מדריך היערכות במסים

 1.16.17 ע"א 1579/20 אנגל נ' פקיד שומה תל אביב – הורשת הפסדים לצורכי מס

בפסק הדין, אנגל נ' פקיד שומה תל אביב, שניתן בבית משפט העליון, ביום 18 באוגוסט 2021, עסק בית המשפט בסוגית הורשת הפסדים לצורכי קיזוז מס.

באירוע שלהלן שנידון תחילה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, דובר על אדם שהוריש הפסד מעסק בסך של 2.6 מיליון ש"ח והפסד הון בסך של 46 מיליון ש"ח. במסגרת המחלוקת נידונה הפרשנות למונח "אותו אדם" המופיע בסעיף 28 לפקודה, בית המשפט קבע שאין לראות במונח זה ככולל את יורשיו של הנישום שנפטר. המערערים (יורשי המנוח) טענו שסעיף 92(ב) אינו כולל את המונח "אדם" ועל כן יש להבדיל הוראה זו מהוראות סעיף 28. השופט דחה טענה זו וקבע כי לצורך הפרשנות לפיו ניתן לאפשר קיזוז הון על ידי היורש, צריך שסעיף 91(ב) יכלול את המונח "יורש". היעדר המונח "אדם" מסעיף 92(ב) אינו יוצר יש מאין וזה אינו מתייחס לעניין היורשים. על כך הוגש ערעור לבית המשפט העליון.

בית המשפט העליון דחה את הערעור ואף התייחס בנימוקיו לפסק דין בעניין שרגא (ע"מ 41641-01-14 שרגא נגד פקיד שומה חולון). השופט נדרש לענות על הטענה שהעלה פקיד השומה בדבר קיומה של הלכה פסוקה בעניין זה. השופט דחה טענה זו מהסיבות שלהלן:

הערעור שהוגש לבית המשפט העליון בעניין שרגא נמחק ולא נדחה.

בעניין שרגא הוכרעה השאלה בדבר קיזוז הפסדים מעסק שצבר נישום שנפטר בידי יורישו, לפי סעיף 28 לפקודה בלבד. ואילו במקרה שלנו, השאלה היא בדבר קיזוז הפסדי ההון המועברים מתייחסת לסעיף 92 לפקודה שלא נוצלו בידי הנישום שנפטר.
לדבריו אם סעיף 28 לפקודה לא היה נוקט בלשון "אותו אדם", לא מתבקשת מסקנה שונה ביחס לפרשנותו. העובדה שאופן ניסוחו של סעיף 92 לפקודה אינו זהה לסעיף 28 לא מובילה למסקנה אליה מכַוונים המערערים. שכן, סעיף 92(א)(1) לפקודה נוקט בלשון "סכום שהיה לאדם" ואילו סעיף 92(ב) יוצר קשר ישיר לסעיף קטן (א) בהתייחסו לסכום שלא ניתן לקזזו "כאמור בסעיף קטן (א)" וממילא ברור שמשמעות התיבה "כאמור בסעיף קטן (א) היא סכום הפסד הון שהיה לאדם.

עוד התייחס השופט לפסק דין ע"א 3415/97 יואב רובינשטיין ושות' נגד פקיד שומה למפעלים גדולים ואמר כי רכישת" הפסדים" לצרכי מס לא נעשית באופן ישיר, שכן הדבר אינו אפשרי. היא נעשית באופן עקיף, באמצעות רכישת מניות החברה, שכאישיות משפטית עומדת לה יתרת הפסדים לא מנוצלים לצורכי מס ושהיא יכולה, כאותה נישומה, אך בחילופי בעלים, לדרוש לקזז כנגד הכנסותיה.
הדבר נגזר מכך שהיכולת לקזז הפסדים לצורכי מס מהווה "זכות אישית" אשר לא ניתן להעבירה באופן ישיר לאחר.