צד נבדק מוגדר בתקנה 1 לתקנות באופן הבא:
""צד נבדק" – צד לעסקה בין-לאומית, שמתקיימים לגביו שני אלה:
(1) ניתן להניח שהשוואת העסקאות הדומות שביצע, תניב את התוצאה המהימנה ביותר לענין קביעת מחיר השוק.
(2) קיים לגביו מידע מתאים, נאות ומהימן יותר מאשר לגבי כל צד אחר."
לצורך ההשוואה יש להשתמש בנתוני העסקאות המהימנים ביותר, הדורשים מידת התאמות מינימאלית. במרבית המקרים הצד הנבדק יהיה הצד "הפשוט יותר", שאין בבעלותו נכסים מוחשיים ובלתי מוחשיים משמעותיים, ופעילותו קלה יותר לאפיון.