20.22 מתן פטור מלא לזכויות בנייה של מוסד ציבורי – ו"ע 6054/06 רשת תורה ומלאכה נ' מנהל מיסוי מקרקעין
העוררת, שהינה עמותה המהווה מוסד ציבורי, כמשמעותו בסעיף 61(ד) לחוק מיסוי מקרקעין, רכשה בשנת 2005 זכויות בעלות בקרקע חקלאית במושב בלפוריה, וזאת על פי החלטת ועדת העוררת "לפעול להתאמת הקרקע והכשרתה לבניית מוסדות חינוך ובתי ספר על פי מטרות העמותה". לאחר הרכישה הגישו הצדדים לחוזה המכר בקשה לקבלת פטור מתשלום מס רכישה לפי תקנה 9 לתקנות מיסוי מקרקעין. מנהל מיסוי מקרקעין שם את הרכישה לפי מיטב השפיטה, אולם לא אישר קבלת פטור כאמור. המערערת השיגה על החלטה זו, אולם השגתה נדחתה, בין היתר בשל העובדה כי לא הוכיחה שימוש בנכס במישרין למטרותיה. על החלטה זו נסב הערר שבנדון.
ועדת הערר דנה בתקנה 9 לתקנות מיסוי מקרקעין, הקובעת כי מוסד ציבורי יהיה פטור ממס רכישה לגבי מכירת זכות במקרקעין, במידה ושוכנע מנהל מיסוי מקרקעין כי המקרקעין משמשים או ישמשו בעתיד את המוסד במישרין. בנוסף, הדגישה הוועדה כי לפי תקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה) (תיקון), תשמ"ב-1982, החיוב במס רכישה על פי תקנה 9 הנ"ל הינו בשיעור של 0.5%.
השאלה שבמחלוקת הייתה האם עלה בידי העוררת להוכיח כי נתמלאו התנאים המזכים אותה בהקלה במס רכישה, וכפועל יוצא, האם היה על המשיב להשתכנע כי נכס המקרקעין שנרכש על ידי העמותה ישמשה בעתיד למטרותיה הציבוריות במישרין. לטענת המשיב, טרם הוגשה מטעם העוררת, למרות הזמן שחלף מאז רכישת הקרקע החקלאית, תוכנית מפורטת לשינוי ייעודה.
לדעתו, אין הוא אמור להסתפק בבדיקת מטרות העוררת לפיהן אינה רשאית לרכוש קרקע אלא למטרותיה בלבד, ולהתעלם מהיעדר פעילותה למימוש מטרותיה בנכס שנרכש.
ועדת הערר בחנה מהו משך הזמן שבו על המערערת לממש כוונתה להשתמש בנכס המקרקעין לצרכיה במישרין בלבד. לדידה של הועדה, התנאי בדבר שימוש בעתיד אינו מתמלא במידה והעוררת לא עשתה שימוש כאמור תוך זמן סביר הנראה לעין מיום רכישת החלקה.
במקרה שבנדון חלפו שנתיים מיום רכישת החלקה. בתקופה זו העוררת לא פעלה פעולה של ממש למימוש מטרותיה בחלקה כאמור, אולם, מתוך העדויות עולה כי עובר לרכישה ערכה העוררת בירורים לעניין סיכוי שינוי הייעוד ואף פנתה לגופים שונים לצורך קבלת הצעת מחיר וערכה מדידות בחלקה. העוררת טרם פנתה לרשויות התכנון לצורך שינוי הייעוד, אולם הניחה, על סמך בדיקותיה, כי גם לה תאושר הקמת מסגרת חינוכית בחלקה לכשתפנה לרשויות כאמור.
נקבע כי בנסיבות העניין, טרם חלף הזמן הסביר הנראה לעין למימוש תנאי ההקלה במס. הועדה השתכנעה כי כוונת העוררת ברכישת החלקה לצורך מימוש מטרותיה הינה כנה, ולפיכך זכאית היא לקבל הקלה במס. הוועדה קבעה כי אם בעתיד הנראה לעין לא תמומש כוונת העוררת כאמור, יהיה עליה להשיב את סכום ההקלה בו זכתה.
הערר נתקבל.