בחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003 (להלן: "חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל") נקבע, שבעלי שליטה בחברת מעטים לא יהיו זכאים לגמלאות דמי אבטלה וזכויות בעת פירוק חברה ולא ישולמו דמי ביטוח בעד גמלאות אלה. התיקון חל על גמלאות ודמי ביטוח המשתלמים בעד יום 1 בינואר 2004 ואילך. לצורך תיקון החוק הוספו שתי הגדרות לסעיף 1 בחוק הביטוח הלאומי:
"בעל שליטה – כהגדרתו בסעיף 32 בפקודת מס הכנסה".
"חברת מעטים – כמשמעותה בסעיף 76 בפקודת מס הכנסה".
בנוסף, חוקק סעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי, כדלקמן: "הוראות פרקים ז' וח' לא יחולו על בעל שליטה בחברת מעטים".
בעל שליטה
בעל שליטה הוא מונח, שנועד להציג מערכת יחסים של בעל מניות עם חברה בה יש לו מניות. ההגדרה אינה מונעת מבעל השליטה לשמש גם כדירקטור, כמנהל כללי או כעובד שכיר אחר. בהתאם לתפקיד, יכול בעל השליטה ליהנות מתמורות שונות בגין שירותיו, לדוגמה: דיבידנד, משכורת ושכר דירקטורים.
אין כל התניה בחוקים השונים, המגבילה את בעל המניות בתפקידו בחברה או מייחסת ייחוס שונה לתמורות. שלהן זכאי בעל השליטה בהתאם לתפקידו. ואולם, תפקידו יוצר מעמד שונה בכל אחד מהחוקים, ולכן התמורות הן בעלות חובות וזכויות שונות. לעיתים נוצר בלבול, לדוגמה, במצב שבו התמורה, שניתנת לבעל שליטה בהיותו בעל שליטה, נקראת משכורת.
ניתן לראות זאת בפסקי הדין של בתי הדין לעבודה, בהם קובע בית הדין את המעמד הנכון, לדעתו, ואת המשמעות האמיתית של התמורה, שלא בהכרח תואמת את האופן, שהצדדים ראו אותה ודווחו על פיה. המעמד נקבע על פי מהות ההתקשרות בין מקבל השכר לארגון.
בעלי המעמד בתאגיד
קיימים מקרים בהם היחסים בין התאגיד לבין הפרט מתקיימים במקביל בשני מישורים: האחד – יחסים העולים מעצם החברות או המעמד בתאגיד, והשני – יחסים חוזיים של עובד ומעסיק.
פסקי דין של בתי הדין לעבודה דנו בסוגיה זו, ובכל המקרים נשאלה השאלה, האם בנוסף לחברות בתאגיד או מילוי תפקיד של מנהל בתאגיד, בעל השליטה עובד מכוח התקשרות אחרת. המבחן הוא, האפשרות להבחין בין מערכת היחסים שבין הדירקטור כאורגן של החברה לבין מעמדו כעובד.