10.10 אינסולבנטיות כנסיבה המעידה על מחילת חוב בפועל – פס"ד הורוביץ
בעמ"ה 1150/01-1154/01 הורוביץ אביהו ואח' נ' פקיד שומה תל-אביב-יפו 4, דן ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב, בין היתר, בהלוואה שקיבלה חברה ישראלית שבבעלות המערער, מחברה שמקום מושבה באנגליה. בגין הלוואה זו רשמה החברה הישראלית הוצאות מימון למשך מספר שנים, ולאחר תקופה זו הפסיקה לשלם ריבית בגין ההלוואה, והודיעה לחברה באנגליה כי לא תוכל בשלב זה לפרוע את חובה, אולם היא צופה כי בעתיד יהיה באפשרותה לעשות כן. כמו כן, קיבלו החברות המשפחתיות בבעלותו של המערער, הלוואות מחברה פרטית אחרת, שגם היא בבעלות המערער, ולאור חדלות הפרעון של שתיהן, קבע פקיד השומה כי החוב הינו חוב מחול כהגדרתו בסעיף 3(ב)(3) לפקודה.
בנוסף, בדוחות הכספיים של החברה הישראלית נכללה הסתייגות של רואי החשבון בעניין ההלוואה, בשל היעדר אישורי יתרות על ההלוואה מחו"ל.
עוד יצויין כי במהלך השנים נמחקה החברה האנגלית מרישומי רשם החברות באנגליה.
בית המשפט קבע כי בנסיבות אלו, המסקנה היחידה המתבקשת היא שהחברה האנגלית נואשה מלגבות את חובה, וכי מצב דברים זה תואם את ההגדרה בסעיפים 3(ב)(3)(א) ו-3(ב)(5) לפקודה.
בנסיבות אלו ברור מעל לכל ספק שהחברה הנושה החליטה לשמוט את חובה מכיוון שנואשה מגבייתו, לנוכח התקופה הארוכה בה לא שולם לה מאומה על חשבון החוב, ולפיכך, נוצרה בידי החברה לה נמחל החוב הכנסה חייבת.
המערערעים ערערו לבית המשפט העליון על החלטתו לעיל של בית המשפט המחוזי (ע"א 9715/03 אביהו הורוביץ ואח' נ' פקיד שומה ת"א 4). בית המשפט העליון דחה אף הוא את טענות המערערים, בקובעו כי על מנת לקבוע האם אכן נמחל החוב יש לבחון, בין היתר, כיצד התייחסו הצדדים אל החוב ומהם האמצעים והמעשים שננקטו לפרעונו או לצורך ויתור עליו. לעתים קיימים ביטויים חזקים, אם כי לא בלעדיים, המעידים על מחילה משתמעת, מבלי שזו זכתה לעיגון פורמלי. כך, למשל, כאשר בעל החוב מדווח על החוב כחוב אבוד. בדומה, ניתן ללמוד על מחילה בחלוף תקופת ההתיישנות לתביעת החוב.
בנוסף קבע ביהמ"ש העליון כי ניתן ללמוד על "מחילה" מהאינסולבנטיות של החייב ושל הנושה. אינסולבנטיות היא אינדיקציה, בין יתר האינדיקציות, שעשויה ללמד על מחילת חוב במובן סעיף 3(ב) לפקודה. קרי, אינסולבנטיות הינה מצב של חדלות פירעון שבו מתקשה החייב לעמוד בהתחייבויותיו, ובהינתן קשיים אלה, יכול הדבר להוביל לאי פירעון בפועל ולהתקדמות לקראת מחילה של החוב על ידי הנושה משהוא נואש מפירעון החוב לאור הקשיים הנגזרים מחדלות הפירעון.
במקרה דנן, ניתן ללמוד על מחילת חוב, וזאת לאור חדלות הפירעון של החברה הפרטית והחברות המשפחתיות, והפסקת פעילותן, מה שמלמד על עומק חדלות הפירעון של החברות, העדר דרישה כלשהי לתשלום החוב, והתקופה הארוכה (8 שנים) של החוב.
למרות היות הנושה חברה פרטית ואישיות משפטית נפרדת, לא ניתן להתעלם מן העובדה כי חברה פרטית זו נמצאת בבעלותו של המערער המחזיק במניותיהן של החברות המשפחתיות החייבות, ונראה כי יש גם בעובדה זו כדי ללמד על מחילת חוב מצידה של החברה הפרטית.