מדריך היערכות במסים

20.5  שיעור מס השכר (מלכ"רים) – 7.5% מהשכר

ראה התייחסות להגדרת "מלכ"רים" לעניין חוק מע"מ בסעיף 20.11 להלן.

(1)       החיוב במס שכר

חברה (או יחיד) שהינה "עוסק" לצורכי מס ערך מוסף מחויבת במע"מ בשיעור של 17% (מיום 1 באוקטובר 2015) על הערך המוסף (הרווח) שלה. כעיקרון, הערך המוסף העסקי שווה לסכום הוצאות השכר וליתרת הרווח (שהם ההפרש בין מחיר המכירה של המוצר או השירות לבין עלות היצור, הכוללת את חומרי הגלם, העבודה וכד'). לפיכך, במקרים בהם אין אפשרות מעשית להטיל מע"מ בצורה הרגילה, נקבע כי יוטל בעקיפין מס על השכר והרווח כמקובל אצל מוסדות כספיים (בנקים, חברות ביטוח וכו'). לגבי מלכ"רים (מוסדות ללא כוונת רווח), מאחר ואין מטרת פעילותם יצירת רווח, מס הערך המוסף מוטל על הוצאות השכר בשיעור של 7.5%.

(2)       ה"שכר" נשוא החיוב

סעיף 4(א) לחוק מע"מ קובע כי על פעילות בישראל של מלכ"ר יוטל מס שכר באחוזים מהשכר ששילם המלכ"ר.

"שכר" הוגדר בסעיף 1 לחוק מע"מ כ"הכנסת עבודה כמשמעותה בפקודת מס הכנסה, לרבות קיצבה המשתלמת מאת מעביד למי שהיה עובדו". הגדרת שכר לעניין זה, למעט מלגה שניתנה לסטודנט או לחוקר בתקופת לימודיו במוסד לימוד ומחקר כאמור בסעיף 9(29) לפקודה.

נציין כי קיימת הגדרה שונה לגבי "שכר" המחוייב במס שכר בידי מוסד כספי, בסעיף 4(ב) לחוק מע"מ. בשנת 2008 בוצע תיקון להגדרה זו. תיקון זה לא יחול כאמור על "שכר" המתייחס למלכ"רים.

בהקשר זה ראה פרק 21 למדריך המס.

"הכנסת עבודה" לפי סעיף 2(2) לפקודה כוללת:

(א)       השתכרות או רווח מעבודה;

(ב)       טובת הנאה או קצובה;

(ג)        תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאות;

(ד)        שווי שימוש ברכב  או טלפון נייד המועמד לרשות העובד.

כמו כן, יש לשלם מס שכר על אותו חלק מהפרשות המעביד לקופות גמל לתגמולים ולקרן השתלמות שנחשב כהכנסה בידי העובד בעת הפרשתו לקופה. בהתאם לעמדת רשויות המס, יש לשלם מס שכר גם על תשלומים הפטורים ממס מעסיקים (אשר בוטל החל מיום 1.1.2008. לעניין זה ראה סעיף 20.6 להלן), כגון תשלומים להחזקת רכב, שווי רכב צמוד, תשלומים להחזקת טלפון, הנחות מריבית וקצבות.

בהקשר זה יצויין כי:

(1)   תגמולי מילואים המשולמים ע"י המעביד בשם המוסד לביטוח לאומי אינם בבחינת הכנסת עבודה, ואין הם חייבים במס שכר (פס"ד מועצת הלול, פס"ד סולל בונה).

(2)   מענק פרישה אינו נחשב להכנסת עבודה. מקור ההכנסה במקרה זה לעניין מס הכנסה הוא סעיף 9(7א) לפקודה (פס"ד חפץ), לפיכך הכנסה המהווה חלק ממענק הפרישה, אינה חייבת במס שכר. יצויין כי תיתכן פרשנות אחרת.

(3)   דמי פדיון חופשה דינם כדין הכנסת עבודה, ולא כדין מענק פרישה (פס"ד קופ"ח הכללית), ולכן הם יהיו חייבים במס שכר.

(4)       דמי לידה אינם נחשבים להכנסת עבודה, ובנוסף תשלומי אש"ל פטורים ממס.

(5)       קיצבת ילדים שאינה חייבת במס הכנסה לא תחויב במס שכר.

(6)       קיצבת שארים המשתלמת לשאירו של עובד לשעבר לא תחויב במס שכר.

(7)       קיצבאות (פנסיות) ששולמו לא על ידי מי שהיה המעביד לא יחויבו במס שכר.

(8)       דמי פגיעה לעובד שנפגע בתאונת עבודה בגין יום הפגיעה – משולמים דמי הפגיעה על ידי המעביד, ויחשבו כשכר עבודה החייב במס שכר.

בנוסף, יצויין כי כל סכום המשולם לעובד על ידי המעביד, מעבר לסכומים הקבועים בחוק הביטוח הלאומי כדמי פגיעה, נראה שיהווה שכר, וככזה יתחייב במס שכר.

(3)       פטור ממס שכר

סעיף 35 לחוק מע"מ פוטר מלכ"ר מתשלום מס שכר במקרים הבאים:

(א)     אם סך כל השכר השנתי שהוא משלם לעובדיו אינו עולה על סכום מסויים שקבע שר האוצר (193,972 ש"ח נכון לשנת 2023);

(ב)     פטור לקרנות מסויימות, כגון:

(1)     קרן המדע הדו-לאומית;

(2)     הקרן הדו-לאומית למחקר ולפיתוח תעשייתיים;

(3)     הקרן למחקר ולפיתוח חקלאיים של ארה"ב וישראל;

(4)     קרן גרמניה – ישראל למחקר ולפיתוח מדעי.