24.10.5 חיוב ותשלום דמי ביטוח בזמן השהות בחו"ל
להלן ההוראות הקשורות לחיוב בדמי ביטוח של תושב ישראל השוהה בחו"ל, שהופיעו באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי בחודש ספטמבר 2018.
"תושב ישראל חייב לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות גם בתקופת שהותו בחוץ לארץ. פיגור בתשלום דמי ביטוח בריאות בתקופת השהות בחוץ לארץ, עלול לפגוע בזכאות לקבלת שירותי בריאות.
דרכים לתשלום דמי הביטוח
- תושב ישראל השוהה בחוץ לארץ ואין לו הכנסות – ישלם דמי ביטוח מינימליים בסך 172 ש"ח (החל ב-1.1.2018) לחודש.
- תושב ישראל השוהה בחוץ לארץ, ויש לו הכנסות בחוץ לארץ מעבודה כשכיר שלא באמצעות מעסיק ישראלי – יחויב בדמי ביטוח בהתאם לשומה שתתקבל לגביו ממס הכנסה. שיעור דמי הביטוח הוא 5% דמי ביטוח בריאות ו-7% דמי ביטוח לאומי.
(בעניין זה התקבלה הבהרה נוספת בפגישה שנערכה עם נציגי המוסד לביטוח לאומי ביום 10.1.2018 – אם יש לתושב ישראל הכנסות מחו"ל, יחויב בהתאם לשומה שתתקבל ממס הכנסה. כל עוד לא מתקבלת שומה – הוא יחויב לפי המינימום).
- תושב ישראל שנשלח לעבוד בחוץ לארץ על ידי מעסיק ישראלי – חובת תשלום דמי הביטוח חלה על מעסיקו.
- תושב ישראל שמבוטח במדינת אמנה (מדינה שעמה יש לישראל הסכם לביטחון סוציאלי) ושילם דמי ביטוח לאומי במדינת האמנה – יחוייב בדמי ביטוח בריאות בלבד."
החל משנת 2014 המוסד לביטוח לאומי עורך בדיקה אוטומטית בעת קבלת שומה של מבוטח שכוללת הכנסה ממשכורת, אם קיים דיווח במקביל על הכנסות שכיר ממקור חיצוני (כגון מטופס 126).
אם לא קיים עיסוק כשכיר במערכת, המבוטח מקבל מכתב לבירור. מבוטח שאינו שולח הסבר בצירוף מסמכים מחויב (בדרך כלל) כברירת מחדל על הכנסה שאינה מעבודה שמקורה ממשכורת בחו"ל.
במקביל, ובהדרגה, אמור המוסד לביטוח לאומי לשלוח מכתבים גם למבוטחים נוספים שקיימת אי התאמה בנתוניהם.
כאמור לעיל ועל פי סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי, הכנסות מחו"ל חייבות בדמי ביטוח כאשר מקורן בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה בהתאם לכללים הנהוגים במוסד לביטוח לאומי. להלן דוגמאות לסוגי הכנסות מחו"ל:
- בסעיף 350(א) לחוק הביטוח הלאומי נקבעו בין היתר הכנסות מחו"ל שאינן חייבות בדמי ביטוח (לדוגמה: ריבית מבנק בשיעור מס מוגבל).
- יש פטור מדמי ביטוח לאומי בלבד (ולא פטור מדמי ביטוח בריאות) על הכנסות מחו"ל בגין עבודה שבוצעה בחו"ל, אם מקור ההכנסה הוא במדינה שישראל חתומה עמה על אמנה לביטחון סוציאלי הכוללת מניעת כפל דמי ביטוח לאומי, ונוכו דמי הביטוח הלאומי במדינת האמנה על פי הכללים שבאמנה (עד שנת 2010 מבוטחים אלה חויבו בדמי ביטוח בריאות בסכום מינימום).
לדוגמה, האמנה עם איטליה כוללת מניעת כפל דמי ביטוח לתושב ישראל שעובד באיטליה אצל מעסיק זר, רק מחודש דצמבר 2015.
- כאשר מבוטח עובד כשכיר בעבור מעסיק זר, הוא מסווג במוסד לביטוח לאומי כעובד שחייב בדמי ביטוח בעד עצמו [תקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח)] לפי ההכנסות בשומה:
א. אם המבוטח עובד בארץ – הוא משלם דמי ביטוח כעובד עצמאי ומבוטח כעובד שכיר, לרבות לענף דמי אבטלה.
ב. אם המבוטח עובד בחו"ל – הוא משלם דמי ביטוח כמבוטח בעל הכנסות שאינן מעבודה.
פסק דין בבית הדין האזורי בעניין גביית דמי ביטוח רטרואקטיביים לשנים ישנות
בית הדין האזורי לעבודה קבע ביום 26.6.2017, ב"נסיבות היחודיות של התיק דנן", כי המוסד לביטוח לאומי לא יוכל לגבות את דמי הביטוח שהוטלו על התובע בשנת 2015 בגין שנות המס 2009 ו-2010, בשל הכנסותיו ממשכורת אצל מעסיק זר בגין עבודה שבוצעה בחו"ל (15956-05-15 אריה מיזל נ. המוסד לביטוח לאומי).
נמסר מהמוסד לביטוח לאומי כי הוגש ערעור על פסק דין זה.