10.7 העברת חוב של בעל שליטה לחברה אחרת המצויה בשליטת משפחתו בכדי ליצור תמונת מצב של החזר חוב – פס"ד גנן משה
העובדות המפורטות בעמ"ה 133/97 גנן משה נ' פקיד שומה תל אביב 4, הינן כדלקמן:
המערער הוא מנהלה ובעליה של חברה א'. בנוסף, הוא מנהלה של חברה ב', אשר בעליה הם אביו ואשתו. המערער היה חייב לחברה א' סך של 265,595 ש"ח. המערער הפקיד בחשבון חברה א' שיק שנמשך מחשבונו הפרטי על סך סכום החוב. כמו כן, באותו יום בוצעה הפקדה בחשבון המערער של סכום דומה, אשר הוא סיכומם של שני שיקים שנמשכו על ידי חברה א' לפקודת חברה ב', ואשר הוסבו על ידי חברה ב' מיידית אל המערער עצמו.
פקיד השומה טען כי יש לראות בחוב הנדון אשר לא נפרע הכנסה חייבת בידי המערער, בהתאם לסעיף 2(2) או 2(10) לפקודה. לעומתו, טען המערער כי החוב נפרע, וכי כל הפעילות המתוארת הינה פעילות עסקית אמיתית.
בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת פקיד השומה בקבעו כי בנסיבות העניין נהפכו שתי חברותיו של המערער לכלי משחק בידיו, לצורך העמדת תמונה מסולפת של החזר חוב, שכלל לא התבצע על ידו. קביעה זו התחזקה לאור העובדה כי לא הובא בפני בית המשפט כל הסבר הגיוני לפעילות שנעשתה, וכן מהסיבה שאותו סכום אשר נלקח על ידי המערער מחברה ב' כהלוואה (על-ידי השקים שהוסבו לזכותו) לא מצא ביטוי בספרי חברה ב' בהגדלת חובו של המערער אליה.