1.1.2 סווג חברה ייעודית למימון פרויקט נדל"ן
פסק הדין עוסק בערעור שהגישה ברק תמ"א ים סוף 8 בע"מ (להלן: "המערערת"), על החלטת מנהל מס ערך מוסף ירושליים (להלן: "המשיב") להשאיר את סווגה כ"מוסד כספי" לאחר שימוע שנערך בעניין.
המערערת הוקמה כחברת בת ייעודית של חברת "ברק הס החזקות בע"מ" ("חברת האם") אשר התקשרה בהסכם הלוואה מיום 25.1.2017 עם חברת התחדשות עירונית בשם ב.ע.י. ים סוף 8 בע"מ (להלן: "היזם"), אשר כלל, לטענת המערערת, שירותי יעוץ וניהול לפרויקט ברחוב ים סוף 8 בירושלים. במסגרת ההסכם נקבע, כי המערערת תעניק שירותים לאיתור גורמי מימון לפרויקט ושירותים לתחזוקת הקשרים הפיננסיים ושירותי בקרה שוטפים ליזם. בהמשך אכן המערערת הצליחה לגייס את המימון הנדרש ליזם.
המשיב טען כי עיקר פעילותה של המערערת הינו מתן אשראי. שאר הפעילויות הינן טפלות ומשכך, החליט מתוקף סעיף 58 לחוק לרשום את המערערת כמוסד כספי, בדומה לבנקים שנותנים אשראי ללווים.
השופט דורות מציין כי הצדדים מסכימים כי המערערת אינה עונה להגדרה של "מוסד כספי". כמו-כן, מדובר בחברה שהוקמה לבצע עסקה אחת ויחידה ולפיכך אין פעילותה "דומה" לפעילות של הגופים שהוגדרו כמוסד כספי בצו שר האוצר, וממילא לא היה מקום לעשות שימוש בסעיף 58 לחוק לשם סיוּוגה של המערערת כמוסד כספי. העובדה שבנק נותן אשראי אינה מלמדת כי כל נותן אשראי הינו בנק המוגדר כמוסד כספי לצרכי מע"מ.
לאור כל האמור, קיבל השופט דורות את הערעור וקבע, כי על המשיב לרשום את המערערת כעוסק.
פסק דין עיקריים:
- סיווג כ"עוסק" שמא כ"מוסד כספי" בגין מתן הלוואה יחידה – ע"מ 79285-12-20, ברק תמ"א ים סוף 8 בע"מ נ' מע"מ ירושלים. נקבע, בניגוד לעמדת מע"מ, כי החברה תסווג כ"עוסק" ולא כ"מוסד כספי".
- אי סיווג חברה העוסקת במסחר בני"ע בחשבון נוסטרו בלבד כמוסד כספי ובהתאם אי תשלום מס שכר וריווח. ע"מ 54320-04-18, י.ג.מ. השקעות בע"מ נ' רשות המיסים.
- מע"מ בשיעור אפס על שירותי ברוקארז' לתושב חוץ. ע"מ 69931-03-19, ג'י אף איי סקיורטיס לימיטד נ' מנהל מע"מ ת"א מרכז.
- פס"ד אמדוקס – ניכוי מס תשומות בקשר עם הוצאות דמי שכירות, חשמל, מים וניהול שניתן ליחסן לדרי אוכל, מטבחים וחדרי אחסון עבור העובדים. ע"א 2180/21, מנהל מע"מ נתניה נ' אמדוקס ישראל בע"מ.
- פס"ד תנובה ע"מ 39314-06-19, תגמולי ביטוח להם זכאית המערערת אינם מהווים תמורה השוללת החזר מס עסקאות המגיע לה לנוכח קיומו של חוב אבוד.
החלטות מיסוי בתחום מע"מ
החלטת מיסוי 3109/20, החבות במס בגין הוצאות מימון הערבות להבטחת השקעות של רוכשי דירות:
- בכפוף לנסיבות החלטת המיסוי נקבע כי הוצאות עלויות מימון הערבות המשולמות על-ידי החברה מחשבון הליווי – לא יהוו חלק ממחיר העסקה של מכירת הדירה החייבות במע"מ.
- השתתפות מלכ"רים במכרזים שפורסמו על-ידי המדינה:
- ביום 15 באוגוסט, 2022 פרסמה רשות המיסים הנחיות לפעולה ביחס למלכ"רים המשתתפים במכרזים שפורסמו על-ידי המדינה לרבות גופים המנויים בסעיף 2(א) לחוק חובת המכרזים התשנ"ב-1992 (להלן: "החוזר").
החוזר פורסם בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון ב-עע"מ 6466/19 (להלן: "פסק הדין") בו נדונה בין היתר שאלת הסיווג לצורך חוק מע"מ של פעילות מלכ"ר במתן שירות במסגרת מכרז שפורסם על-ידי משרד הביטחון. בפסק הדין קבע בית המשפט העליון כי על מלכ"ר המציע מועמדותו למתן שירותים במסגרת מכרז להצטייד באישור מאת רשות המיסים לצורך סיווג פעילותו לצורכי חוק מע"מ במסגרת המכרז כמלכ"ר. ובלשון פסק הדין:
"רשויות המס אינן צד לדיון, ודומה כי המשמעות האופרטיבית של המצאת אישורן לעניין הפטור לא התבררה בפנינו עד תום. עם זאת, לאחר ששקלנו את הנתונים כפי שהוצגו לנו על-ידי הצדדים, אנו סבורים כי הדרך שהתווה בית המשפט המחוזי אמורה להיות דרך המלך, וככלל, על מלכ"ר שמגיש הצעה להצטייד מראש באישור מרשויות המס. עם זאת, וכחריג, ועדת המכרזים תהא רשאית להמיר דרישה זו בהמצאת אישור של עורך דין או רואה חשבון חיצוני בעל התמחות בנדון, במקרים שבהם יצרף המציע להצעתו פנייה לרשות המיסים שנעשתה מבעוד מועד ולא יאוחר מ- 45 יום מן המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז." - הוראת נוהל קריטריונים להחלת סעיף 20 לחוק מע"מ:
"הוראת נוהל קריטריונים להחלת סעיף 20 לחוק מע"מ" ובה פורטו הקריטריונים להחיל את הסעיף 20 לחוק, והמקרים בהם אין להחיל את הסעיף.
סעיף 20 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו – 1975 קובע :
"מי שאינו חייב בתשלום המס רשאי, בהסכמת המנהל ובתנאים שקבע, לקבל על עצמו את התשלום, ומיום ההסכמה דינו כדין החייב בתשלומו."
כלומר, סעיף 20 לחוק מע"מ מאפשר למי שאינו חייב בתשלום המס על פי החוק, להיכנס לנעליו של החייב במס לעניין תשלום המס. סעיף 20 הוא סעיף וולנטרי ויחול רק בהסתמך על בקשה של אדם לקבל על עצמו את תשלום המס במקום החייב במס עפ"י חוק מע"מ.
הקריטריונים העקרוניים להחלת סעיף 20 לחוק מע"מ הינם כדלקמן:
- קרבה בבעלויות;
- קרבה משפחתית בין הצדדים לעסקה;
- קריטריונים שאין עניינם קרבה בבעלויות או קרבה משפחתית בין הצדדים לעסקה;
- מניעת נזק לקופה הציבורית;
- מורכבות העסקה לאור ריבוי יוצא דופן של מספר הצדדים לעסקה (צורכי יעילות);
- עידוד הכנסת הון זר למדינה;
- מקרים חריגים;