20.9 נוהל וכללים לקביעת התרת זיכוי ממס בגין תרומה למוסד ציבורי על פי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה
(הוראת ביצוע מספר 3/2001 – שומה, מקצועית, משפטית מיום 7 בפברואר 2001)
מבוא
בהוראת ביצוע מס' 30/94 מתאריך 4.8.94 נקבעו לראשונה נוהלי בדיקה וכללים לקביעת התרת זיכוי ממס בגין תרומה למוסד ציבורי מוכר על פי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה (להלן: "מוסד ציבורי מוכר לעניין תרומות").
בעקבות בדיקה מקיפה של תפעול הנושא, הופקו לקחים, הוסקו מסקנות וגובשו המלצות לשיפור מערך התפעול והבקרה.
בעקבות זאת, עודכנה ההוראה הנ"ל, הורחבה ונערכה מחדש. הוראה זו באה איפוא במקום הוראת הביצוע 30/94.
זיכוי בגין תרומה למוסד ציבורי מוכר לעניין תרומות
תקרת הזיכוי
על פי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה ובהתאם לתיקון מספר 124 לפקודה שתחולתו נקבעה לגבי תרומות שתרם אדם בשנת המס 2000 ואילך, זכאי אדם לקבל זיכוי ממס בגין תרומתו לקרן לאומית או למוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9(2) לפקודה, אם שר האוצר קבע אותו לעניין זה, באישור ועדת הכספים של הכנסת. שיעור הזיכוי עומד על 35% מסכום התרומה (במסגרת תיקון 147 לפקודה נקבע כי החל משנת המס 2006 שיעור הזיכוי יהא כדלקמן: 35% – אם התורם הוא יחיד ושיעור מס חברות – אם התורם הוא חבר בני אדם – פ.ק) ובלבד שסכום התרומה
בשנת המס עולה על 190 שקלים ולא יותר מתקרת סכום של 9,350,000 שקלים (נכון לשנת 2023) אך בשום מקרה לא יותר מ-30% מההכנסה החייבת, על פי הסכום הנמוך.
סכום תרומה העולה על התקרה המותרת לזיכוי בשנת מס בה נתרם, יועבר לשנות מס העוקבות ויזוכה מהמס בשלוש שנות המס הבאות בזו אחר זו, ובלבד שלא יינתן זיכוי בכל אחת משלוש שנות המס, כאמור, בשל סכום כולל של תרומות העולה על התקרה לזיכוי, המותרת באותה שנת מס.
במקרה שתיווצר חריגה מתקרת סכום תרומה המותרת, הנובעת מהעברת סכום תרומה משנת המס הקודמת, יובא תחילה בחשבון לצורך חישוב הזיכוי סכום התרומה המועבר, משנה קודמת.
מסלולי התרת הזיכוי
זיכוי ממס בגין תרומות למוסדות ציבור מוכרים לעניין תרומות ניתן לתבוע באחד משלושת המסלולים הבאים בהתאם לעניין:
(1) במסגרת הגשת דוח שנתי על הכנסות, לגבי שנות המס הקודמות. מסלול זה מתאים לעצמאים חברות ושכירים.
(2) במסגרת תיאום מס בתוך שנת המס השוטפת ובמגבלות שיפורטו בחוזר זה. במסגרת מסלול זה יינתן זיכוי לשכירים בלבד.
(3) זיכוי ממס לשכירים במסגרת תשלום השכר, כאשר הזיכוי מתבצע על ידי המעביד. בהתאם להוראות תקנה 9(א) לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג – 1993 (להלן: "התקנה"), פקיד שומה רשאי, עפ"י בקשת העובד, להורות למעביד להקטין את ניכוי המס או להימנע ממנו, כאשר לעובד מגיע ניכוי, זיכוי או נקודת זיכוי, וכן במצבים בהם הכנסתו פטורה כולה או מקצתה.
מכוח התקנה, פרסמה רשות המיסים הוראת ביצוע מס הכנסה מס' 7/2012 (להלן: "הוראת הביצוע"), בדבר אישור למעביד למתן זיכוי לפי סעיף 46 לפקודה, לעובדיו, באמצעות תלוש שכר.
הוראת הביצוע כוללת תנאים בהם צריך לעמוד מעביד על מנת לקבל אישור למתן זיכוי כאמור.
מעביד אשר עומד בכללי הוראת הביצוע, יוכל להחזיר לעובד את הזיכוי בגין התרומות שתרם, דרך תלוש המשכורת ולחסוך לעובד הגשת דוח שנתי למס הכנסה.
רשימת מוסדות מאושרים והפצת קבלות על ידי מוסדות בלתי מאושרים
את רשימת המוסדות המוכרים לעניין תרומות ניתן לראות הן בפרסום האינטרנט של אגף מס הכנסה והן בבדיקה פרטנית לפי מספר התאגיד – למייצגים המחוברים למחשב ש.ע.מ.
בנוסף, על מנת למגר את התופעה שהייתה קיימת בה מוסדות שאינם מוכרים לעניין אישור לפי סעיף 46 לעניין תרומות, השתמשו בנוסחים שונים על הקבלות שברשותם וזאת על מנת שישתמע לכאורה כי הם מוכרים לעניין תרומות, הוסדר בהוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות על ידי המוסד), התשנ"ב-1992 כי בנוסח המחייב לגבי מוסד מאושר לעניין תרומות יש להדפיס על
הקבלות את המילה "תרומה" ואת המלל הבא: "למוסד אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה", (ראה חוזר מס הכנסה מספר 38/92 מיום 1.11.92).
כללים להתרת או אי התרת זיכוי ממס בגין תרומה למוסד ציבורי מוכר לעניין תרומות
להלן נפרט בקצרה את הדרכים לגיוס תרומות ואת הכללים להתרת או אי התרת הזיכוי ממס לפי סעיף 46 לפקודה, והכל כפי שנקבע בחוזר. נציין כי מדובר בתמצית הכללים בלבד, וכי בכל מקרה יש לפנות לחוזר בו ישנם הסברים וכן פירוט החריגים והנסיבות הרלוונטיות, לפי העניין.
דרכים לגיוס תרומות
- הפקדה ישירה בחשבון/ הוראת קבע/ כרטיס אשראי;
- מתרימים מדלת לדלת;
- אירועים/ עריכת הגרלות.
כללים להתרת או אי התרת זיכוי ממס
במקרים הבאים לא יותר זיכוי בגין תרומות:
א. לא הוגשה לפקיד השומה קבלה מקורית. אולם, אם התרומה ניתנה על ידי שותפות או חברת מעטים יש להתיר הזיכוי בכפוף להוראות המפורטות להלן.
ב. המוסד אינו מופיע כמוסד מוכר במרשמי המחשב.
ג. תרומה בעילום שם – אלא אם מדובר בסכום כולל שאינו עולה על 400 שקלים חדשים ובתנאי שסכום התרומה הודפס מראש.
ד. קבלה הנושאת שם אחר משמו של הנישום שתובע את הזיכוי.
ה. העדר פרטי המוסד הציבורי על הקבלה – לא יותר זיכוי בגין קבלה שאינה נושאת את פרטי המוסד, מספר התאגיד וצורת התשלום (שיק, מזומן וכו').
ו. תרומה בשיקים דחויים, בהוראת קבע או בכרטיס אשראי – יותר רק הסכום שנפרע באותה שנה.
ז. לא הודפסה על הקבלה המילה "תרומה" וכן לא מופיע הנוסח כי "למוסד אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה".
ח. תשלום שכנגדו קיבל התורם תמורה מלאה.
ט. "תרומה" במסגרת השתתפות בהגרלה – אלא אם הפרס הצפוי הינו בעל ערך מועט וסימלי.
י. התנדבות כתרומה – מתן שירותים התנדבותיים למוסד המתבטאים בהשקעת שעות עבודה עבור המוסד לא יוכרו כתרומה לעניין זיכוי ממס.
יא. דיבידנד כתרומה.
יב. לא יותר זיכוי על סמך חוות דעת רואה חשבון שלא צורפו אליה הקבלות המקוריות.
במקרים הבאים יותר זיכוי בכפוף לתנאים המפורטים בחוזר:
א. תרומה בשווה כסף – נכס הון.
ב. תרומה בשווה כסף – מלאי עסקי.
ג. תרומת ימי עבודה/חופשה באמצעות המעביד (שאיננו המוסד הציבורי).
ד. תרומה שכנגדה נתקבלה תמורה חלקית – יש לבצע פיצול כך שקבלה בגין תרומה תינתן רק עבור הסכום העולה על התמורה שנתקבלה בידי התורם.
ה. תרומה על ידי שותפות, חברת מעטים או חברה משפחתית – יותר זיכוי לשותפים בשותפות ולחברים בחברת מעטים גם על פי העתק/צילום של קבלה, והכל לפי חלקם בשותפות/ בחברת המעטים; לחברה המשפחתית יותר הזיכוי לנישום המייצג.
ו. "תקרה" ו"רצפה" של סכום תרומות המותר לזיכוי על ידי קיבוץ.