1.6.3 רכישת בית המיועד להריסה יחשב לבית למגורים – ו"ע 6584-05-21 דביר ואח' נ' מנהל מיסוי מקרקעין מרכז
ביום 21 בפברואר 2023, ניתן פסק הדין על ידי ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין, בבית המשפט המחוזי מרכז – לוד בקשר לשאלה האם רכישת בית להריסה יחשב לדירת מגורים בכל הנוגע למס רכישה.
בני הזוג מוטי ושרית דביר (להלן: "העוררים") רכשו מגרש בגודל 804 מ"ר ועליו בנוי בית בתמורה לסך של 5 מיליון ש"ח, אשר שילמו בגינו מס רכישה מלא החל על דירת מגורים שאינה דירה יחידה. ובנוסף, יש להם דירת מגורים נוספת אשר נמכרה במהלך 18 חודשים מיום רכישת המגרש.
מיד עם החתימה על החוזה הבית הושכר, ושנה לאחר מכן עם העברת הבעלות בקרקע פיצלו העוררים את המגרש כאשר חלקו נמכר ובחלק שנותר הגישו העוררים בקשה להיתר הריסת הבית הישן ולבניית יחידת דיור במקומה.
לאחר מכירת הדירה הקודמת העוררים ביקשו החזר על חלק ממס הרכישה ששולם, כמתבקש על דירת מגורים יחידה.
העוררים טוענים שהרכישה היא לצורך מגורים וכראיה, רק לאחר תקופה הם הגישו בקשה להריסה ובניית דירה חדשה. ובנוסף, הבית הושכר לאחר לצורך מגורים.
פקיד השומה טען כי לאור כל הפעולות שביצעו העוררים כאמור, יש לראות בכך כרכישה של קרקע ולא של דירת מגורים. ובהתאם, יש לשלם מס רכישה החל על רכישת מקרקעין.
ועדת הערר דחתה את הערעור וזאת מהסיבה שלפי המבחן הסובייקטיבי נראה כי העוררים רכשו את הקרקע במטרה למכור חלק וביתר לבנות מחדש, ולא לצורך מגורים במצב הקיים.