21.1.2 הגדרת מוסד כספי
סעיף 1 לחוק מע"מ:
"מוסד כספי" –
- חברה או אגודה שיתופית העוסקת בקבלת כספים בחשבון עובר ושב על מנת לשלם מהם לפי דרישה על ידי שיק;
- חברה המשתמשת כדין במילה "בנק" כחלק משמה למעט חברה ששמה מאזכר חברה או אגודה שיתופית שפסקה (1) חלה עליה;
- מוסד כספי כמשמעותו בחוק בנק ישראל התשי"ד-1954, אשר הוראות הנזילות מכוח החוק האמור חלות עליו;
- מבטח;
לעניין זה, "מבטח" – כמשמעותו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשי"א-1951, למעט קופת גמל הפטורה ממס הכנסה על פי סעיף 9(2) לפקודה;
הכוונה במונח מבטח לחברות ביטוח ולקופות גמל אשר בשליטתן. לא נכללים במונח זה סוכני ביטוח. קופות גמל הפטורות ממס הכנסה על פי סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה ושאינן נשלטות על ידי חברות ביטוח אינן "מבטח" לעניין חוק מע"מ.
- סוג בני אדם ששר האוצר קבע.
במסגרת סמכותו מכוח סעיף 5 לעיל התקין שר האוצר צו מס ערך מוסף (קביעת מוסד כספי), התשל"ז-1977, הקובע כי אלה יהיו מוסד כספי לעניין חוק מע"מ:
(א) עוסק שהוא חבר הבורסה לניירות ערך בת"א בע"מ וש-75% או יותר ממחזור העסקאות שלו נובעים מעסקאותיו בתור שכזה;
(ב) עוסק שהוא נאמן או מנהל קרן כמשמעותם בחוק להשקעות משותפות לנאמנות, תשכ"א-1961, וש-75% או יותר ממחזור העסקאות שלו נובעים מעסקאות בתור שכזה;
(ג) מי שעסקו במכירת מט"ח או ני"ע או מסמכים סחירים אחרים, אף אם הוא רוכש אותם לצורך קבלת פירעונם או פדיונם.
יתכנו מקרים בהם גוף שאינו נתפס על ידי אחד מחלקי ההגדרה שבסעיף 1 לחוק מע"מ, יירשם כ"מוסד כספי", או להיפך, גוף שנתפס בגדר אחת החלופות של הגדרת "מוסד כספי" לא יירשם ככזה.
מקרים אלו אפשריים כתוצאה מהפעלת הסמכות על ידי מנהל מע"מ מכוח סעיף 58 לחוק מע"מ.
סעיף 58 לחוק מע"מ העוסק ברישום מסוג שונה קובע:
"המנהל רשאי, לפי בקשת מי שנמנה עם סוג פלוני של חייבי מס או ביזמת עצמו, לרשום אותו כנמנה עם סוג אחר, הן לכל עיסוקיו או פעילויותיו והן למקצתם, אם ראה שמהותם קרובה יותר לסוג האחר".
הפעלת הסעיף יכולה להיעשות ביוזמת החייב במס או ביוזמת המנהל; הקריטריון אשר ינחה את המנהל הוא התשובה לשאלה, האם "מהותם" של עסקי החייב במס ופעילותו "קרובה יותר לסוג אחר" מהסוג שבו יש לסווגו. המנהל במסגרת הסמכות שהוענקה לו בסעיף 58 לחוק מע"מ חייב לשקול כל מקרה לגופו ובהתאם לנסיבות המיוחדות.
סעיף 58 לחוק מע"מ מאפשר שינוי הסיווג של חלק מפעילות החייב במס וזאת אם מתמלאים לפחות שני תנאים:
- קיימת אפשרות ממשית לעשות אבחנה בין החלקים;
- לכל חלק יש אופי פעילות ברור השונה מזה של החלק האחר.