מדריך היערכות במסים

24.14 סוגיות בגמלאות דמי לידה והורות

הגדרת לידה – לידת ילד חי או לידה לאחר 22 שבועות (כל לידה משבוע 22+יום אחד).

 

הבסיס לחישוב דמי לידה והורות ולגמלה לשמירת היריון

כל האמור לגבי יולדת בעניין דמי הלידה נכון גם לדמי לידה לגברים, להורים מאמצים, להורים מיועדים (פונדקאות) ולמשפחות אומנה, כמפורט בחוק.

לפי סעיף 54 לחוק הביטוח הלאומי, שכר העבודה הרגיל של יולדת לצורך חישוב דמי לידה הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסתה ברבע השנה שקדם ליום הקובע, בתשעים (אך לא יותר מהסכום המרבי).

היום הקובע הוא היום שבו הפסיקה העובדת את עבודתה בהיותה בהיריון, כשמתקיימים התנאים שבגינם היא זכאית לדמי לידה.

רבע השנה לעניין חישוב שכר העבודה הרגיל בסעיף 54 לחוק, לפי תקנות הביטוח הלאומי (אימהות), תשי"ד-1954, הוא רבע השנה שקדם ל-1 לחודש שבו חל יום הפסקת העבודה.

היום הקובע לעניין גמלה לשמירת היריון הוא היום הראשון לשמירת ההיריון. הגמלה מוגבלת בתקרה שהיא הסכום הבסיסי.

 

עובדת עצמאית

הכנסת העובדת העצמאית לעניין חישוב דמי הלידה וגמלה לשמירת היריון לפני תיקון מספר 176 בחוק הביטוח הלאומי הייתה ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה שקדם ליום הקובע (להלן: "השנה הקובעת").

על פי תיקון מספר 176 לחוק, מחושבים דמי הלידה וגמלה לשמירת היריון של "עובדת עצמאית" שהיום הקובע שלה בתאריך 27.4.2016 ואילך, לפי בסיס ההכנסה בשומה הגבוהה יותר שבין השומה של השנה הקובעת לבין השנה שקדמה לה.

חישוב הבסיס לדמי הלידה ולגמלה לשמירת היריון של העובדת העצמאית בשנה הקובעת מביא בחשבון רק את מספר החודשים שבהם עבדה היולדת. לדוגמה, שנה שבה יצאה יולדת לחופשת לידה מלאה (15 שבועות), נחשבת לשנה של שמונה חודשים בלבד. במקרה כזה, חישוב הבסיס בשנה שקדמה לשנה הקובעת מביא בחשבון את כל השנה.

יישום התיקון האמור חל לראשונה על השומות לשנת 2016 בהשוואה לשומות לשנת 2015. הביטוח הלאומי ערוך לעשות את ההשוואה בין השומות באופן אוטומטי, כאשר יקבל את השומה לשנה הקובעת (שנת 2016) ממס הכנסה.

בעבר הביא בחשבון המוסד לביטוח לאומי על פי החוק את הכנסת העובדת העצמאית בשנה שקדמה לשנה הקובעת, רק כאשר בעיות בריאות הקשורות להיריון גרמו לצמצום עבודתה.

המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר מספר 1452 בנושא שינוי באופן חישוב גמלת אימהות לעובדת עצמאית בעקבות התיקון לחוק.

חשיבות תשלום דמי הביטוח של עובדת עצמאית לפני הלידה או האימוץ, או התחלת שמירת ההיריון

הגמלה של העצמאית מותנית בתשלום דמי ביטוח כעובדת עצמאית כמפורט בסעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי, לפני הלידה או שמירת ההיריון. לאור זאת על עובדת עצמאית להסדיר את מעמדה הביטוחי במוסד לביטוח לאומי ולשלם את דמי הביטוח עוד לפני הלידה או שמירת ההיריון.

כיוון ששמירת היריון אינה מתוכננת – מומלץ שכל עצמאית בהיריון תבדוק מהו סיווגה הביטוחי במוסד לביטוח לאומי. אם היא רשומה כמי שאינה עונה להגדרת עובדת עצמאית, יש לבחון את סכום ההכנסה ואת מספר השעות ולהתאים את הסיווג הביטוחי בהתאם.

עובדת שכירה

תיקון מספר 183 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי הבסיס לדמי הלידה של עובדת שכירה יהיה הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת ברבע השנה שקדם ליום הקובע ב-90, או בששת החודשים שקדמו ליום הקובע ב-180, לפי הגבוה. החוק יחול על לידה שאירעה ביום 1.3.2017 ואילך.

כאשר שכר העובדת השכירה לפני הלידה אינו משקף את הכנסת העובדת, יש אפשרות להשלמה כמפורט בחוק ובתקנות ובהוראות משלימות של המוסד לביטוח לאומי.

המוסד לביטוח לאומי קבע בהוראות שלו שחודש הלידה נכלל בבסיס החישוב של דמי הלידה רק כשהוא חודש מלא (הלידה בסוף החודש). בית הדין בחן את הסוגייה כמה פעמים ותמך בהחלטת הביטוח הלאומי שלא לכלול את חודש הלידה בבסיס החישוב כשהוא חודש חלקי. פסק דין מלכה מיכאל מיום 11.4.2016 (ב"ל 36767-09-14) ופסק דין ביליצר חוה מיום 29.9.2016 (37712-11-13).

מעסיקים רשאים להגיש תביעות לתשלום דמי לידה בעבור העובדות באמצעות לשכת השירות. חשוב לציין שרק חלק מלשכות השירות ומבתי התוכנה ערוכים לכך בשלב זה. במגזר הציבורי חלק מהעובדות מקבלות כבר את דמי הלידה בשיטה הזו.

המעסיק אמור לעדכן את המוסד לביטוח לאומי וגם את הנשים כאשר ההכנסה בחודשים שלפני היום הקובע אינה משקפת את ההכנסה הרגילה (כמתבקש בפסק דין בעניינה של דר' מיכל ברוורמן 7262-12-12 מיום 30/09/2015) וגם בעניין תשלומי בונוסים והפרשי שכר, לצורך מיצוי זכויות מירבי.

חופשת לידה ללא תשלום (עד שבוע 26 לפי חוק עבודת נשים)

בית הדין הארצי קבע בפסק דין בעניין טלי פלס ביום 23.2.2016 (עב"ל 5280-04-15) כי חודשי חופשת הלידה ללא תשלום, בתקופה שלאחר 15 שבועות שבהם מגיע תשלום דמי לידה ועד 26 שבועות לפי חוק עבודת נשים, יראו בהם תקופת היעדרות מסיבה שאינה תלוייה במבוטחת.  במצב של לידה עוקבת, יש לבצע חישוב של דמי הלידה לפי דמי הלידה הקודמים.

 

עובדת שכירה ועובדת עצמאית בו זמנית

לאור התיקונים בחוק הביטוח הלאומי שפורטו לעיל, יכול להיות מצב שבו הבסיס לדמי הלידה של מי שהיא גם עובדת שכירה וגם עובדת עצמאית בו זמנית יחושב לפי תקופות שונות לכל עיסוק. לדוגמה, הבסיס של הגמלה כשכירה יהיה לפי תקופה של 6 חודשים שלפני הלידה והבסיס כעובדת עצמאית יהיה לפי השומה של השנה הקודמת.

 

עבודה במשך חופשת הלידה

ככלל, דמי הלידה משולמים על פי החוק כדי שהיולדת וגם בעלה שלוקח חופשת לידה, לא יעבדו בזמן החופשה. כלומר, אין מניעה להרוויח כסף, אך המטרה היא לא לעבוד.

המוסד לביטוח לאומי פרסם שעובדת עצמאית יכולה בתנאים מסוימים לחזור לעיסוקה בהיקף מצומצם מאד בתקופת חופשת הלידה כדי לשמור על העסק הקיים ולתחזק אותו, בלי פגיעה בדמי הלידה.

לעובדת שכירה יש הגבלות לפי חוק עבודת נשים על החזרה לעבודה בתקופת חופשת הלידה.

נמסר מהמוסד לביטוח לאומי כי עובדת עצמאית שמעוניינת לעבוד בזמן חופשת הלידה, תשלח למוסד לביטוח לאומי הודעה בכתב ומראש על שימור ותחזוקת העסק, כדי לקבל את אישור המוסד לביטוח לאומי. עליה לפרט מהן הפעולות שהיא עושה בשגרה לעומת הפעולות בחופשת הלידה. הכוונה לפעולות הכרחיות כמו משלוח מיילים דחופים, הוצאת חשבוניות וקבלות וביצוע פעולות שלא ניתן לדחות.

מעבר לשימור המצב הקיים, כאמור, עבודה בזמן חופשת הלידה של עובדת שכירה ושל עובדת עצמאית מקטינה את דמי הלידה באופן מלא או באופן חלקי. יש להודיע למוסד לביטוח לאומי על העבודה כאמור ואם התקבלו דמי לידה, יש להחזירם.

 

שיהוי בגמלאות דמי לידה והורות

אי הגשת תביעה לדמי לידה כפופה לכללי השיהוי. כלומר, יש להגיש את התביעה לדמי הלידה בתוך 12 חודשים ממועד הלידה (מועד העילה לעניין השיהוי הוא יום הלידה ולא יום הזכאות הראשון).

אפשר להגיש תביעה לדמי לידה החל מתשעה שבועות לפני הלידה המשוערת.

 

עובדת עצמאית

עובדת עצמאית הרשומה כחוק במוסד לביטוח לאומי, מקבלת בדרך כלל את דמי הלידה באופן אוטומטי, ללא צורך בהגשת תביעה. ואולם, עצמאית שלא קיבלה הודעה על זכאותה לדמי הלידה בתוך כחודש ממועד הלידה, תגיש תביעה לדמי לידה כבעבר, כדי למנוע טענת שיהוי.

החל מאפריל 2016 המוסד לביטוח לאומי עורך חישוב משולב של הפרשי שומה והפרשי גמלאות אימהות בעקבות קבלת שומה של עובדת עצמאית כפי שפורסם בחוזר מיום 25.5.2016. מומלץ לבדוק היטב את הבסיס לגמלאות בחישוב ההפרשים.

 

עובדת עצמאית שהיא גם עובדת שכירה, בו זמנית

עובדת עצמאית שהיא גם עובדת שכירה (לרבות לפי צו סיווג מבוטחים) מקבלת באופן אוטומטי דמי לידה חלקיים, בהתחשב בהכנסותיה כעצמאית בלבד. על הכנסותיה כשכירה עליה להגיש תביעה (אלא אם המעסיק הגיש את התביעה בעבורה).

לפי עמדת הביטוח הלאומי, השיהוי חל גם על השלמת דמי לידה של עצמאית על הכנסותיה כשכירה. עמדה זו תוקנה מיום קבלת פסק דין בעניין איילת כהן ביום 28.3.2017 (22345-08-14). המבוטחת קיבלה את דמי הלידה כעצמאית באופן אוטומטי ועל חלק ההכנסות שלה כשכירה הגישה תביעה באיחור ונדחתה. בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעור הביטוח הלאומי וקבע שיש לראות בתביעה שלה כשכירה תביעת המשך לתביעה כעצמאית ואין מקום לטעון טענת שיהוי.