מדריך היערכות במסים

23.8.6 סי איי סופטוור ישראל בע"מ (אוקטובר 2022) הערכת שווי – עמדת פקיד השומה התקבלה

  • החברה הוקמה ב 1990. פיתחה תוכנות בתחום אבטחת המידע. בסוף שנות ה- 90 נרכשה על ידי CA Inc בתמורה ל- 400מ' דולר. שמרה על הקניין הרוחני הישן שלה, והחלה להעניק שירותי מו"פ ב- קוסט + 12.5% לחברת האם.
  • בשנת 2010 חברת הבת הישראלית מכרה את הקניין הרוחני הישן שלה לחברת האם האמריקאית בתמורה ל- 110מ' ₪. פקיד השומה טען ששווי הממכר הינו 670מ' ₪.
  • האם המחיר תואם לשווי שוק בהתאם לכללי מחירי העברה, או שהושפע מהיחסים המיוחדים לצורך הפחתת המס?
  • עיקרת המחלוקת: האם ה-IP צפוי לצמוח ולהישאר רלוונטי למשך שנים, או שמדובר ב-IP גוסס, שנשארו לו שנים מעטות?
  • בית המשפט בחן את הערכות השווי שהומצאו על ידי הצדדים – פסק לטובת פקיד השומה:
    • בית המשפט דן בקושי של בחינת חוות דעת כלכליות, ובמיוחד לפי שיטת ה DCF, המבוססות על הנחות עבודה שונות. ההלכה: בימ"ש לא יאזן בין חוות הדעת, אלא יבחר בתום ההליך באחת משתי חוות הדעת, או לחילופין ימנה מומחה מטעמו – רולטה מבחינת הנישום.
    • ביהמ"ש התקשה להכריע בין חו"ד אולם, מה שהכריע את הכף לדחיית הערעור היה בקשה תמימה/סטנדרטית שהוגשה ב 2009 לאישור ניכוי הוצאות לפי סעיף 20א, במסגרתה נתנה החברה תיאור כי פוטנציאל השוק של הטכנולוגיה שלה הינו מעל מיליארד דולר (המערערת טענה שמדובר בטעות, ובהעתק הדבק של חומר שיווקי ובקשה אחרת שהוגשה בנוגע לשירותי מו"פ שמוענקים לתושב חוץ).
    • הערכת השווי שנערכה בזמן אמת על ידי החברה היתה לקונית וחסרת פירוט בנוגע לדרך קביעת המחיר.

התאמה משנית:

  • נקבע כי הפרש התמורה שלא שולם (כ- 560מ' ₪) הינו למעשה הלוואה שהעניקה החברה לחברת האם, אשר נושאת ריבית רעיונית בשיעור של 2.25% משנת 2010 – האם בסמכות פ"ש? האם לפי סעיף 3(ט)/ 85א?
  • בית המשפט מסכים עקרונית עם החברה, אבל לאור פסיקת בית המשפט העליון בעניין קונטירה, נאלץ לפסוק לטובת פקיד השומה:

"…משנקבעה הלכה בעניין קונטירה בסוגיה כמעט זהה, אין לי אלא לדחות את טענות המערערת גם בהקשר זה, ולקרוא לבית המשפט העליון להתעמק בדבר ולדון לגופו של עניין בשאלת הסמכות להתאמה משנית לפי סעיף 85א לפקודה."

"….ואף אם שווי העסקה לצורך מס גבוה יותר, אין משמעות הדבר שהחברה העולמית הייתה צריכה לשלם למערערת את היתרה בפועל. ההתאמה "הראשית" נעשתה ביחס לפעולה שאכן התרחשה בעולם – העברת הקניין הרוחני לחברה העולמית. … . עם זאת, ההתאמה "המשנית", נעשית ביחס לפעולה שלא התרחשה ולא מחויבת להתרחש – תשלום עבור אותו קניין רוחני שהועבר. לא בכדי, הוראת סעיף 85א(א) לפקודה עוסקת אך ורק בדיווח לרשויות המס בקשר לעסקה שאכן התרחשה: "תדווח העסקה בהתאם לתנאי השוק ותחויב במס בהתאם". על כן, ספק אם יש מקום לבצע התאמה משנית על בסיס תשלום שלא שולם ואין כל חובה שישולם, שכן הדבר מהווה מעין "פיקציה על פיקציה" והוא אינו מתחייב בהכרח מדברי החוק".