17.2.11 החלטת מיסוי 6830/17 מיום 2.10.2017- קביעת הכללים ליחיד שהגיע לישראל ושומר על זיקה למדינה המקורית
יחיד תושב מדינת אמנה, המצוי בהליכי גירושין, עוסק בפעילות מסחרית בישראל וברחבי העולם. החל משנת 2016 הגדיל היחיד את מספר ימי שהייתו בישראל. בעת שהותו בישראל, מתגורר בדירה בבעלותו. ליחיד ניתנה החלטה ב"מסלול הירוק", לפיה ייחשב כ"תושב ישראל לראשונה" החל מיוני 2016 בכפוף לקיומו של מרכז חיים בישראל. היחיד פנה לרשות המיסים לאור כוונתו להעביר את מרכז חייו לישראל (לראשונה), בבקשה לקבוע תנאים אשר בהתקיימם יוכל לקבל אישור תושבות שאותו יוכל להציג לרשויות המס במדינת המוצא.
הוחלט כי החל משנת המס 2019, ובתום כל שנת מס לאחריה, פקיד השומה הקרוב למקום מגוריו של היחיד, יהא רשאי להנפיק אישור תושבות, אך ורק החל משנת המס 2017 ואילך, ובלבד שיתקיימו התנאים שלהלן במצטבר:
- מספר ימי השהיה של היחיד בישראל בכל שנת מס הינו 142 ימים ומעלה.
- מספר ימי השהיה של היחיד בישראל, בכל שנה, יהא גבוה ממספר ימי השהיה של היחיד בכל מדינה אחרת באותו שנה.
- ליחיד יהיה "בית קבע" בישראל, כמשמעותו בחוזר מס הכנסה 8/2002.
- היחיד לא בחר בשנת הסתגלות.
- ליחיד אין בת זוג שאינה תושבת ישראל.
- היחיד יציג חו"ד מאת רו"ח במדינת האמנה כי לפי מבחני הדין הפנימי בה אין הוא נחשב תושב החל משנת המס 2017.
- בעת הגשת הבקשה לאישור תושבות, בתום כל שנת מס החל מתום שנת המס 2019 ואילך, עבור פרק הזמן שלא קדם לשנת המס 2017, יצהיר היחיד כי עמד בתנאים לעיל ויצהיר כי בכוונתו להמשיך ולעמוד בתנאים לעיל בכל שנה לגבי שתי שנות המס הבאות.
ההחלטה הנדונה מבטלת ומחליפה את הוראות סעיף 2 להחלטת מיסוי 9857/12, קרי, ההחלטה משנה את התנאים לקבלת אישור תושבות מפקיד השומה.