15.4 יישום התקנות הדולריות לאור ביטול חוק התיאומים
על אף תיקון 20 וביטולו של חוק התיאומים, לא בוצע כל שינוי בתקנות הדולריות (למעט הוראות ליציאה וכניסה מתחולתן כמפורט להלן) ותאגידים אשר ביקשו שלא יחולו על הכנסתם הוראות חוק התיאומים תוך 30 יום מתחילת שנת המס (במסגרת הוראות המעבר הוארכה תקופת הבקשה ל-90 יום חלף תקופת זמן של 30 יום בשנת 2008) ינהלו בשנת המס פנקסי חשבונות במטבע חוץ על פי תקנות מס הכנסה (כללים בדבר ניהול פנקסי חשבונות של חברות בהשקעת חוץ ושל שותפויות מסויימות וקביעת הכנסתן החייבת), התשמ"ו-1986 (להלן: "התקנות הדולריות").
האפשרות לניהול פנקסי החשבונות על פי התקנות הדולריות כאמור, מוקנית לסוגי התאגידים המפורטים להלן (בלבד), אשר בחרו בניהול פנקסי החשבונות בשיטה זו (להלן: "התאגיד"):
א. חברה בהשקעת חוץ כהגדרתה בסעיף 53ח לחוק עידוד השקעות הון (ראה סעיף 18.2.5 למדריך המס);
ב. שותפות שכל שותפיה הם תושבי חוץ וכל השקעותיהם בשותפות וכל הלוואותיהם לשותפות הם במטבע חוץ, והנציב אישר אותה לצורך סעיף 130א לפקודה;
ג. חברה ש-90% לפחות מהכנסותיה הן מהפעלת כלי שיט או כלי טיס בהובלה בינלאומית.
והכל למעט מוסד כספי כמשמעותו בסעיף 22 לחוק התיאומים.
התקנות הדולריות מחייבות את התאגיד לנהל פנקסיו הן בשקלים, הן בדולרים, וקובעות הוראות לעניין זה, בנוגע לקביעת ההכנסה החייבת או ההפסד של התאגיד, הרווח או ההפסד של התאגיד מניירות ערך נסחרים בבורסה, פחת שידרוש התאגיד, אופן חישוב רווח ההון, ועוד.
לאור זאת, לתאגיד הנמנה על סוגי התאגידים המפורטים לעיל, יתכן ועדיף לנהל את פנקסי החשבונות שלו על פי התקנות הדולריות. יחד עם זאת בבחינת הצורה הרצויה לניהול פנקסים כאמור, יש לקחת בחשבון גם את העובדות המפורטות להלן:
(1) תאגיד שבחר בניהול פנקסיו על פי התקנות הדולריות לא יוכל לחזור בו מבחירה זו, לפני תום שלוש שנים מהיום הקובע (היום בו החלו לחול עליו התקנות הדולריות).
(2) תאגיד אשר חזר בו מניהול פנקסי חשבונותיו על פי התקנות הדולריות (או שחדל להיות תאגיד כמפורט לעיל), לא יוכל לשוב ולבחור לנהל את פנקסי חשבונותיו לפי התקנות הדולריות לפני שחלפו שלוש שנים מתום שנת המס.
דין נכס קבוע בעת חזרה מניהול פנקסי חשבונות לפי התקנות הדולריות
בקובץ תקנות 6676 מיום 29.5.2008 שתחולתו מיום 1.1.2008 נקבע, כי תאגיד שניהל פנקסי חשבונות לפי התקנות הדולריות בשנת המס 2007, וחזר בו מבחירתו לנהל פנקסי חשבונות לפיהן, וביום 31 בדצמבר 2007, היה בידיו נכס קבוע כמשמעותו בחוק התיאומים, יראו אותו נכס כאילו היה "נכס קבוע" בידיו לפי חוק התיאומים ביום 31.12.2007.משמעות התיקון רלוונטית בעיקר למקרה בו חברה שיישמה את התקנות הדולריות העניקה הלוואה לחברה אחרת כנגד שטר הון וההלוואה הייתה נחשבת לנכס קבוע בידיה במידה והייתה מיישמת את הוראות חוק התיאומים. במידה והחברה תבחר שלא ליישם עוד את התקנות הדולריות הרי שבהתאם להוראות סעיף 3(י) לפקודה לאחר תיקון 164, החברה תוכל שלא לחייב את החברה מנפיקת שטר ההון בריבית והפרשי הצמדה ובכל זאת לא להכנס בתחולתו של סעיף 3(י) לפקודה.