1.8 פסקי דין במיסוי בינלאומי
ע"מ 41182-01-19 זאב לדרמן נ' פקיד שומה תל אביב 5
בית המשפט המחוזי דן בערעור הנישום על החלטת פקיד השומה בעניין מיסוי רווח הון שנצמח לו ממכירת מניות. נשאלה השאלה האם המערער זכאי להיחשב תושב חוזר ותיק, כך שרווח ההון אשר נצמח לו פטור ממס, או שמא, כעמדת פקיד השומה, סיווג זה אינו חל בנסיבות העניין, ועל כן רווח ההון חייב במס בשיעורים הקבועים בחלק ה' לפקודה.
בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את עמדת המערער וציין בנוסף, הוא ציין כי לצורך קביעת מרכז חייו של אדם בתי המשפט מייחסים חשיבות למקום מגורי המשפחה. אך עם זאת, אין מדובר באינדיקציה מכרעת או יחידה וכל מקרה נבחן לפי מכלול נסיבותיו הייחודיות ולכן ייתכן מצב בו למשפחה גרעינית יהיו מרכזי חיים נפרדים. עוד ציין השופט כי לנוכח ההפרדה הגיאוגרפית בקרב המשפחה לא היה מקום לייחס משקל גבוה מדי לכך שהאישה והילדים שבו לגור בישראל.
ע"מ 61908-01-19 אדוארד בבחנוב נ' פקיד שומה גוש דן
בית המשפט המחוזי דן בערעור שהוגש על ידי יהלומן על החלטת פקיד שומה ת"א לייחס לו תוספת הכנסה עסקית ממקורות שונים. המערער טען, בין היתר, כי היה תושב חוץ (רוסיה) בשנים 2004-2008, וכי שב להיות תושב ישראל בשנת 2009 (במסגרת הוראת השעה המתירה למי שהיו תושבי חוץ רק 5 שנים) ועל כן זכאי למעמד של תושב חוזר ותיק החל משנת 2009, שזכאי לפטור ממס. המערער טעון כי המבחן העיקרי לקביעת התושבות הוא מבחן מרכז החיים ושמבחן חזקת הימים הקבוע בפקודה מסייע למבחן זה. לטענתו, מרכז חייו בשנים האמורות היה מחוץ לישראל, שם ניהל את קשריו העסקיים והאישיים, ואף חיזק את גרסתו בכך במהלך תקופה זו שהה מחוץ לישראל כ-300 ימים בשנה, וכי למעט שנת "היציאה", שנת 2004 בה חלה החלופה השנייה לחזקת הימים (425 ימים בשלוש שנים), לא חלו חזקות הימים (183 ימים או 425 ימים).
פקיד השומה טען כי המערער היה תושב ישראל בשנים אלו, בין היתר מאחר ובדיווחיו לרשויות ציין כי היה תושב ישראל (כולל בשנים בהן טען שהוא בעל מעמד של תושב חוזר ותיק), וכן כי אשתו וארבעת ילדיו התגוררו בישראל. כמו כן בישראל היה לו בית קבע בעוד שברוסיה החליף מספר כתובות כל כמה חודשים.
בית המשפט דחה את עיקר טענותיו של המערער בטענה כי "לא ניתן לומר כי למערער לא היה מרכז חיים בישראל בשנים 2004-2008".
(*)אזור פרפיריאלי מוגדר בסעיף 53א(1א) לחוק עידוד – יישוב מיעוטים כהגדרתו בפסקה 4 בחלק א' לתוספת השנייה, או יישוב המשויך לאשכול פרפריאליות 1 עד 4 וכן לאשכול חברתי חברתי כלכלי 1 עד 4, לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הבחינה תעשה במועד קבלת האישור.
תקופה השכרה מינימאלית – בה הדירות צריכות להיות מושכרות היא 15 שנים לפחות מתוך 18 השנים הראשונות שלאחר תום הבניה.
הטבת המס – שיעורי המס בגין הכנסה חייבת או בגין שבח ריאלי ממכריה או מהשכרה, לחברה 5%- 11% , וליחיד 24%-29%.
להלן טבלה המשווה בין המסלול החדש למסלול הקיים כפי שפרסמה רשות ההשקעות:
