערעורה של רחל ברוך קונפינו לשינוי מעמד רטרואקטיבי מ"עובדת עצמאית" למי ש"אינה עונה להגדרת עובד עצמאי".
על פי הלכת רד משנת 1997, קיימת חזקה לפיה עובד עצמאי נחשב במעמד זה עד שהוא מודיע למוסד לביטוח לאומי על השינוי, אך זוהי חזקה שניתנת לסתירה. הערעור נדחה משום שלא עלה בידי המבוטחת להוכיח את טענותיה בדבר הצורך בסיווג רטרואקטיבי שונה ממה שהצהירה עליו בדיעבד.
ביום 4/1/2015 דחה בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 3593-06-13) את תביעתו של עמי הופמן, שביקש לשנות באופן רטרואקטיבי את סיווג ההכנסה מהשכרת נדל"ן שסווגה במוסד לביטוח לאומי כהכנסה מעסק לסיווג של הכנסה שאינה מעבודה.
בית הדין האזורי לעבודה קבע כי המבוטח דיווח על היותו עצמאי כל השנים, שילם דמי ביטוח בהתאם והיה מבוטח לענפי ביטוח שחלים על מבוטחים עצמאים לרבות ביטוח נפגעי עבודה. לאור זאת, שינוי הסיווג נעשה אף שנה קודם למועד שפנה למוסד לביטוח לאומי, והכול לפי הוראות החוק.
שינוי עיסוק עצמאי בדיעבד- הוראות הביטוח הלאומי
הביטוח הלאומי פרסם ביום 28.5.2018 חוזר ביטוח/1457 (חוזר גל"ש/1440) בנושא סגירת עיסוק עובד עצמאי בדיעבד וכן שינוי עיסוק בדיעבד מעובד עצמאי שעונה להגדרה למי שאינו עונה להגדרה ולהיפך (מעצמאי שאינו עונה להגדרה לעובד עצמאי שעונה להגדרה), ופרסם עדכון לחוזר בחודש מאי 2019 שכולל הבהרות בדבר מצבים חריגים.
החוזר פונה למייצגים בבקשה שלא לעכב את הבקשות האלה ולפנות לביטוח הלאומי בזמן אמת, ככל שניתן. המוסד לביטוח לאומי מצפה מהמייצג לנהוג בנאמנות, בזהירות וביושר כלפי המבוטח וכלפי המוסד לביטוח לאומי. שימוש לרעה באופן שיטתי בהוראות האלה יועבר לבחינת המשרד הראשי (יבוצעו שליפות ממוקדות לפי מבוטחים או לפי מי לפני כל תביעה לגמלה כדאי להקפיד על עדכון העיסוק בזמן, כי כאמור שינוי רטרואקטיבי לא בהכרח יתקבל. לדוגמה, בעת תביעה לקצבת נכות כללית, או לדמי אבטלה.
החוזר קובע נוהל אחיד לגבי הדיווח הרטרואקטיבי לשינוי העיסוק העצמאי ולסגירת התיק העצמאי בביטוח הלאומי. להלן תמצית הדברים:
- ההוראות קובעות כי המבוטח חייב למלא טופס 6101 שבו הוא מצהיר על שינוי העיסוק או על סגירת התיק.
- שינוי רטרואקטיבי בשנה השוטפת – פקיד הגבייה מקבל ללא אסמכתאות הצהרה מתחילת השנה השוטפת בלבד, כפוף לחריגים המפורטים בחוזר המתוקן.
- שינוי רטרואקטיבי בשנים קודמות – כל שינוי לתקופה קודמת מחייב המצאת אסמכתאות אובייקטיביות. לדוגמה לפי החוזר (לסגירת תיק) – סגירת התיק במס ערך מוסף, במס הכנסה או סגירת העסק.
- לא יאושר שינוי רטרואקטיבי מעבר לשנה השוטפת מעובד עצמאי העונה להגדרה לעצמאי שאינו עונה להגדרה.
- בעת ההחלטה לאשר שינוי רטרואקטיבי יש להביא בחשבון את הזכות הביטוחית שהמבוטח נהנה ממנה לאורך השנים, גמלאות שקיבל המבוטח, הודעות שהביטוח הלאומי שלח למבוטח מהם עולה שהוא ידע על המעמד שלו בביטוח הלאומי ועוד.
- אם הפקיד אינו מאשר שינוי רטרואקטיבי הוא חייב לנמק מדוע.