1.16.5 ע"מ 13243-01-15 אור חי הנדסה בע"מ נ' פקיד שומה עכו ופקיד שומה חולון – חיוב בדמי ביטוח לאומי לפי זקיפת שווי רכב Save Tax
בפסק הדין של בית המשפט העליון, השופט ד' מינץ דן בערעור על חוק המס על הצמדת רכב לעובד מידי המעסיק. הוא קבע כי התקנות של החוק מציינות בבירור את הנוסחה לחישוב שווי השימוש ברכב ואין בהן פתח לחישובים חלופיים, כך שאין חשש לפרשנות שונה. הוא טען כי הסדרת החישוב על ידי נוסחה אחידה וברורה יכולה לקדם את היעילות והבהירות בגביית מס וזאת בהתאם לתכלית החקיקה להרחבת בסיס המס. השופט הסביר כי החוק אינו חורג מהמקובל בדיני המס והביא דוגמאות לתקנות מס קודמות שמתייחסות לחישוב מס בדרך דומה.
בהמשך לטענות שהוצגו לפני השופט מינץ בעניין "מס אמת" הוא טען כי השימוש בכללים ובחזקות חלוטות בנוגע לגביית "מס אמת" עשוי להוביל לפגיעה בעקרון היסוד של גביית מס אמת, אין בחשש כאמור, כדי להביא לביטול משקלם של שיקולי ודאות שיקולי יעילות ושיקולי סופיות אשר עומדים בבסיס דיני המסים לצד זאת יש להתייחס לכללים עם רצינות ולתת להם משקל, אפילו ביתר שאת במצב שבו אנו למדים מלשון המחוקק כי הוא מעדיף יעילות וודאות על פני דיוק ביחס לנישום הספציפי. עוד אמר כי בהצמדת רכב על ידי המעסיק גלומים יתרונות בלתי מוחשיים אשר את השווי המדויק שלהם לא ניתן לאמוד; לכן עולה הצורך בקביעת מחיר ממוצע המשקף את ערך המשוער שלטובה זו.
השופט בחן את הטענה לסיווג כלי רכב כ"רכב עבודה" לשם כך יש לבחון שני טנאים נפרדים.
- האם מורכב על הרכב ציוד עבודה באופן קבוע או שמבנה הרכב בנוי לביצוע עבודה?
- האם הרכב אינו מיועד להובלת משא או להסעת נוסעים.
רכב המיועד להסעת נוסעים אינו מוגדר כ"רכב עבודה". הוא הבהיר כי כלי הרכב של אור חי הנדסה בע"מ משמשים לצרכים אישיים לעובדים ולמשפחתיים של העובדים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, כולל סופי שבוע וחגים. לפיכך, החליט כי לא ניתן להגדיר שמדבור ב"רכב עבודה" ושהם אינם נכנסים תחת הסיווג כל עוד השימוש העיקרי בכלי הרכב אינו לצורך עבודה, בשונה מכלי רכב שייעודו הבלעדי הוא כזה, כדוגמת משאית הובלה, מערבל בטון ומשאית גורר תומך.