15.2.2 ניכוי בשל אינפלציה – סעיף 7 לחוק התיאומים
בהוראות המעבר נקבע כי יתרת סכום שלא נוכתה בשנת המס 2007 לפי הוראות סעיף 7(ב) לחוק התיאומים, תנוכה מההכנסה בשנת המס 2008, ואולם אם ההכנסה החייבת בשנת המס 2008 כללה הכנסה שהיא סכום אינפלציוני לפי סעיף 88 לפקודה או לפי סעיף 47 לחוק מס שבח או לפי פרק שביעי 1 לחוק לעידוד השקעות הון (הטבות במס לגבי בניינים להשכרה), רשאי הנישום שלא לנכות את הניכוי מההכנסות האמורות. הפסד שנוצר מהניכוי ייחשב כהפסד מעסק שיועבר לשנות המס הבאות.
כמו כן נקבע בהוראות המעבר כי סכום ניכוי בשל אינפלציה שנזקף עד תום שנת המס 2007 ליחידות עבודה (מבנה שמשך בנייתו עולה על שנה) או קרקע שהן מלאי עסקי לפי הוראות סעיף 7(ה) לחוק התיאומים, יתואם לפי שיעור עליית המדד מתום שנת המס שבה נזקף הניכוי כאמור עד תום שנת המס 2007, וינוכה בשנת המס שבה ההכנסה ממכירתן של יחידות העבודה או הקרקע דווחה לראשונה.
בפסק הדין ר-ס חברה לייבוא וייצור מזון בע"מ נ' פקיד שומה ירושלים (ע"מ 423/10), אשר פורסם ביום 7 בפברואר 2013, נידונה השאלה האם ניתן לפרש את המילים "שיעור עלית המדד" גם לירידת השיעור ולא רק לעליתו. בית המשפט פסק שיש לפרש את החוק באופן העולה בקנה אחד עם תכלית העומדת בבסיסם של דיני המס וביניהם הבטחת הכנסה לקופת המדינה וחיוב הנישום בתשלום מס אמת. לכן ניתן לקבל את הפרשנות שניכוי או הוספה להכנסה החייבת יחושבו על פי שינוי בערך הכסף, בין אם ערכו עלה ובין אם ערכו ירד.