24.16 ביטוח נכות כללית (תיקון לרון)
קצבת נכות כללית משולמת לתושבי ישראל, בעלי נכות גופנית, שכלית או נפשית, שאבדו את כושר העבודה (או התפקוד במשק הבית של עקרת הבית) כתוצאה ממחלה, תאונה או מום מלידה.
הזכאות לקצבה נבחנת מגיל 18 והגמלה משולמת עד גיל פרישה (לעולים חדשים משולמת הגמלה לאחר 12 חודשים ממועד העלייה). מי שבתכוף לפני גיל פרישה קיבל קצבת נכות כללית, יקבל קצבת אזרח ותיק (זקנה) שלא תפחת מקצבת הנכות הכללית.
נכה שמקבל קצבת נכות כללית מלאה מקבל הטבות נלוות כמו הקלות בארנונה וכדומה, ובתנאים מסויימים אף הקלות בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.
מעבר למגבלות התושבות והגיל, יש שלושה תנאים מקדמיים לזכאות לקצבת נכות כללית שעל כולם להתקיים בו זמנית במשך 90 ימים רצופים לפחות, במהלך 15 החודשים שלפני הגשת התביעה לקצבת הנכות. סדר בדיקת הזכאות הוא כדלקמן:
- לאחר חוק ההסדרים לשנת 2017, ההכנסות מעבודה ו/או ממשלח יד הן בסכום שנמוך משיעור של 60% מהשכר הממוצע במשק (סך של 5,944 ש"ח לחודש בשנת 2018). אין להביא בחשבון את דמי המחלה של העובד השכיר בקביעת מגבלת ההכנסה.
- נקבעה לנכה בוועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי נכות רפואית משוקללת בשיעור של 60% לפחות או נכות רפואית משוקללת של 40% כאשר מתוכם לפחות 25% נקבעו בשל ליקוי אחד. לעקרת בית – נכות רפואית משוקללת בשיעור של 50% לפחות.
- נקבעה לנכה דרגת אי כושר עבודה מעל 50% (כלומר, יש לנכה פגיעה מלאה או חלקית של 50% לפחות ביכולת ההשתכרות שלו בשל הנכות).
דרגות אי הכושר הן 60%, 65%, 74% ו-100% (עד שנת 2009 דרגת אי כושר מלאה הייתה בשיעור 75% ויש נכים שעדיין מקבלים את קצבת הנכות לפי החוק שהיה קיים אז).
הקצבה יכולה להיות זמנית או קבועה וכך גם דרגת אי הכושר להשתכר. קצבת הנכות הכללית משולמת בהתאם לדרגת אי הכושר שנקבעה החל מהיום ה-91. בתנאים מסויימים משולמת הקצבה כבר מהיום ה-31. כלומר, בתוך תקופת 90 הימים.
סכומי הקצבה לדרגת אי כושר מלאה לאחר הסכם הנכים ממרץ 2018
קצבת יחיד – 3,272 ש"ח לחודש.
תוספת עבור בן זוג – 1,175 ש"ח לחודש.
תוספת עבור כל ילד (במגבלת 2 ילדים) – 939 ש"ח לחודש. 2 ילדים – 1,878 ש"ח לחודש.
קצבה למשפחה שבה הבעל נכה, יש להם שני ילדים בגיל בית ספר ובת הזוג ללא הכנסות – 6,325 ש"ח לחודש.
תוספת לקצבה בשל בני משפחה שתלויים בנכה
קצבת הנכות הכללית ליחיד מוגדלת אם לנכה יש תלויים, שהם אישה/ידועה בציבור שהכנסותיה מכל המקורות אינה עולה על סכום שנקבע (57% מהשכר הממוצע במשק) ו/או ילדים עד גיל 18 או אף מעבר לכך בתנאים שנקבעו בחוק, אך לא מעבר לגיל 24.
התוספת הזו מוקטנת (שקל מול שקל) אם לנכה יש הכנסות שאינן מעבודה (למעט חריגים כמו קצבת ילדים). אולם, בכל מקרה, סכום הקצבה של הנכה לא יפחת מקצבת נכות מלאה של יחיד.
דוגמה להכנסות שאינן מעבודה שמקטינות את תוספת התלויים לנכה – פנסיה, קצבת אובדן כושר עבודה, שכר דירה, דיבידנדים, ריבית וכדומה.
תיקון לרון לאחר חוק ההסדרים משנת 2017 והסכם הנכים האחרון
נכה שהתחיל לקבל קצבת נכות כללית לאחר שעמד בכל התנאים שלעיל במשך 90 ימים לפחות, יכול לעבוד ולהשתכר ואף להגדיל את ההכנסות. הקצבה שלו תופחת באופן הדרגתי בהתאם לגובה הכנסותיו מעבודה (כולל דמי מחלה) או ממשלח יד, עד סכום הכנסה מסויים שיגרום להפסקת תשלום הקצבה.
בעקבות הסכם הנכים האחרון, סכום ההכנסות מעבודה או ממשלח יד שממנו מתחיל הקיזוז מהקצבה הוא סך של 3,700 ש"ח לחודש. לדוגמה, סכום ההכנסות מעבודה ו/או ממשלח יד ליחיד ללא ילדים בחזקתו, שממנו הוא יפסיק לקבל קצבה – הוא 11,107 ש"ח לחודש.
כל עוד הנכה מקבל קצבה, סך ההכנסה מעבודה ומקצבת נכות כללית יהיה גבוה מאשר קצבת הנכות הכללית בלבד. לדוגמה, נכה יחיד שמרוויח סך של 5,000 ש"ח לחודש יקבל קצבת נכות כללית בסך של 2,882 ש"ח בחודש יולי 2018 (לפי הטבלה שבאתר הביטוח הלאומי).
כאשר נכה שהיה זכאי לקבל קצבת נכות כללית יציבה יעבור את רף ההכנסה הגבוה – הקצבה תיפסק, אך כל ההטבות הנלוות שהגיעו לנכה ימשיכו עוד 36 חודשים. אם הכנסות הנכה יופחתו לפני גיל הפרישה (ברוב המקרים נמוך משיעור של 60% מן השכר הממוצע במשק), הוא יחזור לקבל את הקצבה ללא בדיקה מחדש.