1.17.2 פטור ממס שבח למוסד ציבורי – ו"ע 20-08-14419 מוסדות חזון ישעיה נ' מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים
ביום 30 בינואר 2023 ניתן פסק הדין של ועדת הערר מיסוי מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין מוסדות חזון ישעיה.
במקרה זה מדובר על עמותה בשם מוסדות חזון ישעיה ( להלן: העוררת ) שהוקמה בשנת 1998, ועיסוקה העיקרי הוא ניהול בתי ספר וגני ילדים. בשנת 2004 רכשה העמותה זכויות במקרקעין בירושלים אשר שימש כמוסד חינוכי.
לעוררת ניתן אישור על כך שנחשבת למוסד ציבורי בהתאם לסעיף 46 לפקודת מס הכנסה, אשר עמד בתוקפו עד לתום שנת 2013.
בחודש ספטמבר 2012 הורה בית המשפט המחוזי בירושלים על צו פירוק קבוע כנגד העמותה, ומינה לה עו"ד כמפרק. בתקופת הפירוק המוסד החינוכי הופעל על ידי עמותה אחרת.
בנובמבר 2018 העוררת מכרה את הזכויות במקרקעין בכדי שזו תמשיך להפעיל את המוסד החינוכי במקרקעין.
העוררת דיווחה על המכירה למנהל מיסוי מקרקעין ירושלים ( להלן: "המשיב" ), וביקשה שיחול הפטור ממס שבח על המכירה, בהתאם לסעיף 61 לחוק, שקובע פטור ממס שבח במכירת זכויות במקרקעין אשר שימשו למוסד ציבורי.
המשיב הוציא שומה ובה חייב את העוררת במס שבח, וטענתו הייתה בין היתר שהעמותה לא הגישה דוחות כספיים שנתיים כבר משנת 2013, ובהתאם, לא חודש משנת 2014 אישור המוסד הציבורי לפי סעיף 46 לפקודה, ועוד טען שבדיקה מעמיקה בפעילותה ניתן לראות כי נכסיה והכנסותיה אינם משמשים להשגת המטרה הציבורית כנדרש לפי סעיף 9(2) לפקודה וזאת למרות האישור שקיבלה באותן שנים.
העוררת לא קיבלה את טענת מנהל מיסוי מקרקעין ועל כך נוצר הערעור.
ועדת הערר מפי יו"ר הוועדה השופט א' דורות קיבלה את הערעור.
השופט בחן את הגדרת המונח מוסד ציבורי בסעיף 61(ד) לחוק מיסוי מקרקעין וקבע שאין לקבל את טענת המשיב לפיה מוסד שאינו מחזיק באישור לפי סעיף 46(א) לפקודה אינו יכול להיכלל בהגדרה האמורה. המשיב הדגיש כי בשנת מכירת הזכויות במקרקעין לעוררת לא היה אישור כאמור, וממילא לא ניתן להכיר בה כמוסד ציבורי.
סעיף 61(ה) לחוק קובע כי מוסד ציבורי שנקבע לעניין סעיף 46(א) לפקודה יראוהו כאילו נקבע גם לעניין סעיף קטן (ד), כלומר, יראוהו כמוסד ציבורי. לא ניתן לפרש הוראה זו באופן שמוסד שאינו מחזיק באישור לפי סעיף 46 לפקודה אינו יכול להיכלל בהגדרת מוסד ציבור שבסעיף 61(ד) לחוק.
ובנוסף קבע השופט, כי הגדרת המונח "מוסד ציבורי" שבסעיף 9(2)(ב) לפקודה כוללת דרישה בדבר הגשת דין וחשבון שנתי להנחת דעתו של פקיד השומה דרישה זו לא מופיעה בסעיף 61 לחוק ולכן אין לקבל את עמדת המשיב גם בקשר לטענה זו.
ועוד ציין השופט, כי אין חובה שהמקרקעין ישמשו את המוסד גם בשנת המכירה, וזאת משום שבסעיף 61(ב) רשום שמספיק שהמקרקעין הוחזקו על ידי המוסד 80% לפחות מתקופת ההחזקה, בכדי לקבל את הפטור ממס שבח.
העברת נכס מקרקעין לנאמנות חייבת במס שבח ורכישה – פסיקת בית המשפט העליון
סמואל וציזה גליס (להלן: "העוררים") העבירו נכסים לחברת נאמנות והגישו על כך דיווחים למשרד מיסוי מקרקעין וציינו כי בהתאם לאמור בסעיף 3 לחוק מיסוי מקרקעין הקניית נכס לנאמן אינה מכירה ולכן אין חבות במס שבח ובמס רכישה.
פקיד השומה הוציא שומה לפי צו שפיטה ובו חייב את העוררים במס שבח ובמס רכישה וטענתו הייתה כי הנכדה אינה יודעת שהיא הנהנית מכך שהנכסים יועברו אליה. ולכן אין מדובר בעסקה החוסה תחת סעיף 3 לחוק מיסוי מקרקעין, אלא מדובר במכירה של זכות במקרקעין לחברת הנאמנות, מכיוון שהבעלות בנכס משתנה.
בפסק הדין של ועדת הערר מיסוי מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי בתל-אביב, נדחתה עמדתה האמורה של רשות המיסים.
מנהל מס שבח תל אביב 1 ערער על החלטה זו וביום 30 ביוני 2022 ניתן פסק הדין של בית המשפט העליון שקיבל את הערעור ובו נקבע כי הנהנה צריך להיות מודע להיותו נהנה.
על החלטת בית המשפט העליון הוגש בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב של שופטים, אשר נדחה על ידי נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות מהסיבה כי פסק הדין שניתן אינו מסוג המקרים החריגים ויוצאי הדופן שבהם נפסקה הלכה העומדת בסתירה להלכה קודמת או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה מוצדק לקיים בה דיון נוסף.