מדריך היערכות במסים

17.19   חילופי מידע לפי הסכם בין-לאומי

ביום 2 בספטמבר 2015 אישרה מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ה 2015, אשר נכללים בה, בין היתר, שינויים נרחבים בכל הקשור לחילופי מידע בינלאומיים לצרכי אכיפת מס. שינוי זה הוא חלק ממגמה עולמית במסגרתה פועלים באופן נמרץ, ארגון ה- OECD, האיחוד האירופאי והגלובל פורום, לשקיפות ולחילופי מידע למטרות מס כדי לקדם ולייעל את חילופי המידע בין המדינות. כך, למשל, החל משנת 2010 דורש ארגון ה- OECD ממדינות החברות בארגון וכן ממדינות נוספות, להצטרף לאמנה הרב-צדדית לסיוע מינהלי בענייני מס (Multilateral Convention on Mutual Administrative Assistance in Tax Matters).

ישראל חתמה על האמנה ביום 24 בנובמבר 2015. האמנה אושררה על ידי ישראל ביום 31 באוגוסט 2016. עד כה חתמו על האמנה מעל ל-100 מדינות. במסגרת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 207), התשע"ו–2015 אשר תחולתו מיום 1 בינואר 2016, נוספו סעיפים 214א עד 214ד לפקודה, תחת פרק רביעי לפקודה, באופן שמאפשר למדינת ישראל לחתום על הסכמים לחילופי מידע, וליישמם בהתאם לסטנדרטים המקובלים כיום בעולם.  סעיפים 231 ו – 234 לפקודה קובעים חובת סודיות רחבה. העברת מידע ללא היתר של שר האוצר או שלא לצורך הפקודה מהווה עבירה פלילית. על כן, תחת סעיפים 214א עד 214ד מצויין במפורש, כי על אף האמור בסעיפים האמורים, רשאי המנהל להעביר מידע לרשות מס במדינה אחרת בהתאם להסכם בין לאומי, בכפוף לסייגים מסוימים ובכללם לשמירת סודיות המידע אצל הגורם המקבל, ולאי העברת מידע אשר נאסר על רשות המסים בחוק לעשות בו שימוש לצרוך גביית מסים. העברת המידע תותר בין על פי בקשה של רשות מס זרה ובין ביוזמת המנהל. כאשר לעניין זה, "הסכם בין לאומי" מוגדר כאמנה למניעת כפל מס או הסכם לחילופי מידע. יודגש, כי לעניין העברת מידע בהתאם לבקשת רשות מס זרה, על המנהל להודיע לתושב ישראל על הכוונה להעביר מידע לגביו לפחות 14 ימים לפני העברת המידע, אלא אם כן רשות המס של המדינה הזרה ביקשה שלא להודיע כאמור. בנוסף, נקבע, כי לצורך איסוף המידע לשם העברתו למדינה אחרת לפי הסכם בין-לאומי, יהיו למנהל ולפקיד השומה הסמכויות שיש להם לפי סעיפים 135 עד 140א לפקודת מס הכנסה, הנתונות להם לצורך אכיפת דיני המס בישראל. כמו כן, נקבע כי שר האוצר יפרסם הודעה ברשומות על כל הסכם לחילופי מידע שנחתם.

בהמשך לכך, בחודש מאי 2016 חתם ראש רשות המסים המכהן, מר משה אשר על על הצטרפותה של ישראל להסכם רשויות מוסמכות ליישום האמנה המולטילטרלית לחילופי מידע אוטומטי הנוגע למידע פיננסי (“CRS”) – וכן ליישום האמנה המולטילטרלית לדיווח בין מדינתי  (“CBC”). ה- CRS (Common Reporting Standart) הינו הסכם ליישום חילופי מידע אוטומטיים בנוגע לחשבונות פיננסיים של תושבים זרים. ההסכם ותקניו פותחו על ידי ה- OECD לצורך אכיפת מס. ההסכם מגדיר תקן הקובע בין היתר הוראות לגבי סוג המידע שהמדינות יעבירו, מועד העברת המידע והגופים הפיננסים עליהם תחול החובה של העברת המידע לרשויות. אחידות התקן נועדה לצמצם את העלויות הכרוכות בריבוי תקנים לממשלות ולמוסדות הפיננסיים ועל מנת לאפשר החלפת מידע ביעילות עם מדינות רבות בו זמנית. העברת המידע בנוגע להסכם CRS תחל בספטמבר 2018.

בחודש פברואר 2019 נכנסו לתוקף תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסים), התשע"ט-2019, המאפשרות חילופי מידע אוטומטיים בנוגע למידע פיננסי בהתאם לתקן ה- CRS. בהתאם לתקנות מדינת ישראל תעביר מידע לרשויות מס זרות על חשבונות בנק של תושבים זרים בישראל ומנגד תקבל רשות המיסים מידע על חשבונות בנק של תושבי ישראל המנוהלים מחוץ לישראל בתוך כ- 100 מדינות שונות. ישראל צפויה להעביר, וגם לקבל מידע על חשבונות בנק נכון לשנים 2017 ו-  2018 כבר בספטמבר 2019.

ה CBC (Country-by-Country Report)-הינו הסכם לדיווח בין רשויות המס של המדינות  על פעילותן והכנסותיהן של של קבוצות רב לאומיות. במסגרת הסכם זה קבוצה רב לאומית תידרש להגיש בין היתר דוח שנתי הכולל מידע בגין כל ישות בקבוצה במסגרת ההסכם  תעשה החל מסוף שנת 2017 (להרחבה ראה פרק 23 בנושא מחירי העברה).

המכשיר המולטילטרלי –  Multilateral Instrument (MLI)

פורום G20, בשיתוף עם ארגון ה- OECD, יזם את תוכנית ה- BEPS (שחיקת בסיס המס והסטה של רווחים) שמטרתה להיאבק בתכנוני מס בינלאומיים, לרבות הימנעות של תאגידים רב לאומיים מתשלומי מס על ידי שיחקת בסיס המס או הסטת רווחים למקלטי מס.

לאחר עבודה ממושכת בשיתוף של למעלה מ- 60 מדינות, נתקבלה הסכמה על שורת צעדים ליישום בדין הפנימי ובהוראות שבאמנות המס, במטרה לטפל בתופעת ה- BEPS.

מכיוון שתיקון אמנות מס או החלפתן כרוכה בהליך ארוך, יזם ה- OECD הליך של מכשיר מולטילטרלי (MLI) שהוראותיו יתקנו את רוב אמנות המס של המדינות החתומות עליו, בהתאם להמלצת ה- BEPS.

ה- MLI כולל נושאים כמו מניעת ניצול לרעה של הוראות אמנה, טיפול בישויות שקופות, מבחני שובר שוויון לתושבותן של ישויות , טיפול במוסדות קבע, מחירי העברה, הליכי הסכמה הדדית והליכי בוררות.

ביום 7 ביוני 2017, חתמה ישראל יחד עם 68 מדינות נוספות על אמנה מולטילטרלית להחלת ה- MLI. ישראל בחרה להחיל את ה- MLI על כל אמנות המס עליהן חתומה, וכן על אמנות המס שנחתמו בראשי תיבות.

לאחר החתימה על האמנה החלו המדינות בהליכי אישרור פנימיים.

ביום ה-13 בספטמבר 2018, ישראל הגישה ל-OECD את מסמך אשרור אמנת ה-MLI. במסגרת האשרור המדינות השונות מחויבות לאשר את עמדתן בנוגע לסעיפי ה-MLI השונים. בהתאם לכך, ישראל הגישה רשימה של 53 אמנות מס אותן היא מבקשת לתקן באמצעות ה-MLI.

ביום 1 בינואר 2019 נכנסו לתוקף הוראות ה- MLI הנוגעות לניכוי מס במקור על ריבית, דיבידנדים ותמלוגים. הוראות אלה יחולו על האמנות הדו-צדדיות של ישראל בכפוף לכך שגם הצד השני החתום על האמנה אישרר את ההוראות עד סוף ספטמבר 2018. באמנות דו-צדדיות עם מדינות שעדיין לא אישררו את MLI. ככלל, כדי שהוראה מסויימת תיכנס לתוקף באמנת מס מסוימת, נדרשות שתי המדינות החתומות עליה לאשרר את MLI. בנוסף, נדרש כי שתי במדינות יבחרו להכניס לתוקף את הסעיף הרלוונטי. ישראל בחרה לתת תוקף למרבית השינויים המוצעים ב-MLI.

ביום 17 בינואר 2022, פרסמה רשות המסים את חוזר 01/2022  בנושא: "האמנה המוליטרלית ליישוב אמצעים הנוגעים לאמנות המס למניעת שחיקת בסיס והסטת רווחים". נכון ל- 01 בינואר 2021 האמנה המולטילטרלית חלה לענין ניכוי במקור לגבי האמנות עם: אוסטריה, בלגיה, קנדה, צכיה, דנמרק, פינלנד, צרפת, גאורגיה, הודו, אירלנד, יפן, קוריאה, לטביה, ליטא, לוקסמבורג, מלטה, הולנד, פולין, פורטוגל, רוסיה, סינגפור, סלובניה, סלובקיה ואוקראינה.

נכון ל1- בינואר 2021 חלה האמנה המולטילטרלית לענין מיסים אחרים לגבי האמנות עם המדינות: אוסטריה, בלגיה, קנדה, דנמרק, פינלנד, צרפת, גאורגיה, הודו, אירלנד, יפן, לטביה, ליטא, לוקסמבורג, מלטה, הולנד, פולין, פורטוגל, רוסיה, סינגפור, סלובקיה, סלובניה ואוקראינה.

 

נכון למועד עריכת החוזר, רשימת המדינות הנוספות שעליהם תחול האמנה המולטילטרלית החל ב-01 ב ינואר 2022 צפויות לכלול, לכל הפחות את המדינות הבאות, ואפשר שיווספו מדינות נוספות לאחר עריכת חוזר זה. לענין ניכי במקור: קרואטיה, יוון, הונגריה ופנמה. לענין מסים אחרים: קרואטיה, צכיה, יוון, הונגריה, קוריאה ופנמה.