24.11 גמלאות לשוהים בחו"ל
סעיפים 324(א) ו-65(ב) לחוק הביטוח הלאומי קובעים כי לתושב ישראל שנמצא מחוץ לישראל יותר משלושה חודשים, לא תשולם קצבה בתקופה שעולה על שלושת החודשים, אלא בהסכמת המוסד לביטוח לאומי. לדוגמה, מי שיוצא לעבוד בחו"ל מטעם מעסיק ישראלי וממשיך לקבל את המשכורת בישראל כעובד שכיר, ממשיך לקבל את הגמלאות בישראל, בהתאם לדיווח למחלקות הגמלאות על היציאה לחו"ל.
על פי חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009, החל בחודש אוגוסט 2009 קוצרה התקופה משישה חודשים לשלושה חודשים בלבד, מתוך התפיסה שאחריות המדינה לביטוח סוציאלי צריכה לחול רק על מי שמתגוררים בתחומה.
לאור האמור לעיל, מי שזכאי לקצבה ויוצא מישראל, אמור להודיע למוסד לביטוח לאומי על יציאתו מישראל. כאשר המבוטח אינו מודיע למוסד לביטוח לאומי שהוא יוצא מישראל לתקופה העולה על שלושה חודשים, הקצבה תופסק כברירת מחדל, גם אם המבוטח זכאי להמשיך ולקבל אותה כאשר הוא שוהה בחו"ל.
פסק דין בבית הדין האזורי בנושא קצבת אזרח ותיק ותושבות רטרואקטיבית
גב' רחל לאה שורץ יצאה לארצות הברית בגיל 55 במטרה להיעזר כלכלית בבנה שגר שם. היא עבדה בארצות הברית, גרה עם בן זוג והגיעה לארץ מדי שנה לתקופה של כחודש ימים לביקור משפחתי. דירתה בארץ לא הושכרה והיא שילמה דמי ביטוח מינימליים לשמירת הזכויות.
בחודש מאי 2009 נדחתה תביעתה לקצבת זקנה בשל שהות ממושכת בחו"ל. ביוני 2011 הודיע לה המוסד לביטוח לאומי כי תושבותה נשללה מינואר 2011 ואילך.
המבוטחת הגישה תביעה לבית הדין בפברואר 2012. לטענתה, היא הייתה תושבת במועד הגשת התביעה לקצבת הזקנה ולכן מגיעה לה קצבה עד סוף דצמבר 2010.
בעקבות הגשת התביעה לבית הדין נבחנה התושבות במוסד לביטוח לאומי. נקבע שהיא אינה תושבת משנת 2006 וכל דמי הביטוח ששילמה הוחזרו לה.
בית הדין האזורי (ב"ל 34758-02-12, מיום 26.2.2014) קיבל את טענת המוסד לביטוח לאומי וקבע שכשהמוסד לביטוח לאומי גילה את הטעות, הוא תיקן אותה והחזיר למבוטחת את כל דמי הביטוח רטרואקטיבית משנת 2006. בית הדין מצטט פסקי דין של בית הדין הארצי:
- המוסד לביטוח לאומי אינו בוחן בכל רגע נתון את תושבותו של כל אחד ממבוטחיו ואת זכאותו אלא בעת הגשת תביעה לגמלה, גם רטרואקטיבית.
- זכויות מתחום הביטחון הסוציאלי ניתנות מכוח חוק בלבד ועל פי תנאי הזכאות.
- טעות של המוסד לביטוח לאומי אינה יכולה להקים למבוטח זכאות שאינה קיימת לו בחוק.
הוראות הביטוח הלאומי כאשר מוגשת תביעה לקצבת אזרח ותיק או לקצבת שאירים
בספטמבר 2012 פרסם המוסד לביטוח לאומי חוזר וקבע כללים אחידים לכל מקרה שבו מוגשת תביעה לקצבת אזרח ותיק או לקצבת שאירים. כאשר עולה שהתובע קצבת אזרח ותיק שוהה בחו"ל יותר משנה ממועד זכותו לגמלה (או שהמנוח שמכוחו הוגשה תביעה לשאירים שהה בחו"ל יותר משנה), יועבר התיק לבחינת תושבות. אם התושבות תישלל בדיעבד, יוחזרו דמי הביטוח במלואם.
ספירת יום היציאה מישראל ויום הכניסה לישראל לעניין השהות בחו"ל
המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר ביום 2.6.2019 (אגף אזרח ותיק ושאירים/מספר 1584) בנושא ספירת יום היציאה ויום החזרה לארץ – שהות בחוץ לארץ, בתחולה מיום 1.1.2019.
על פי החוזר, יצאה חוות דעת משפטית בנושא לצורך קביעת אחידות בעניין ספירת הימים במניין ימי השהות בחו"ל (לצורך ההבהרה, יציאה לחו"ל לתקופה שעולה על שלושה חודשים מלאים ורצופים עלולה לשלול זכאות לקצבת אזרח ותיק, למשל).
על פי חוות הדעת המשפטית, ייחשבו יום היציאה מהארץ ויום החזרה לארץ כימי שהות בארץ. חוות דעת זו התקבלה ליישום הן על ידי מנהל הגמלאות והן על ידי מנהל הביטוח והגבייה שם בוצע תיקון בספירת ימי השהות במערכת מבוטח.
החוזר מדבר גם על בחינת תושבות לעולה חדש לעניין ספירת 365 ימי שהייה מצטברים בארץ – ימי היציאה והחזרה ייחשבו כימי שהייה בארץ. סך כל הימים בכל יציאה הם לאחר גריעת יום הכניסה ויום היציאה.
פסקי דין
ביום 11.6.2018 דחה בית הדין האזורי את תביעתה של דניאלה אבני לתשלום דמי תאונה (שאינה תאונה בעבודה) בהתאם לשכר ששולם לה בחו"ל על ידי מעסיק הולנדי ונקבע בבית הדין שהיא תקבל את דמי התאונה כעקרת בית (האמנה עם הולנד אינה כוללת ביטוח לתאונות אישיות).
ביום 23.7.2018 דחה בית הדין האזורי (ב"ל 33023-11-14) את תביעתו של שאול בן דוד לקצבת אזרח ותיק בהיעדר תקופת אכשרה מספיקה בישראל (הוא צבר 110 חודשי ביטוח מתוך 144 החודשים הדרושים לזכאות). בית הדין אישר שהזכאות לקצבת אזרח ותיק חלקית מכוח האמנה עם בלגיה, תהיה רק מיום הכניסה לתוקף של האמנה המתוקנת עם בלגיה.
ביום 24.5.2018 דחה בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 11330-03-15) את תביעתה של סגלית פרי לתשלום קצבאות ילדים בעודה נמצאת בחו"ל עם ילדיה למטרת לימודים שלה, כיוון שסיבת היעדרותה מישראל (לימודים) לא נכללה בין התנאים שנקבעו במוסד לביטוח לאומי המאפשרים שיקול דעת של הפקיד.
בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 34179-06-16, 34138-06-16) דחה ביום 26.2.2019 את תביעות בני הזוג רפאל ואלגריה שמאי להמשך תשלום קצבת אזרח ותיק ולביטול חובם למוסד לביטוח לאומי, זאת עקב שלילת תושבותם.
ביטוח בריאות לשוהים בחו"ל ועם החזרה לארץ
על פי סעיף 58 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן: "חוק ביטוח בריאות ממלכתי") תושב ישראל שחוזר לארץ לאחר שנעדר ממנה במשך שתי "שנות היעדרות" רצופות או יותר, שבהן לא שילם דמי ביטוח בריאות באופן רציף למוסד לביטוח לאומי בארץ, או שלא היה בתקופה הזו תושב ישראל על פי הגדרת המוסד לביטוח לאומי (גם אם שילם את דמי הביטוח והם הוחזרו לו), אינו זכאי לקבל שירותים רפואיים מקופות החולים בארץ במשך "תקופת המתנה" הקבועה בחוק.
אפשר לפדות את תקופת ההמתנה בתשלום אחד (בסכום כולל של 11,880 ש"ח בשנת 2019). עם זאת, טיפולי פוריות וטיפולים בחו"ל יתקבלו רק בתום תקופת ההמתנה המקורית. מי ששילם את התשלום המיוחד בחו"ל חייב לחזור לארץ תוך זמן סביר, כדי שלא תיווצר תקופת המתנה חדשה.
מיד עם תום תקופת ההמתנה או מיד לאחר סיום התשלומים בשל פדיון תקופת ההמתנה (או לאחר התשלום החד-פעמי), ועם קבלת אישור התושבות מהביטוח הלאומי למי שתושבותו נשללה קודם לכן, המבוטח זכאי לקבל שירותי בריאות על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי ולהצטרף לאחת מקופות החולים.
בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 2442-12-18), דחה ביום 11.12.2018 את תביעתו הדחופה לסעד זמני של קונסטנטין ז'ילקו וקבע כי אינו תושב ישראל, ומשכך אינו זכאי לשירותים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. זאת חרף מצבו הרפואי הקשה המצריך טיפולים רפואיים אינטנסיביים.
הובהר לעניין פדיון תקופת ההמתנה:
המבוטח שילם את פדיון תקופת ההמתנה לשם קיצור תקופת ההמתנה לקבלת טיפול רפואי, אך בשל שלילת תושבותו, התשלום בגין פדיון תקופה ההמתנה אינו רלוונטי. תשלום תקופת המתנה תקף רק ככל שהמוסד לביטוח לאומי מכיר במבוטח כתושב ישראל.
מבוטח ששילם תשלום מיוחד עבור פדיון תקופת המתנה ונקבע כי אינו תושב ישראל וכי אינו זכאי לשירותי בריאות, זכאי לבקש החזר של תשלום פדיון תקופת ההמתנה ששילם.