מדריך היערכות במסים

24.15 תגמולי מילואים

תגמולי מילואים לעובד עצמאי

אם העובד העצמאי לא קיבל את תגמולי המילואים באופן אוטומטי בתום שבועיים מיום שסיים את שירות המילואים, אזי עליו להגיש תביעה אישית. עצמאי שהוא גם שכיר מתבקש להגיש תביעה אישית כעצמאי לאחר שהמעסיק תבע את התגמול כדי שלא ייווצר חוב.

מומלץ לוודא מפעם לפעם שחשבון הבנק של המבוטח מעודכן, כדי שהקליטה האוטומטית של תגמולי המילואים תתבצע כראוי.

את טופס התביעה ניתן למלא באופן מונחה באתר האינטרנט, להדפיס אותו ולשלוח חתום למוסד לביטוח לאומי.

ההכנסה הסופית לחישוב הגמלה מתבררת עם חישוב הפרשי דמי הביטוח, בהתאם להכנסה בשומה של מס הכנסה. אם הבסיס לתגמולי המילואים היה גבוה מדי, אזי המבוטח מחזיר את התגמול העודף. אם ההכנסה לפי השומה גבוהה יותר, כי אז המבוטח מקבל תוספת לתגמול המילואים.

המוסד לביטוח לאומי שולח מדי שנה למבוטח אישור שנתי על התגמולים ועל המס שנוכה מן התגמול. אישור זה מרכז את תגמולי המילואים שהתקבלו בפועל בשנה האמורה. יש לשים לב שהאישור השנתי ניתן על בסיס התגמולים ששולמו בפועל במהלך השנה. האישור השנתי כולל בתוכו את כל התשלומים שבוצעו בין 1 בינואר ועד 31 בדצמבר באותה שנה, ובכלל זה הפרשי שומה ותשלומי מילואים לשנים קודמות.

האישור שנשלח למבוטח ממחלקת הגבייה על הפרשי דמי הביטוח בעקבות שומה כולל את תגמולי המילואים ששולמו על בסיס ההכנסה של אותה שנה, שהיא בבחינת הבסיס לגמלה, ללא קשר למועד התשלום. 

האישור על הפרשי השומה כולל את כל תגמולי המילואים ששולמו לתקופות השירות בין 1 בפברואר באותה השנה ועד 31 במארס בשנה שלאחר מכן.

תקופות שירות שחלו בחודשים פברואר ומארס יופיעו בשתי שומות מס (בשנה הקודמת ובשנה השוטפת), ולכן תקופות אלה יופיעו בהפרשים של שתי השומות.

בעקבות הסכם שנחתם בין צה"ל לביטוח הלאומי יקבל עצמאי המשרת במילואים פיצוי נוסף לתגמול המילואים שהוא זכאי לו, רטרואקטיבית מיום 1.1.2016, ובלבד שביום השירות העצמאי היה רשום במוסד לביטוח לאומי כעובד עצמאי ושילם את דמי הביטוח באופן סדיר. הפיצוי הוא בשיעור 25% מהתגמול המחושב אך הפיצוי והתגמול ביחד לא יעלו על התגמול המרבי. הסבר נוסף באתר הביטוח הלאומי.

תגמולי מילואים לעובד שכיר

ביום 2 במרץ 2011 פורסם ברשומות תיקון מספר 127 לחוק הביטוח הלאומי המחייב את המעסיק בפעולות כדלקמן:

 

  1. בחודש השירות במילואים המעסיק ישלם לעובד את השכר שהיה משלם לו אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד. תשלום זה נחשב למקדמה על חשבון התגמול המגיע לעובד.
  2. המעסיק יתבע את התגמול מהמוסד לביטוח לאומי.
  3. המעסיק יעביר לעובד את יתרת התגמול לכל המאוחר במשכורת החודש שבו קיבל את התגמול מהביטוח הלאומי. כלומר, המעסיק יעביר לעובד את ההפרש שבין התגמול שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי (סעיף 2 לעיל) ובין התשלום ששילם לעובד בחודש שבו שירת במילואים (בסעיף 1 לעיל) במגבלות מסויימות:

 

       א.   אם העובד עבד במהלך השירות, אזי שכר זה לא יובא בחשבון בחישוב יתרת התגמול.

       ב.  כל סכום שהעובד היה מקבל גם אם נעדר מעבודתו (בהתאם להסכמי העבודה התקפים באותו מקום עבודה), לא יובא בחשבון בחישוב יתרת התגמול.

 

        המוסד לביטוח לאומי פרסם הבהרה הקשורה להתחשבנות שבין המעסיק לעובד כדלקמן: בחישוב ההפרש, אין להביא בחשבון סכום ששולם לעובד עקב עבודתו וסכום שהיה משולם לעובד בין שהיה מוסיף לעבוד ובין שנעדר מעבודתו, כגון תשלומים בעד ימים כימי המנוחה השבועיים שבהם העובד אינו אמור לעבוד (שישי, שבת וחגים) או תשלומים שאינם תלויים במספר ימי העבודה בפועל, כגון תשלום בעבור דמי הבראה, החזקת רכב וכדומה.

 

דין תגמולי המילואים כדין שכר עבודה כאמור בחוק הביטוח הלאומי, וכך גם דין יתרת התגמול, שעל המעסיק להעבירו לעובד לכל המאוחר ביום שבו משתלם שכרו של העובד בעד החודש שבו הועבר התגמול למעסיק על ידי המוסד לביטוח לאומי.

 

הבהרות נוספות חשובות

  1. על פי תיקון חוק המילואים מאוגוסט 2008, מי שמשרת במילואים כחוק יהיה זכאי לתגמול אף אם הכנסתו לא נפגעה עקב השירות. יש לשלם לעובד הן שכר עבודה והן תגמולי מילואים.
  2. אם המעסיק שילם לעובד בונוס לאחר מועד השירות, ברוב המקרים יש צורך לתבוע הפרש לתגמול.
  3. סעיף 283 לחוק הביטוח הלאומי מחייב את המעסיק להמשיך ולשלם לעובד שיצא למילואים את התשלומים שנהג לשלם לקופת תגמולים או לקופת פנסיה כאילו לא שירת והמשיך לעבוד. על פי חוות דעת משפטית שהתקבלה במוסד, יש להפריש את אותן הפרשות סוציאליות אשר מופרשות בדרך כלל מהשכר הרגיל של העובד לאותה תקופה, ולא מסך כל התגמול לפי חוק המילואים, אשר גבוה בדרך כלל מהשכר הרגיל.
  4. ביום 3.8.2017 פרסם המוסד לביטוח לאומי איגרת עם הנחיות למעסיק, בשיתוף עם מנהל האכיפה במשרד העבודה והשירותים החברתיים.
  5. הבהרה שהתקבלה מהמוסד לביטוח לאומי: "בסעיף 276(א)(3) לחוק הביטוח הלאומי מצויין באופן מפורש – 'דין התגמול המגיע לעובד לפי סעיף קטן זה כדין שכר עבודה'. לתפיסתנו ובהתאם לחוות דעת שקיבלנו עובד היוצא לשירות מילואים ימשיך ויקבל את שכרו ואת התנאים הנלווים לשכרו כעובד מן המניין. לכן יש לנהוג בו כמו שנוהגים בעובד שיוצא לחופשה בתשלום.

גם עובד בחופשה מקבל את ההטבות הנלוות לרבות שווי רכב או תשלום אחזקת רכב גם כאשר אינו בעבודה.

ההבדל היחיד הוא שכאשר עובד יוצא לחופשה הוא מפוצה באמצעות מאגר החופשה והמעסיק דואג לנכות את ימי החופשה, ואילו בשירות מילואים הימים אינם מנוכים אלא משולמים על ידי הביטוח הלאומי".

  1. המעסיק משלם את התגמול למי ששכרו משתלם על בסיס של חודש או יותר( גם אם הוא עובד חודשי ועבד פחות מחודש לפני השירות במילואים), וכן למי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה עובד וברבע השנה שקדם לשירותו עבד לפחות 75 ימים אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד, כולל ימי מנוחה, חגים, חופשה, תאונה, מחלה, אבל ועוד (סעיף 276 לחוק הביטוח הלאומי). נמסר מהביטוח הלאומי שלעובד שעתי מחשבים את סך כל השעות ב-3 חודשים לפני השירות ומחלקים ב-8 (יום עבודה = 8 שעות).
  2. עובד שכיר בשני מקומות עבודה או יותר, מקבל את שכרו מהמעסיק העיקרי ותובע בעצמו את השלמת התגמול בגין עבודתו הנוספת.
  3. דין התגמול המגיע לעובד ממעסיקו כדין שכר עבודה וזכותו של העובד להגיש תובענה לפי חוק הגנת השכר נגד מעסיק המסרב לשלם התגמול או מעכב אותו. האחריות לאכיפת החוק, לרבות בנושא ההתחשבנות עם המעסיק, מוטלת על אגף הכלכלה במשרד העבודה והשירותים החברתיים.
  4. עובד שתובע את התגמול בעצמו בתביעה אישית מתבקש להצהיר שלא קיבל את התגמול מהמעסיק ושאם המעסיק יתבע בעתיד את התגמול מהמוסד לביטוח לאומי, העובד יחזיר למוסד לביטוח לאומי את התגמול שקיבל באופן אישי.
  5. מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי זכאי לתגמול בסכום התגמול המזערי שהוא בשנים 2014 עד 2017 בסך 196.02 ש"ח ליום ובשנת 2018 בסך 196.61 ש"ח ליום.
  6. תשלום התגמול החל מאוגוסט 2008 בעבור שירות רצוף של עד 6 ימים, או שאירית של מספר ימי השירות הרצופים בניכוי כפולות של 7 הוא:
  • בגין עד חמישה ימי שירות רצופים משולם התגמול בתוספת 40%.
  • ככל שהיו בחישוב שישה ימים: משולם התגמול בתוספת יום אחד.
  1. התגמול משולם בעבור כל יום שירות, ללא הבחנה אם נפגעה הכנסתו של המשרת במילואים עקב השירות או לא. כלומר, אם המשרת במילואים עבד יום עבודה רגיל וביצע את השירות מעבר לשעות העבודה, או בימי המנוחה השבועיים שלו, או בחופשתו, ישולמו לו שכר העבודה וגם תגמולי המילואים.
  2. כאשר עובד מקבל בתקופה שבה הוא משרת במילואים תשלומים שאינם תלויים במספר ימי העבודה בפועל (כמו דמי הבראה וביגוד), המעסיק אינו מנכה אותם מהתגמול שהוא משלם לעובד.
  3. למען הסר ספק, חישוב תגמול מילואים בצו 8 זהה לחישוב תגמול מילואים בזמן רגיעה.
  4. המוסד לביטוח לאומי מבצע תהליך של מיצוי זכויות ושולח לעובד הודעה על תקופות שירות מילואים שלא נתבעו על ידו. המעסיק מקבל הודעה ללא פרטי העובד בשל הוראות חוק הגנת הפרטיות (הנושא נמצא בברור לבקשת לשכת רואי חשבון).
  5. דוגמה: עובד חודשי יצא למילואים בימים חמישי עד שלישי בשבוע העוקב. המעסיק משלם לעובד שכר רגיל בשלב הראשון, תובע את המוסד לביטוח לאומי בשלב השני, ובאותו חודש שבו הוא מקבל את התשלום מהמוסד לביטוח לאומי, הוא עורך התחשבנות עם העובד ובדרך כלל משלים את התגמול. העובד מקבל את התגמול כולו בניכוי השכר הרגיל (ללא דמי הבראה, למשל) ששולם לו בימים חמישי, ראשון, שני ושלישי.
  6. המוסד לביטוח לאומי הוסיף ערוץ חדש להגשת תביעות מעסיקים לתגמולי מילואים באופן מקוון (WCF) לתוכנות שכר שהצטרפו למהלך. בחודש יולי פורסם חוזר באתר הביטוח הלאומי.

הצהרות של בעלי שליטה וקרובי משפחה בטופס התביעה לתגמולי מילואים

בטופס תביעת מעסיק להחזרת תגמולי מילואים בל/501 ובטופס תביעה אישית בל/502, כלולה הצהרה למילוי על ידי בעל שליטה או קרוב משפחה לבעל שליטה או לבעל מניות בחברה.

יש לצרף לטופס הוכחת תשלום משכורת ל-12 חודשים אחרונים ולפרט מידע שקשור לעבודה, כגון: היקף העבודה, תפקיד והיכן בוצעה העבודה.

כמו כן בטופס התביעה של המעסיק נוספה התחייבות המעסיק להעביר לעובד את הפרשי התגמול שמגיעים לו מיד עם קבלת התשלום מהמוסד לביטוח לאומי.

תביעות של בעלי שליטה ושל קרובי משפחה נבחנות בקפדנות.

תביעה של בעל שליטה וקרובי משפחה שמתבקשת בה השלמה מעבר להכנסה שבסיסה הוא ההכנסה ברבעון שקדם לשירות המילואים – נבחנת בקפדנות יתרה.